בית המשפט המחוזי בתל אביב מותח ביקורת על בנק לאומי, על שסירב לאפשר ניהול חשבון לחברת שירותים פיננסיים מהדור החדש (פינטק).
עם זאת, הביקורת הופנתה בראש ובראשונה כלפי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ורשויות המדינה, שלדברי בית המשפט "התפרקו מאחריותם" כאשר העבירו לבנקים את סמכויות הפיקוח והאכיפה בתחום איסור הלבנת הון.
השופטת אסתר נחליאלי חיאט, הידועה בניסוחיה החדים, קבעה כי המדינה "נתנה לחתול לשמור על השמנת" בכך שאפשרה לבנקים להגביל את מתחריהם העסקיים הישירים החדשים, חברות הפינטק, בשם "המלחמה בהלבנת ההון".
במוקד התיק חברה בשם "קלירשיפט" המציעה שירות תחרותי לבנקים בתחום המרת מטבע. החברה מחזיקה בחשבונות בנק בישראל ובארצות הברית, ומאפשרת ללקוחות ישראלים להעביר שקלים מישראל לארצות הברית שם יקבלו את סכום הכסף המועבר בדולרים.
בשנים האחרונות החל בנק לאומי להערים קשיים על החברה והעמיד בפניה שורת תנאים שקבע באופן חד צדדי, שבמידה והחברה לא תמלא אותם – ייסגר חשבונה בטענה שהיא חושפת את הבנק לסיכוני הלבנת הון. זאת הגם שהחברה פועלת באישור רשות שוק ההון ונמצאת בהליכים לקבלת רישיון קבוע למתן שירות בנכסים פיננסיים.
יש לציין כי במצב דומה של מניעת ניהול חשבון בבנקים מוצאים עצמם שחקנים פיננסיים נוספים לא מעטים, כגון כאלה העוסקים במטבע דיגיטלי וגם נותני שירותי מטבע מסורתיים (צ'יינג'ים).
בתביעת חברת קלירשיפט נגד הבנק, שהוגשה ב-2017, טענה החברה באמצעות עו"ד איתי ברכה, כי הדרישות שהציב הבנק לניהול חשבונה אצלו בלתי סבירות, ונועדו לחסום למעשה את התחרות שהציבה לו בשוק המט"ח. לטענת החברה, אם בנק לאומי סבור שבחשבונה מתבצעת פעילות לא חוקית, היה עליו לפנות לרשות איסור הלבנת הון או רשות שוק ההון. לטענת החברה, סגירת החשבון תהיה עבורה מכת מוות, ותשגר כלפיה איתות שלילי בשווקים הבינלאומיים.
עד למתן פסק הדין, נשאר החשבון פתוח בצו מניעה זמני.
בפסק הדין קבעה השופטת נחליאלי חיאט, כי הבנק לא הציג תשתית ראייתית נגד פעילות החברה ולקוחותיה, המאפשרת לקבוע כי סירוב לתת לחברה שירות הוא "סירוב סביר". הנורות האדומות אצל השופטת נדלקו במיוחד לאור העובדה כי "המסורבת" למתן שירות בנקאי – מטעמים של איסור הלבנת הון כביכול – היא כאמור מתחרה עסקית של הבנק.
השופטת ביקרה את רשות איסור הלבנת הון, את המפקח על הבנקים ואת משרד היועץ המשפטי לממשלה, אשר הפקידו בידי הבנקים את "תפקיד שומר הסף" למניעת הלבנת הון. זאת מבלי שהגדירו לבנקים "גבולות גזרה" באמצעות קביעת "מהו חשד סביר" להלבנת הון אשר יצדיק חסימת פעילות בנקאית. כך, ציינה השופטת, לבנקים ניתן היקף סמכויות בלתי מוגבל, אשר עלול לשמש לרעה.
"למעשה, הוסמכו הבנקים להיות המפקחים על מתחריהם", כתבה השופטת נחליאלי-חיאט. "במילים אחרות, ההסדר הרגולטורי הנוכחי מאפשר 'לחתול לשמור על השמנת' על כל הבעייתיות הנובעת מכך. מצב שבו בנק, הפועל משיקולי רווח, ימונה להיות המפקח על מתחריו הוא מצב בלתי מתקבל על הדעת ולטעמי בלתי נסבל…כאשר מסמיכים שחקנים שוקיים לקבוע ולאכוף בעצמם את 'כללי המשחק', החשש המוגבר הוא שמא יעדיפו את טובתם הפרטית".
השופטת הוסיפה: "לדעתי, אין זה סביר לאפשר לבנק חופש פעולה בלתי מוגבל, גם אם מדובר בחסות חוק איסור הלבנת הון, ולאפשר לו שיקול דעת כה רחב עד כי יוכל לסרב לתת שירות בנקאי רק בגלל חשש כללי… כוחו הרב של הבנק ממשיך להתעצם בחסות היועץ המשפטי והרגולטורים, אשר התפרקו מחובתם לקבוע נורמות ולהגביל את כוחם של הבנקים. עולה החשש שמא הבנק כגוף פרטי שמטרתו המסחרית להרוויח כסף ולמקסם את רווחי בעלי המניות, יעדיף את התועלת הפרטית שלו על פני התועלת הציבורית…
"הצרת חופש הפעולה של חברות פינטק באמצעות מניעת גישתן לשירותים בנקאיים, יכול לעלות עד כדי פגיעה בחופש העיסוק וחופש התחרות. על המחוקק או המאסדר לקבוע נורמות ברורות ולא להפקיר את העבודה לבנקים, להם שיקולים ואינטרסים שונים".
תביעת החברה נגד הבנק התקבלה, בהעדר ראיות קונקרטיות לחשש לביצוע עבירות הלבנת הון בחשבון.
בנק לאומי חויב על ידי בית המשפט בהוצאות של 150 אלף שקל.
