עבד אל רחמן חלאילה (23) מהישוב עוזייר שבגליל התחתון החזיק בחדר־מחסן במתחם מגורי משפחתו תת־מקלע מאולתר מסוג "קרלו", מחסנית טעונה, עשרות כדורים ו-46 סיגריות אלקטרוניות המכילות סם מסוג קנאביס.
הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון והורשע בהחזקת נשק ובהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית.
במסגרת ההסדר הצדדים נותרו חופשיים לטעון לעונש.
המאשימה טענה, כי מדובר בנשק התקפי תקין, טעון ומוכן לשימוש מיידי, שהוחזק בסביבת מגורים לצד כמות בלתי מבוטלת של תחמושת. לטענתה, השגת הנשק והסמים כללה כוונה פלילית שכן היא דרשה רצון ותכנון, מה גם שהחזקתם יצרה פוטנציאל לפגיעה בחיי אדם, כך גם הפצת הסמים.
על בסיס טענות אלה ביקשה התביעה מתחם של 28 עד 52 חודשי מאסר בפועל, ועונש בחציו העליון של המתחם. התביעה ביקשה גם להכריז על חלאילה כסוחר סמים ולחלט כמה אלפי שקלים שנתפסו ברשותו.
עו"ד מוחמד רחאל טען מנגד, כי לא הוכח שהנשק נועד לירי, לפגיעה בגוף או ברכוש, לסחר או לפעילות לאומנית ולכן, המקרה מצוי בתחתית מדרג החומרה. הוא טען כי הסמים נועדו לצריכת חלאילה וחבריו, ללא מכירה או תמורה. עו"ד רחאל ביקש להתחשב בכך שמדובר בצעיר ללא עבר פלילי הנמצא לראשונה במעצר.
השופטת מיסא זועבי מבית משפט השלום בנוף הגליל קבעה, שסוג הנשק, היותו טעון ונגיש וכמות התחמושת מחייבים ענישה ממשית. עם זאת, היא נתנה משקל לכך שלא הוכח שימוש בנשק, לא פורט מניע להחזקתו ולא נטען כי חלאילה מכר או הפיץ את סיגריות הסמים.
לפיכך, השופטת קבעה מתחם ענישה של 22 עד 40 חודשי מאסר בפועל.
ביחס לבקשת התביעה להכרזה על הנאשם סוחר סמים קבעה השופטת: "עצם ההרשעה בהחזקה שלא לצריכה עצמית אינה מקימה זאת". לדבריה, לא הוכח שחלאילה הפיק או היה אמור להפיק רווח, וגם לא הוכח כי הכסף שנתפס שימש לביצוע העבירה או התקבל כתוצאה ממנה. לפיכך נדחו בקשת ההכרזה ובקשת החילוט.
השופטת מיקמה את העונש בחלק התחתון של המתחם, אך לא בתחתיתו.
היא גזרה על חלאילה 24 חודשי מאסר בפועל ומאסרים על תנאי.
בסיום גזר הדין הנאשם פנה לשופטת, "אני מבקש לשלב אותי בהליך טיפולי בבית הכלא". השופטת הורתה לשב"ס לשלבו בהליך כזה, בהקדם האפשרי. אשרי המאמין.
