דו"ח מררי: המשטרה לא הדביקה בפגסוס, אבל שואבת חומר אסור

שתף כתבה עם חברים

בדו"ח נקבע כי אין בסיס לטענה שהמשטרה ביצעה האזנות לגורמים שונים ללא צווים כפי שפורסם ב"כלכליסט" אך קיימת תקלה משפטית חמורה: התוכנה שהופעלה שאבה מטלפונים מידע אסור מהעבר ותכנים אסורים, שלא ברור מה עשו בהם * ביקורת גם על הפרקליטות שלא ידעה ולא פיקחה, ודרישה להידוק הפיקוח המשפטי על טכנולוגיות חדשות

עמית מררי. "ליקויים בעבודת המשטרה בתחום האזנות הסתר"

צוות הבדיקה בפרשת האזנות הסתר באמצעות תוכנת "פגסוס" קבע בסיום עבודתו כי בניגוד לקביעות הנחרצות של עיתון "כלכליסט" משטרת ישראל לא "הדביקה" טלפונים בתוכנה המאפשרת שאיבת תוכן והאזנה לתקשורת בין מחשבים, ללא צו שיפוטי המתיר לעשות כן. כך הותר לפרסום (1 אוגוסט).

צוות הבדיקה, בראשות המשנה ליועמ"שית, עו"ד עמית מררי, קבע כי רשימת אנשי הציבור שפורסמה ב"כלכליסט", וכללה מנכ"לים של משרדי ממשלה ואחרים שהטלפון שלהם "הודבק" והואזן ללא צו, היא רשימה בדויה שלא נמצאה לה אחיזה במציאות. לפי מסקנות הצוות, בתום בדיקה של שישה חודשים שנערכה במערכות הטכנולוגיות במשטרה ובבסיס הנתונים של ספקית המוצר, חברת "פגסוס", לא נמצאה אינדיקציה וחדירה לטלפונים ללא צו שיפוטי.

מה כן נעשה?
צוות מררי, בו השתתפו גם מומחים משב"כ והמוסד, קבע כי מידע שהמשטרה שואבת מטלפונים של נחקרים באמצעות התוכנה, חורג מהמותר בהתאם לחוק ולצווי האזנת הסתר שניתנו על ידי בית משפט.
לפי עו"ד מררי, התוכנה שנמכרה על ידי חברת פגסוס למשטרה לשם "האזנה לתקשורת בין מחשבים", ואשר מכונה בגרסת המשטרה "סייפן", היא תוכנה בעלת יכולות להאזנה והעתקת תוכן, רחבות יותר  ממה שמתירים החוק והפרשנות המשפטית. פירוש הדבר הוא, שהמשטרה כן שאבה חומרים אסורים ממכשירי טלפון להם האזינה באמצעות הכלי המתקדם, על פי צו כאמור. בעניין זה קבעה מררי כי "המערכת שבידי משטרת ישראל מאפשרת לקבל סוגי תוצרים מסוימים שאין למשטרת ישראל סמכות לקבלם לפי חוק האזנת סתר.

כך למשל, ניתן לקבל מידע אשר נמצא על מכשיר היעד ונוצר קודם למועד תחילת ההאזנה ואף קודם למועד צו בית המשפט.
נוסף על כך, למערכת הסייפן יש יכולת לקבל מידע שאינו מהווה תקשורת בין מחשבים כגון, פרטי יומן, רשימת האפליקציות, אנשי קשר ופתקים השמורים במכשיר הטלפון.
מבדיקת הצוות עולה, כי מתחילת פעולתה של המערכת בשנת 2016, באחוז לא מבוטל מתוך סך ההדבקות התקבל מידע מסוג אנשי קשר, פתקים ופריטי יומן.

המשטרה טוענת כי לא עשתה שימוש ב"מידע האסור" שנשאב מהמכשירים שהואזנו לצורך החקירות, והמידע נשאר קבור במחשבי יחידות המודיעין.
פרקליטות הודיעה כי לפי הנחיית פרקליט המדינה החלה בדיקה של תיקים פליליים בהם נעשה שימוש במערכת, ובכלל זה תיקים בהם הוגשו כתבי אישום, על מנת לבחון אם התוצרים האסורים שהופקו כן הועברו ליחידה החוקרת.

מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי מיהר לברך באיגרת לשוטרים על מסקנות עו"ד מררי, אשר לדבריו "אינן משתמעות לשני פנים: משטרת ישראל פעלה במסגרת סמכותה לקיים האזנות סתר… על בסיס צווים שיפוטיים ובמסגרת נהלים ברורים ומוקפדים. לא ריגול, לא 'שאיבות של טלפונים', לא איסוף מודיעין פרוע, ולא הסתרה במחשכים… נדרשנו להתמודד אל מול סיקור עיתונאי שהוליך את הציבור שולל. אמירות חסרות שחר, ניסו לתאר מציאות מעוותת בה בוצעה השתלטות על מכשירי טלפון של רשימה ארוכה של אישי ציבור ואזרחים לצורך איסוף מידע, ללא כל בקרה, תוך הסתרה מכוונת וזדונית של מידע משופטים – אמירות אלה הופרכו סופית", כתב שבתאי.

קופסה שחורה, ש"איש לא ידע" את טיבה

יחד עם זאת, למרות דברי שבתאי, דו"ח מררי בהחלט מותח ביקורת על המשטרה: "הצוות סבור, כי משמעות ההכנסה לשימוש של מערכת בעלת יכולות טכנולוגיות רחבות היקף, המהווה נקודת מפנה מבחינת עולם האזנות הסתר, לא הובנה לאשורה על ידי מקבלי ההחלטות במשטרת ישראל. לאורך השנים לא יוחסה מלוא המשמעות המתבקשת להיקף היכולות הפוטנציאלי של המערכת ולעצם כניסת חומרים אסורים מתוך טלפונים ניידים אל מחשבי המשטרה, ולנגישותם של החומרים שהתקבלו במערכות המשטרה. זאת, אף אם למשטרת ישראל לא היתה כוונה לעשות שימוש בפועל במידע העודף שהתקבל, ואף שהיא עגנה בנהליה איסור לעשות שימוש במידע עודף. לעמדת הצוות, לא היה די הסדרה בנהלים, והיה צורך לבצע ניוון טכנולוגי של היכולות העודפות", נכתב בדו"ח.

מררי מותחת ביקורת על היועץ המשפטי הפנימי של המשטרה, תנ"צ אלעזר כהנא ואנשיו, על כך שלא פיקחו על הפעלת הכלי הטכנולוגי החדשני פורץ הגבולות, כפי שנדרש – אבל הביקורת צריכה להיות מופנית אל הפרקליטות עצמה. איך ייתכן שגם שם לא ידעו על כך שהפעלת הכלי החדש של המשטרה חורגת באופן שיטתי מהסמכות המותרת לפי חוק? לא מדובר בחריגה אקראית, אלא חריגה מובנית בתוכנה.
נניח שפרקליט המדינה והמשנים לו אינם בקיאים טכנולוגית – אך היכן היתה מחלקת הסייבר בפרקליטות?
האם פיקוח על המשטרה לצורך וידוא הפעלת אמצעי החקירה וכלים טכנולוגיים בגבולות החוק, הוא לא אחד מתפקידי הפרקליטות?

יועמ"ש אליעזר כהנא. "לבחון מחדש את פעילות היעוץ המשפטי למשטרה"

בפרק מסקנות כתבה מררי: "נדרש ליווי משפטי צמוד של הייעוץ המשפטי למשטרה בשלב רכש מערכות, טרם הטמעת מערכות חדשות ובמהלך הפעלתן. יש להבטיח כי כלל המגבלות הנדרשות מבחינה משפטית מתקיימות טרם הפעלת המערכות".
על הרקע הזה עו"ד מררי הוסיפה כי יש "לבחון מחדש את מבנה הייעוץ המשפטי בתוך משטרת ישראל".

לדבריה, "לאורך השנים לא היה ידוע גם למשרד המשפטים כי היכולות הטכנולוגיות של מערכת 'סייפן' חורגות מסמכות המשטרה לפי חוק האזנת סתר. יכולות חריגות אלה לא הובאו לידיעת משרד המשפטים, ועל כן לא התקיים דיון עקרוני בנושא. על המשטרה להביא לאישור היועמ"ש יכולות טכנולוגיות חדשות אותן היא מבקשת לרכוש או לפתח לצורך איסוף או עיבוד מידע, ושהן בעלות פוטנציאל לחריגה מהסמכות הקבועה בדין. זאת, טרם רכישתן או פיתוחן, ובוודאי טרם הפעלתן". לדברי מררי, יש "להעמיק את המומחיות הטכנולוגית של גורמי הפיקוח והבקרה במשרד המשפטים".
כמו כן, נקבע כי יש לבצע תיקוני חקיקה מקיפים בחוק האזנת סתר "תוך הסדרה ברורה של גבולות הסמכות, בשים לב למאפיינים הייחודיים של הפגיעה בפרטיות במקרים אלו".

מאז התפוצצה הפרשה בחודש ינואר, הושעה בהנחיית היועמ"שית גלי בהרב מיארה השימוש ב"סייפן" ובתוכנות אחרות דומות על ידי המשטרה. צוות הבדיקה של מררי קובע כי כי ניתן יהיה לאפשר למשטרה לחזור ולהפעיל את הכלים רק לאחר נטרול היכולות הטכנולוגיות העודפות שלהם, לאחר וידוא ביצוע של כל החסימות הטכנולוגיות הנדרשות, "על מנת להבטיח כי אלו מבצעות אך ורק האזנת סתר כפי שהותר בחוק ובצווים", כלומר רק החל ממועד מתן הצו וללא שאיבת מידע אחר מהטלפון.
"צוות הבדיקה ממליץ כי המשטרה תהיה רשאית לשוב ולעשות שימוש במערכות האמורות, אך זאת רק בהתקיים מספר מנגנונים שיבטיחו שימוש התואם את גבולות הסמכות הנתונות לה, ובכפוף לקיומם של נהלים ברורים אשר יאושרו על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה".

המפכ"ל שבתאי הוסיף בתגובתו לדו"ח כי: "משטרת ישראל מתמודדת בנחישות בלתי מתפשרת מול אתגרים חברתיים וביטחוניים. אזרחי מדינת ישראל זקוקים למשטרה חכמה וחזקה, למשטרה המצוידת באמצעים מתקדמים. אנו נחדש את פעילות אמצעי הסייבר – למען בטחונם האישי של אזרחי ישראל. כארגון שפועל אל מול פשיעה חמורה לילות כימים, איננו חפים משגיאות, אך אחריותנו ללמוד ולהפיק לקחים. בהתאם למסקנות הבדיקה נדרש לקדם ללא דיחוי חקיקה עדכנית של סמכויות המשטרה בתחום הסייבר. הצעות חוק בנושאים אלה ממתינות לחקיקה מזה שנים אך עדיין לא קודמו".

השר לביטחון הפנים עמר בר-לב: "אני מברך על כך שהאמת יצאה לאור באופן רשמי. זו הוכחה שההאשמות הקשות שפורסמו נגד המשטרה היו האשמות שווא ללא קשר למציאות. עבודת הוועדה מוכיחה, כי הניסיון להפוך את מי שעוסקים במלאכה מתוך שליחות וטובת המדינה, למי שפועלים כביכול ממניעים אפלים וחשוכים – היה שקרי ומסוכן".
בר לב טוען כי הוועדה הצביעה על "ליקויים טכניים" ואלו יתוקנו על ידי משטרת ישראל.

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות