הקריסה מחרישת האוזניים של ראש לשכת עורכי הדין המתפטר, אפי נוה, מאפילה בשלב זה על כל היבט אחר בפרשה המסעירה את המדינה. יחד עם זאת, על כף המאזניים נמצא גם עתידה של שופטת בית משפט שלום אשר מונתה לפני כשלוש שנים, וחשודה כעת במתן שוחד מיני תמורת המינוי. החשד נגדה מבוסס על ציטוטים של קטעי וואטסאפים בינה לבין נוה, שהודלפו לכתבי המשפט "הבכירים" מהלשכה של פרקליט המדינה שי ניצן, מי שמנהל באופן אישי את החקירה אשר הולכת ומצטיירת כפיאסקו אחד גדול.
אגב, הנוהל הזה, שבו כתבי המשטרה סובלים מדממת אלחוט ואילו כתבי המשפט מקבלים את כל ההדלפות, מהלשכות של היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה ופרקליטי המחוזות, הפך לנוהל קבוע בשנים האחרונות. מרבית התלונות על הדלפות מחקירות רגישות מושמעות נגד המשטרה, אשר סופגת אותם ללא יכולת להסביר, בעוד שבפועל דווקא ראשי הפרקליטות המנהלים ומנווטים את החקירות הללו הם אלה אשר קובעים מה יודלף ובאיזה מינון. הראיה, המידע יוצא רק דרך כתבי המשפט של הערוצים בטלוויזיה, שעל הדרך גם משמיצים את המשטרה בכל הזדמנות, ובאחד העיתונים הנחשבים.
בינתיים, בכל עיתוני סוף השבוע עסקו רק בקלישאות על חטא הגאווה של אפי נוה ובציר הפוליטי בינ לבין שרת המשפטים איילת שקד, שלא יודעת את נפשה. לציר המשמעותי הנוסף של נוה עם שר בממשלה כמעט שלא ניתנה תשומת לב. מדובר ביחסים הקרובים מאוד בין נוה לבין שר האוצר משה כחלון, שהניב את פירותיו בוועדה לבחירת שופטים.
מבדיקת "פוסטה" עולה, כי מי שהעלה את מועמדותה של השופטת בישיבת הוועדה בשנת 2016 היה שר האוצר משה כחלון, חבר הוועדה לבחירת שופטים. גורמים המעורבים בהליכי מינוי שופטים אומרים, כי "השר כחלון היה ידוע בתמיכתו במועמדת" גם בהליך המקדים, בשלבים הראשונים של המיון והלובינג של המועמדים השונים.
דוברו של השר כחלון סירב להתייחס לשאלות "פוסטה" בנושא, ובהקשר זה יש לומר, כי לא ידוע אם לכחלון היתה היכרות אישית עם המועמדת והסובבים אותה, אבל מה שבטוח הוא שכחלון פעל עבורה גם במסגרת הברית עם חברו הטוב, יושב ראש הלשכה דאז, אפי נוה. בכל כנס מרכזי של הלשכה כחלון היה אורח כבוד, שזכה לבמה נרחבת כמרואיין יחיד.
כפי שפורסם, בשנת 2016 נוה לא היה חבר בפועל בוועדה, אך המשטרה טענה בבית המשפט כי "רוחו שרתה עליה" והוא השפיע מבחוץ על הבחירות בוועדה. ללשכת עורכי הדין יש שני נציגים בלבד מתוך תשעה בוועדה לבחירת שופטים, כך שאלמלא הבריתות הפוליטיות, עם שקד וכחלון, לא היה לנוה הכוח העודף לקדם את "מומלצי הלשכה" ומועמדיו.
למען ההגינות חובה לציין, כי בהיבט המקצועי הובאו בפני הוועדה לבחירת שופטים חוות דעת והמלצות חיוביות מאוד על השופטת אשר היתה קצינת משטרה בלשכת התביעות באחת התחנות הגדולות בצפון הארץ. כך למשל, גורמים המעורבים בהליכי הבחירה זוכרים היטב כי ראש חטיבת התביעות במשטרה, תנ"צ דדו זמיר, סייע באופן פעיל לבחירתה והשמיע את דעתו אצל הגורמים הרלוונטיים בלשכה ובוועדה לבחירת שופטים, בדיוק כפי שדאג לקדם לשיפוט עוד כמה תובעות משטרתיות שעבדו תחתיו.
במהלך הדיון בוועדה המליץ עליה באופן חריג גם מנהל בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר, אשר שימש כמזכיר הוועדה לבחירת שופטים ואינו נוהג להתערב בתוכן הדיונים. הסיבה? השופטת המדובר עשתה את ההתמחות שלה אצל השופט שפיצר.
סוף דבר: המועמדת נבחרה בוועדה הראשונה אליה ניגשה. על פי פרסום בחדשות 13, הציון שלה בקורס מיון המועמדים לא היה מזהיר, אך לפי גורמים בהליכי הבחירה, "כאשר יש המלצות חזקות, עושים שקלול עם חוות הדעת". שמונה מבין תשעת חברי הוועדה הצביעו לה, ביניהם נציגי הלשכה, הפוליטיקאים והשופטים – נשיאת בית המשפט העליון באותה עת מרים נאור ושופט בית משפט העליון, סלים ג'ובראן. היחיד שהתנגד היה השופט אליקים רובינשטיין, שהוזמן כעת למסור עדות במשטרה, כדי לשפוך אור נוסף על הדיון בוועדה ועל התנגדותו.
המקורביזם – קשרים וכישורים
השופטת היתה עורכת דין 14 שנים, מתוכן 13 שנים במשטרה, כאשר תפקידה האחרון בדרגת פקד, היה סגן ראש שלוחת תביעות גדולה. היא גדלה במושב בצפון הארץ, היא גרושה פעמיים, ובמועד הקשר המדובר עם נוה, בעת שהיתה מועמדת לשיפוט, היא לא היתה נשואה, אם כי נטען שהיא היתה אז בזוגיות עם החבר איתו היא בזוגיות עד היום.
"אני זוכר שהיתה הרמת גבה על כך שהשופטת מונתה בוועדה הראשונה, מהר מדי. היו מועמדים טובים ממנה", אומר גורם במערכת המשפט, בעל נגיעה להליכי הבחירה. לדבריו, "היו שני מועמדים אחרים מהתביעה המשטרתית. אחד מהם גם נבחר לשופט, אבל אף אחד לא דאג לו והוא התמנה רק אחרי שלוש ועדות בהן היה מועמד".
אותו גורם מציין כי השופטת המדוברת "לא היתה אפילו ראש לשכת תביעות במקום בולט, אם כי זה נכון שתנ"צ דדו זמיר המליץ עליה, והיא היתה גם מועמדת של כחלון".
גורם משפטי בכיר מספר, כי "בועדה לבחירת שופטים נוצרה מסורת לא כתובה שאדם לא מתמנה בוועדה הראשונה, אלא אם הוא מצטיין. יש אנשים מצוינים שאני מנסה להכניס לרשימה ולא מצליח. בוועדות האחרונות היו מקרים נוספים של שופטות שנבחרו בוועדה הראשונה, למשל הסנגורית … אילו תיקים היא בדיוק עשתה? לא היה לה שום תיק מיוחד, תיק פשע חמור או תיק רצח. היא לא פרסונה. אבל נראה שמישהו עשה שיעורי בית, ודאג לה. היו הרבה יותר ראויים, אבל אף אחד לא ספר אותם".
משיחות עם גורמים המצויים בהליכי בחירת שופטים עולה, כי מי שיש לו מנטור או פטרון טוב "בפנים", עובר יותר בקלות, יותר מהר. ה"מקורביזם" המשקלל כישורים וקשרים קיים מכל הצדדים. זה נכון לפטרונים בלשכת עורכי הדין, כמו לפטרונים מקרב השופטים המכירים אישית חלק מהמועמדים.
מאז חשיפת הפרשה כחלון מסתגר ובקושי מתבטא בנושא, וגם לכתבה זו בה נחשף לראשונה כי הוא עמד מאחורי קידום השופטת הוא סירב להגיב. לעומתו, חברת הכנסת נורית קורן (ליכוד), חברת הוועדה לבחירת שופטים אמנם לא הסכימה לדבר ישירות על נושאי החקירה, אך היא ל"פוסטה" היא אמרה כי "הליך בחירת שופטים הוא הליך ארוך מאוד, שיש בו שלבים רבים, ומעורבות בו חוות דעת של הרבה מאוד אנשים, לפני שהוא מגיע לשולחן (לדיון סופי בוועדה). אני לא הייתי חותמת גומי של אף אחד", אומרת קורן. "כנבחרת ציבור, נדהמתי מהפרשה האחרונה. אם היה מעשה בלתי חוקי ומישהו פעל ממניעים זרים – הוא צריך לתת את הדין על כך. אני באתי לוועדה כדי לתת ייצוג הולם לכל התרבויות והמגזרים. יותר מזרחים, שמרנים וימניים".
 |
 |
עדויות: אחת הטובות
בינתיים, חרף החשדות והעננה הכבדה האופפים כעת את בחירתה כשופטת, סנגורים מרעיפים תשבוחות רבות על כישוריה המקצועיים, אשר לדבריהם היו צריכים להביא לבחירתה "ללא סיוע של אף אחד".
עו"ד ג'קי סגרון למד עם השופטת בפקולטה למשפטים במכללת נתניה לפני 20 שנה. לדבריו "היא היתה סטודנטית מבריקה, והיתה תובעת מצוינת ורצינית. כשופטת, היא מהטובות באזור המרכז, היא מוערכת גם מצד התביעה והפרקליטות, וגם מצד ההגנה. לא היתה לה אג'נדה לכאן או לכאן. היא ניחנה בבינה ובמזג שיפוטי".
לפני שנתיים, בלי קשר לפרשה הנוכחית, עו"ד ישראל קליין כתב בפייסבוק על התרשמותו מהשופטת אחרי דיון בתיק של נאשם בסחיטה באיומים אשר שוחרר בערבות: "תענוג אמיתי להופיע אצל שופטת יעילה, חכמה ומבינת עניין. התביעה ניסתה להלך עליה אימים, אבל היא קוראת מהר ומבינה. שואלת את השאלות הנכונות, ובעלת אומץ שיפוטי – והיא אחת אשר באה מהתביעות. כשאתה רואה שופטת כזו, היא מתבלטת בין אחרים. זו לא חוויה יומיומית, ולא מובן מאליו… בהחלט מינוי ראוי. היא לא מתבלבלת כי הפרקליטות אומרת לה כך או אחרת. דוקא כתובעת לשעבר, היא מכירה את הפוילישטיקים של התביעה".
 |
 |
עו"ד תומר נוה מהקריות הכיר את השופטת כשהיתה תובעת משטרה. לדבריו היא "איכותית, ישרה ומקצועית, בעלת יכולות משפטיות, ואישיות".
עו"ד רויטל סבג שקד סיפרה כי הכירה את השופטת לפני 15 שנים, כאשר היא היתה מאבטחת בבית משפט השלום בחדרה, ואילו השופטת היתה תובעת משטרתית. "לימים כעורכת דין, הופעתי מולה מספר פעמים, הן כשהיתה בתביעות והן לאחר שמונתה לשפיטה. מדובר בשופטת מצויינת, בעלת מזג שיפוטי, חכמה, מקצועית ואנושית, וכולי תקווה שהכל יחלוף במהרה והיא תשוב לכס השיפוט", אמרה עו"ד סבג שקד.
עו"ד אופיר סטרשנוב, פרקליטה של השופטת, מסר כי "השופטת שיתפה פעולה באופן מלא בחקירתה, ענתה על כל השאלות שנשאלה וכך תמשיך לעשות ככל שתידרש. השופטת מכחישה באופן מוחלט מעורבות בביצוע עבירות כלשהן והיא מקווה כי החקירה תמוצה בהקדם ויובהר כי לא דבק בה רבב".
האג'נדה המזרחית בוועדה למינוי שופטים
אגב, על הפוליטיקה והעניינים הזרים במינוי שופטים מעיד פרוטוקול הדיון בו מונתה השופטת החשודה, דיון שהיו לו הדים רבים עקב הפרסום על כך שיש שופטים אשר שינו את שם משפחתם. הנושא שעלה לדיון הגביר את הלחץ מצד פוליטיקאים ובעלי עניין, לתקן את האפליה האשכנזית ההיסטורית ולהגדיל את מספר השופטים המזרחיים. באופן חריג, פרוטוקול הדיון שהתפתח בוועדה ללא קשר לשופטת עצמה, שהיא מזרחית מובהקת, צוטט ולא צונזר.
הנשיאה נאור אמרה במהלך הדיון שעסק במועמדים נוספים, כי "בעיני שופט שנפגש עם פוליטיקאים לשם קידום מועמדותו, זה לא ראוי ואני לא אתמוך בקידומו".
ח"כ קורן אמרה כי "קיבלה שיחות מאנשים שונים, שכבר ידעו על זהות הנבחרים בוועדה, עוד בטרם כינוסה. אני בשוק מזה שאנשים ידעו מי ייבחר, מה סוכם ומה אמרו אנשים, זה מטורף".
השרה שקד הגיבה: "צריך לפטפט פחות".
במהלך הדיון התלקח ויכוח על טענותיה של ח"כ קורן בקשר ל"העדפה עדתית", לאחר שמועמדים לשיפוט נשאלו בקורס מיון המועמדים על ידי פסיכולוג, מדוע שינו את שם המשפחה.
השרה שקד הגיבה: "אין אפליה בוועדה הזו. אם כבר אז ישנה אפליה מתקנת".
עו"ד אילנה סקר, נציגת לשכת עורכי הדין אמרה כי "הנשיאה והשרה החליטו לזרז טיפול בבקשות של מועמדים מאוכלוסיות מוחלשות".
הנשיאה נאור אמרה לח"כ קורן: "האשמת את הוועדה בגזענות. אם אני שומעת על מוצא עדתי זה רק ממך, תימני, לא תימני".
ח"כ קורן הגיבה במשפט המדהים הבא: "מה לעשות שרק מועמדים ממוצא מזרחי מגיעים אלי?".
הנשיאה נאור: "לא יכול להיות שככרטיס להיבחר, ישפכו דם של מישהו".
