כנס אילת 2022: כליאה במשבר והפגיעה בזכויות אסירים

שתף כתבה עם חברים

יועמ"ש שב"ס הודה שאין לארגון יכולת ליישם את החלטת בג"ץ בעניין הצפיפות. נשיא מחוזי חיפה והמשנה ליועמ"שית לממשלה הציגו "תוכנית ב'” לקיצור מאסרים, אבל בינתיים הכל על הנייר * “חומות של תקוה?” – פאנל בהנחיית רותם טובול ושני אילוז

פאנל שב"ס בכנס עורכי הדין באילת 2022 (צילום: דוברות לשכת עורכי הדין)

"שב"ס חווה משבר כליאה לאומי. הגענו ל-15 אלף אסירים ועצורים, כשיכולת ההכלה של שב"ס בהתאם לדין (תקן הכליאה) עומד על 14,100 אסירים". כך אמר אתמול היועץ המשפטי של שב"ס תת גונדר עירן נהון, בפאנל על הכליאה וחלופות מאסר, בכנס אילת של לשכת עורכי הדין.
לדברי תג"ד נהון, העלייה הדרמטית במספר הכלואים בשנה האחרונה, התרחשה כתוצאה מכמה  סיבות: תיקון חקיקה של הכנסת שצמצם את השחרורים המנהליים לעברייני מין ואלימות; האירועים הבטחוניים הלאומניים מאז מבצע שומר חומות שהולידו גל מעצרים, והאכיפה נגד פשיעה פלילית "מסלול בטוח” במגזר הערבי.

"כתוצאה מהעלייה הדרסטית בעיקר במספר עצורים עד תום ההליכים", אמר נהון, "הודענו  לבג"צ בחודש מרס, שלא נעמוד ביעד של פסק דין "שטח המחיה" (4.5 מ"ר לאסיר כולל שירותים) עד סוף השנה". לדברי יועמ"ש שב"ס, רק כ-70 אחוז מהאסירים ישהו בתנאים שקבע בג"ץ. בית המשפט לא הגיב עד כה על ההודעה.
מרבית הפאנל שבו השתתף יועמ"ש שב"ס עסק בנושא של חלופות מאסר – פתרונות שהממשלה מנסה לקדם, כדי להפחית את זרם הנכנסים לבתי הסוהר, בנסיון נואש להפוך את המגמה ולהפחית את מספר האסירים, כדי לעמוד בדרישת בג"ץ בנושא הצפיפות.

תג"ד עירן נהון (צילום: דוברות לשכת עורכי הדין)
נשיא בימ"ש מחוזי חיפה, רון שפירא (צילום: דוברות לשכת עורכי הדין)

את הפאנל על המתחולל בשירות בתי הסוהר, הנחו במשותף עו"ד רותם טובול ועו"ד שני אילוז, יו"ריות ועדת שב"ס בלשכת עורכי הדין, ופתח נשיא בית המשפט המחוזי חיפה, השופט רון שפירא. לדברי השופט, היושב בקביעות בעתירות אסירים, "עונשי מאסר ארוכים אינם יוצרים הרתעה והם אינם הפתרון לכל הליך פלילי. אנשים שביצעו עבירה צריכים להיענש, אבל הם לא בהכרח חייבים להיות בבתי כלא כי הם לא מסוכנים ולא יהרגו אף אחד", אמר השופט. "ננעלנו על הכליאה, כאילו שזה הפתרון היחיד".

השופט הזכיר כי הפיקוח האלקטרוני על עצורים בביתם, זו המצאה טכנולוגית ישראלית, אבל בעולם היא נקלטה ויושמה הרבה יותר מהר. “אצלנו, מערכת הפיקוח פרימיטיבית ומתבססת על אזיק אלקטרוני ישן, שמתריע שאדם עזב את הבית, אבל לא לאן הוא עזב. במדינות אחרות שיכללו את המערכת לאזיק ג'י.פי.אסי – שמתריע היכן העצור/אסיר נמצא", אמר השופט שפירא. בנוסף לכך, גם מכסת הפיקוח האלקטרוני אינה מנוצלת. כיום יש 1,250 אזיקים אלקטרוניים שניתן להשתמש בהם לצורך שחרור מבית הסוהר, מתוכם נוצלו נכון לאתמול רק 994, כלומר כ-250 כלואים נוספים יכולים היו להשתחרר עם אזיק אלקטרוני בהינתן החלטות שיפוטיות.

"יש מכסת אזיקים עבור עצורים, ויש מכסה לאסירים בועדות השחרורים”, הבהיר השופט שפירא. “הסיבה שמספר המשתחררים בקיצור שליש לא גדל, היא התנגדות של יועמשית שב"ס הקודמת, יוכי גנסין, לשחרור אסירים עקב פיקוח לקוי של רש"א על האסירים המשתחררים. זאת בניגוד ליחידת הפיקוח של שב"ס שאחראית על עצורים עם אזיק אלקטרוני, אבל לא על אסירים שפוטים". לדברי השופט שפירא: "צריך לפתור את בעיות הפיקוח, במקום להשאיר את האסירים בכלא".
השופט הציע גם להשתמש ב"אזיקים ג'י.פי.אסים" כחלופות ענישה, במקום מאסר מלכתחילה, למשל לנאשמים בגרימת מוות ברשלנות שעשו תאונה קטלנית בכביש, או לאנשים שביצעו עבירות פיננסיות ללא עבר קודם: "עדיף שיהיו בביתם עם אזיק מאשר בבית הסוהר", אמר השופט שפירא. "כך נפתח יותר מסלולי שיקום, ונשמור את הכלא לעבריינים מסוכנים".

עמית מררי (צילום: דוברות לשכת עורכי הדין)

תוכנית מררי
אחרי השופט, דיברה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עמית מררי, שהגישה דוח של פתרונות יישומיים באותו עניין. המלצותיה של מררי לחלופות מאסר, אושרו בתחילת השבוע על ידי הממשלה, והן דומות לדוגמאות של השופט שפירא. לפי המלצות מררי:
– יתבצע תיקון חקיקה להוספת עונש של משמורת בקהילה. מדובר בריצוי "מאסר" בפיקוח אלקטרוני כמו במעצר בית, בשילוב טיפול שיקומי, צו של"צ ועבודה במקרים מתאימים. מיועד לנאשמים שכיום נגזרים עליהם עונשי מאסר של עד שנה ומוגדרים בעלי מסוכנות נמוכה-בינונית.
– הרחבת פעילות בתי המשפט הקהילתיים, שממוקדים בשיקום עברייני סמים ורכוש "קטנים" בשיתוף עם גורמי הרווחה, כתחליף לענישה.
– מתן רשיונות להקמת מסגרות טיפוליות פרטיות במגוון תחומים (עבור נאשמים במהלך משפט) שישמשו כחלופות למעצר עד תום ההליכים ויהיו תחת פיקוח המדינה.
– קיצור עונשי המאסר באמצעות הקמת בתי שיקום באחריות שב"ס, והוסטלים באמצעות רש"א כמסגרות ביניים לאסירים לקראת חזרתם לקהילה.

עו"ד טובול, יו"רית הפאנל הכנס אילת, ביקשה מעו"ד מררי הסברים נוספים. “המנדט שלנו הוא להעשיר את ארגז הכלים של בית המשפט, בהמשך לדוח ועדת דורנר. בשלב המעצר עד תום הליכים – ראינו שחסרות חלופות, אז באנו בהמלצות לאפשר חלופות פרטיות שהמדינה תקבע להן סטנדרטים ובתי המשפט יוכלו לסמוך עליהם. יש נדונים שלא יכולים להשתחרר כי אין להם קורת גג – אז החלופות יתנו מענה לכך.
"ההמלצה שלנו היא גם לקחת סיכונים בשחרור המוקדם, ולאפשר לכמה שיותר אסירים להשתחרר לבתי שיקום, כשלב מדורג בדרך החזרה לקהילה. מפתח לכך הוא גם מעני דיור ותעסוקה", אמרה מררי.

עו"ד טובול פנתה פעם נוספת ליועמ"ש שב"ס: "כשמדברים על שיקום… האם שב"ס רואה את האסיר כאדם בעל זכויות? נכון שמדובר לעתים באדם שביצע עבירות חמורות, אך עדיין הוא אדם שיש לו ילדים, משפחה,  והמטרה שלנו להחזיר אותו לחברה. האם יש שינוי גישה בשב"ס?".
היועמ"ש נהון: "היכולת להציע

פיקוח אלקטרוני לעצורים חשובה ביותר, וצריך להרחיב אותה. החלטת בג"ץ בעניין הצפיפות היא לא במגרש של שב"ס בלבד. צריך לתת לשב"ס תקציבים. שנתיים לא היה לשב"ס נציב, לא היתה תוכנית רב שנתית….הארגון עובר גם מהפכה טכנולוגית: כשנכנסתי לתפקיד לפני שנה ראיתי שאסירים עוברים מכלא לכלא עם קרגלים (תיקי נייר), ויומני האגפים מנוהלים בעט . עד סוף השנה תיקי האסירים יהיו סרוקים…”.
עו”ד אילוז: מדוע סגרתם את אגף 10 (שיקומי) במעשיהו ובית מעבר בגלבוע?
עו"ד נהון: “42 אחוז מהכלואים כיום הם עצורים. פתחנו תוכניות טיפול חדשות".

עו"ד ד"ר סיגל שהב, יו"ר ועדת מבקרים רשמיים בבתי הסוהר מטעם לשכת עורכי הדין: "תפקיד הלשכה הוא כשומרת סף על זכויות כלואים. צריכה להיות תפיסה של סטנדרט (תנאים מינימליים) בכל היבט בחייו של אסיר, לא רק בנושא הצפיפות. הלשכה הגישה עתירה על מצב השירותים והמקלחות בבתי הסוהר. חייבים להגביר את השחרור המנהלי משום שאין פתרון אחר".
עו"ד גלעד מנשה, פליליסט ומבקר רשמי מטעם הלשכה: "אנחנו מגיעים לביקורות פתע, אבל בחצי שעה שבה מפקד הכלא מקבל אותנו ועושה "שיחת פתיחה", הסגל שלו מסדר ומייפה את פני הדברים. אנחנו מקבלים מאסירים תלונות על מגוון נושאים: ממזון מעובד והיעדר תפריטים של דיאטות מטבוליות, ועד באגבגים וטפטופי מים בחדרים".

עוד אמר עו"ד מנשה כי לשב”ס אין מענים לאוכלוסיות מיוחדות כמו חולי איידס – או להבדיל אסירים מקהילת הלהט"ב, שמשובצים באגפים הפליליים הרגילים, ופעמים רבות סובלים מהתנכלויות. "בכלא השרון הותקף אסיר להט"ב על רקע נטייתו המינית, ועד היום לא קיבלנו התייחסות משב"ס לכך", אמר עו"ד מנשה.
הפליליסט עו"ד אדיר בן לולו, חבר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, התייחס לכשלים במסלול השיקומי בשב”ס: "רוב בתי הכלא מאפשרים הליך טיפולי, אבל לא בכל בית סוהר יש מענים לכל הצרכים הטיפוליים. נוצר מצב ששב"ס משבץ אסיר בבית סוהר שאינו מתאים לצרכיו, ואז האסיר אינו יכול להציג לועדות השליש שהוא עבר הליך טיפולי מתאים. האסיר מגיע לוועדה עם תעודה שסיים קבוצת "כישורי חיים”, והוועדה אומרת לו שזה לא מספיק".
עו"ד סימה כוכב הוסיפה לשרשרת הדוברים, וציינה את היעדר הטיפולים השיקומיים בשפה הערבית, לאסירים שאינם שולטים בעברית, וכתוצאה מכך אינם יכולים להשתלב בהליכי שיקום.

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות