המשטרה ממליצה להעמיד לדין את ראש רשות מקרקעי ישראל

בנצי ליברמן	נחום לנגנטל

ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב מני יצחקי, קיבל את עמדת מפקדלהב 433, ראש יאח"ה וצוות החקירה, לפיה התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצועה של עבירת הפרת אמונים על ידי ראש רשות מקרקעי ישראל, עו"ד בנצי ליברמן, ושל עבירת סיוע לביצועה של הפרת אמונים על ידי מקורבו, עו"ד נחום לנגנטל, ששימש דירקטור בחברת הנדל"ן הציבורית קרדן.

תיק החקירה יועבר בימים הקרובים מהמשטרה למחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה שליוותה את החקירה. על פי הודעת המשטרה, יאח"ה סיימה את החקירה שעניינה חשד לביצוע עבירת הפרת אמונים על ידי ליברמן, שמונה לראש רשות (לשעבר מינהל) מקרקעי ישראל ב-2011, וחשדות באותו הקשר כלפי מקורבו לנגנטל. במסגרת החקירה נגבו עשרות עדויות ונתפסו מסמכים רבים. החקירה נוהלה מראשיתה בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה.

על פי החשד, ליברמן פעל בניגוד עניינים במסגרת תפקידו, בכך שקיבל החלטות וקידם עניינים הנוגעים לחברות שונות, כאשר המייצג מטעם אותן חברות שפעל מול ליברמן, הינו חברו ומקורבו עו"ד לנגנטל.

חשד מרכזי נוגע להתנהלות השניים בנוגע למיזם של חברת קרדן נדל"ן, בה שימש ליברמן כיועץ חיצוני טרם מינויו לראשות רמ"י. ביחס לחברה זו חתם ליברמן עם מינויו לראש הרשות על הסדר למניעת ניגוד עניינים, בו התחייב שלא לעסוק בנושאים הקשורים לחברת קרדן, ובפרט בפרויקט ספציפי שנבנה על ידי החברה בלוד. בפועל, ביצע ליברמן, לפי החשד, פעולות שונות לזירוז הטיפול בעסקאות נדל"ן של חברת קרדן ואף בקשר לפרויקט זה שבלוד.
בנוגע ללנגנטל, עולה לכאורה כי הוא פעל כבעל עניין בפרויקט של קרדן בלוד וכמי שצפוי היה להרוויח מקידום העסקה. בנוסף, לפי המשטרה, לנגנטל ייצג מספר חברות נוספות בהתנהלות מול רשות מקרקעי ישראל, תוך שעשה שימוש בקשריו הקרובים עם ליברמן והפיק רווח כספי לכיסו.

ליברמן ולנגנטל מוכרים לציבור גם מתפקידיהם הקודמים כנבחרי ציבור: ליברמן עמד שנים בראש מועצת יש"ע ולנגנטל היה בעבר חבר כנסת מטעם המפד"ל.

עו"ד ציון אמיר, המייצג את ליברמן, מסר כי "לא נפל פגם במעשיו ואין בלבנו ספק שהפרקליטות תגיע לאותה מסקנה".

עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב סבאג, שמייצגות את לנגנטל, מסרו כי הוא "פעל ללא רבב, הן בתפקידיו הציבוריים בעבר והן כאדם פרטי בשנים האחרונות. אנחנו מאמינות כי בתום בדיקת הפרקליטות יתברר כי לנגנטל, אשר בתקופה הנדונה היה אדם פרטי ולא איש ציבור, פעל בתום לב ולא עבר כל עבירה".