 |
| "כולם דיברו עם עבריינים". סומך על הדו"ח המודיעיני שלו |
בחודש יוני 2013, לפני שלוש שנים בדיוק, עצרו חוקרי יאח"ה את ראש עיריית חדרה דאז, חיים אביטן, את בנו, את אחיו, ועוד מספר פקידים ובעלי עניין במרחב המוניציפלי. לנציגי המשטרה ובית המשפט היה מסר אחד ברור: גורמים המזוהים עם ארגוני פשיעה מקומיים חדרו למסדרונות השלטון, שזו ההגדרה המקובלת לפשע מאורגן, באמצעות השתלטות על מכרזים עירוניים ומיזמי בנייה. הכסף, נטען אז, עבר בצ'יינג'ים המזוהים עם ארגוני פשיעה.
אביטן ואנשיו נעצרו אז לשבעה ימים, אבל מי שמכיר את רזי השלטון והחברה בחדרה לא באמת הופתע, שכן הדמויות הללו אכן היו חלק מהסביבה החברתית של ראש העירייה, גם אם הוא דאג להקיף את עצמו בסביבה ניהולית איכותית יחסית. הסינרגיה הזו של אביטן, והחיבור הדביק לגרעין הקשה במרכז הליכוד, הדליקה חברי אופוזיציה אחדים אשר פיטמו את התקשורת והמשטרה באינספור מידעים ואף תלונות על קומבינות שונות ומשונות, עד שהגיע שלב המעצר. פיקח עליו ישירות ראש אגף החקירות דאז, ניצב יואב סגלוביץ, שבתפקידו כראש להב 433 כמה שנים לפני כן אף השתיל סוכן סמוי אשר שילם שוחד לפקידי עירייה תמורת דרישה עירונית שרלטנית – היתר לצלם דוגמניות בביקיני על חוף הים של גבעת אולגה.
אביטן ואנשיו שוחררו כעבור מספר ימים, אבל בעקבות המעצר אביטן הפסיד בבחירות המקומיות שנערכו חמישה חודשים לאחר המעצר, ואילו שנתיים לאחר האירוע הטראומטי הפרקליטות הודיעה כי התיק הפלילי נגד אביטן נסגר מחוסר ראיות. מה ניתן ללמוד מכך? אפשרות אחת, שיחידת העילית של המשטרה עשתה עבודה גרועה בחדרה. אפשרות שנייה, שאביטן, אחיו ובנו הצעיר, שהתעשר במהירות מסחררת, הם חסידי אומות עולם שסבלו מאופוזיציה קנטרנית, תקשורת חטטנית ומשטרה חתרנית, והגיע זמנם לחזור לשלטון – אביטן עצמו נערך כעת לבחירות הבאות בעוד פחות משנתיים.
באופן אישי אני בעד האפשרות הראשונה, אבל בלי קשר, בשבוע כזה לא ניתן להתעלם מהדמיון בין פרשת חדרה לתיק עיריית נתניה בכל הקשור לחזקת החפות והחשדות לכאורה, גם אם השכונה של פיירברג הרבה יותר עשירה, מה שעומד לה לרועץ בעצם, ומציב גם ליחידה החוקרת אתגר הרבה יותר גדול.
 |
|
| הפסיד את השלטון, התיק נסגר. חיים אביטן במעצר (צילום: יואב איתיאל) |
הטלפון האדום
אפרופו היחידה החוקרת, יאח"ה – להב 433. בראשה עומד היום תנ"צ כורש ברנור, שבין תפקידיו בעבר היה מחזיק תיק משפחת אבוטבול בחקירות יאחב"ל, היחידה שפיירברג נהגה להתפאר בכך שיש לה קשרים מצויינים איתה, ואפילו "טלפון אדום" – קו חירום מלשכת ראש העירייה למפקדי יאחב"ל בשני העשורים האחרונים, עקב המאבק המשותף בהשתלטות של ארגון אבוטבול על השוק האפור בנתניה ועל המסעדות ובתי הקפה בחופי העיר.
השבוע, מיד כאשר הופצו המבזקים על מעצרה של פיירברג עצמה, שוחחתי עם החוקר הפרטי ראובן סומך, שוב הוא, רכז המודיעין המיתולוגי של משטרת נתניה לשעבר, שהוציא מילקוט השירות שלו עוד אחד מאותם סיפורים מופלאים. לדבריו, ב-1998, בקמפיין הבחירות הראשון של פיירברג, הוא התבקש לאסוף עליה מידע. אז היה נהוג לאסוף מידע על פוליטיקאים שעומדים לבחירה מבלי לחשוש מעיתונאים כמו רביב דרוקר או איילה חסון, שמגלגלים עיניים כאשר נודע להם, שומו שמיים, שראש אגף החקירות מני יצחקי מחזיק במגירה קובץ מודיעיני על נבחרי ציבור עסקנים וטייקונים, או שהמשטרה ידעה על מעללי פואד ולא חקרה אותו בזמן אמת (כי מה לעשות, המידע התקבל במהלך חקירות ג'קי בן זקן בנמל אשדוד ובבורסה של תל אביב).
 |
| אחד מאותם סיפורים מופלאים. ראובן סומך |
"מפקד מרחב השרון, בני קניאק, ביקש ממני לאסוף מידע על פיירברג, לבקשת מפקד מחוז מרכז דאז, זאב אבן חן", מספר סומך. "חזרתי עם מידע מעניין על זה שהיא נפגשת עם העבריינים הכי בכירים בעיר אז, פליקס אבוטבול, נחמן כהן, דודי דהרי, ומבקשת מהם שיעזרו לה להיבחר. זה לא היה משהו נדיר, כי אז כולם היו מדברים עם עבריינים בנתניה, אבל זה היה החומר המודיעיני שביקשו ממני, והדברים כתובים. אחרי שקניאק ואבן חן הבינו במה מדובר, החומר נמסר למפקד יאחב"ל דאז, משה מזרחי, שקרא לי לשיחה".
סומך, שעזב בטריקת דלת את המשטרה עקב מחלוקת עם מנשה ארביב על ענייני אמינות ואתיקה, סבל בהמשך מהתנכלויות של בכירים במערכת אשר ניסו למנוע ממנו לעבוד בתחום האבטחה הפרטית. הוא התגבר בקושי, אבל את הסיפור על כך שפיירברג גייסה את ראשי הפשע בנתניה לתמוך במועמדות שלה בתחילת הדרך, מאמתים גורמים במשפחת אבוטבול עצמה, וגם משה מזרחי שמחייך בציניות מרירה למשמע הזיכרון הנשכח.
"זה נכון, יאחב"ל טיפלה בזה", אומר מזרחי. "במחוז מרכז יצרו דמוניזציה רצינית שלה בחומר המודיעיני שהעבירו אלינו, הם בנו תזה כאילו היא 'מוחזקת' על ידי ארגוני פשע. ישבתי אז עם האנשים של נתניה, אמרתי, חבר'ה, זה חמור, זה קביעה מאוד חריפה, מה יש לנו על העניין, לא התלהבתי במיוחד, אבל קיבלתי הוראה מלמעלה לטפל בזה.
 |
| הכי דומיננטי. פליקס אבוטבול |
כאשר היא היתה כבר ראש עירייה חפרנו ומצאנו כל מיני, אבל ניקינו את העננה מעליה ראשה כראשת עיר אשר 'מוחזקת'. הפיקוח העירוני שם לא עבד גם לפניה מול האנשים האלה, היא ירשה ירושה איומה. הפכנו אז את העולם, האזנות סתר תקופה מאוד ארוכה, עשינו לה טובה בעצם, תפסנו כל מיני התנהלויות, בכל מקום שחפרנו בעירייה הזו מצאנו משהו, והעברנו הכל לשיקול דעת הפרקליטות.
"בסך הכל היא קיבלה מאיתנו שירות טוב, כי היא נוקתה מחשד מאוד קשה שהיה נגדה, לא מצאנו לזה סימנים אמפירים אמנם, אבל.. זו היתה עיר איומה באותן שנים עד שהתאדו משם הדומיננטים, דהרי נכלא ומת, נחמן כהן נכלא אז לשנים ארוכות, פליקס אבוטבול שהיה הכי דומיננטי, נרצח. אני אמרתי לה בסיום החקירה, תפנימי ותשגיחי, אבל היא לא הפנימה כלום, אחרי 18 שנה מגדלים שורשים כנראה".
היא ממש עבדה איתם או שפשוט פחדה?
"התזה של מחוז מרכז היתה שהיא 'מוחזקת', שבגלל התמיכות שלהם לפני הבחירות אז הם מחזיקים אותה ב… אבל זה היה מידע מודיעיני בלבד, והפרקליטות החליטה לא להתעסק בזה".
 |
| הוראה מלמעלה. משה מזרחי |
פרנסואה ואסי אבוטבול
לסומך יש המשך לסיפור, והסבר למהלך של פיירברג נגד אנשי אבוטבול בעיקר: "כשפליקס מת כבר לא היה להם גב, והיא תפסה אומץ. הרי מה אמר לה פרנסואה המנוח כאשר הם נפגשו בכניסה לתחנת המשטרה עקב תלונה שלה נגד המסעדות שלו, פגישה שהונצחה על ידי מצלמות הטלוויזיה שהיו במקום? 'את מכניסה לי סכין בגב', הוא אמר לה, והתכוון לכך שאם אבא שלו היה חי היא לא היתה מעיזה לדבר עליו במשטרה, כי האבא היה פותח פה עליה".
כדי להבין את עוצמת המאבק של פיירברג נגד האבוטבולים הצעירים אפשר לחזור לתיק בו הורשע אסי אבוטבול אשר מרצה כעת 18 שנות מאסר. אחד מסעיפי האישום נגדו היה סחיטה של שלושה קבלנים מהבראנז'ה בנתניה, שרכשו מגרש להקמת בניין רב קומות מול מלון כרמל, כמה מאות מטרים מפרויקט קוראל היוקרתי שבגלל האחזקות הנסתרות שלה בו היא עצורה כעת.
אבוטבול, שהיה אז ברוטאלי אחוז תזזית, שמע על העסקה וניסה להשתלט עליה. לטענתו הוא הציע להם את המחיר שהם שילמו, שישה מיליון דולר, ועוד 600 אלף דולר כדי שהם ייצאו. הדרישה הזו של ראש ארגון הפשע הגיעה לפתחה של ראש העירייה, פיירברג, שהזדעזעה מעצם הראיון שאבוטבול ג'וניור יהפוך ליזם בטיילת האהובה שלה, והנושא הובא לדיעתם של חוקרי יאחב"ל, ובראשם כורש ברנור אשר זימנו את שלושת הקבלנים לשיחה שהוקלטה בחשאי והפכה בסיס לכתב האישום.
 |
| המפגש בתחנת משטרת נתניה (צילום חדשות 10) |
פיירברג & פרידריך
מאחורי המעצרים של פיירברג ושות' עומד למעשה חבר ותיק שלה ושל משפחת אבוטבול, כמו גם עוד כמה מהעבריינים "של פעם". קוראים לו חיים פרידריך, איש עסקים אמיד וחבר מועצת עיר מהליכוד, שריצה בשנות התשעים מאסר על הצתה וחזר לחיים הציבוריים בכל הכוח. החזרה למוטב לכאורה, כפי שפיירברג נהגה לכנות זאת בקריצה, לא מנעה את מעצרו בשנת 2007 בחשד לקבלת שוחד תמורת היתרי בנייה, תיק שבו נחקרו גם ראש העירייה וסגנה הרב שמעון שר, ונסגר בסופו של דבר.
היחסים בין פרידריך לבין פיירברג ידעו עליות ומורדות לאורך השנים, והיו מעורבים בהם בכירי סניף הליכוד בנתניה, מרביתם עשו הון לביתם, עד שבשלב מסוים פיירברג אשר צברה הון אלקטורלי עצום בעיר הפנתה להם עורף כאשר רצה בראש רשימה עצמאית. אבל, חבר הילדות שלה פרידיריך נותר תמיד הפוליטיקאי המועדף עליה, ולפי עדויות שהוא מסר בחודשים האחרונים במשטרה נראה שלשניהם פשוט היה נוח לגנוב סוסים יחד.
לפי פיירברג בשיחה שערכתי איתה בחודש יולי, היא לא הסכימה לאפשר לפרידריך להמשיך לעשות מה שהוא רוצה מול קבלנים בעיר, והוא מנגד לא התייחס לביקורת שלה. הפיצוץ הבלתי נמנע הוביל להדחתו מעמדות כוח בקואליציה, והיא הכניסה תחתיו את מי שנחשב פעם לאביר איכות השלטון בנתניה, הרצל קרן, אחד ממבקריה החריפים בעבר אשר הפך השבוע גם למליץ היושר שלה בראיונות לכלי תקשורת שונים.
 |
| מחולל החקירה. חיים פרידריך |
לפי מקורבי פרידריך, המינוי של קרן והטונים הצורמים עם פיירברג, הובילו אותו להגיש תלונה במשטרה נגדה, תחילה על העסקה הכושלת של מכירת מכבי נתניה לנוכל ישראלי צרפתי, שעליה הגיבה פיירברג לחדשות ערוץ 2: "אין לנו עניין להגיב לתכתובת בלתי פורמלית בנושא כדורגל, שנעשתה בין מכרים שלהם היכרות של עשרות שנים". מה שפיירברג לא ידעה אז בחודש מאי הוא, שפרידריך גם מסר לחוקרי יאח"ה סדרת עדויות אינסופית כמעט על תעשיית השוחד לכאורה של פיירברג ובכירים בעיריית נתניה מול הקבלנים המועדפים עליהם, מה שהוליד את הפרשה הנוכחית אותה מוביל האיש מהטלפון האדום של יאחב"ל, תנ"צ כורש ברנור, שהוא מפקד יאח"ה היום.
במקביל נוצר לפרידריך קשר עם רואה חשבון רציני ויזם נדל"ן בשם צבי ליבר, הבעלים לשעבר של אליצור נתניה בכדורסל, אשר הסתכסך קשות עם פיירברג על רקע הבעלות על מועדון הכדורסל. עד כדי כך נפגע ליבר שלפני מספר חודשים הוא הקים מקומון בשם "נתניה" למטרה אחת בלבד, לנגח את פיירברג. מהבחינה הזו נוצר חלון הזדמנויות משותף לו ולפרידריך אשר רתם למהלך הזה עוד אנשים במנגנון העירוני שהזרימו בחשאי מידע פנימי למקומון היעודי אשר הופץ באלפי עותקים. חלקם גם מסרו עדויות במשטרה אשר קידמו מאוד את החקירה, לפחות כפי שטענו שוב ושוב נציגי יאח"ה בבית המשפט השבוע.
"בחודשיים האחרונים, פרידריך היה מוסר עדויות על העירייה במשטרה וחוזר מהר להעביר את החומר גם למקומון של ליבר", מתאר אחד ממקורביו, שמציין כי "בעירייה כל כך נלחצו מהפרסומים המביכים והבוטים בנושאי שוחד וזכויות בנייה שהם הפעילו את הפיקוח העירוני למנוע את ההפצה". זה לא עזר להם, מצד אחד ליבר העלה את המקומון שלו לרשת, ומצד שני הסיפורים של פרידריך והאחרים מהמקומון היוו חומר גלם לתחקיר המפורסם של עיתון "הארץ" ב-15 יולי.
העובדה שפיירברג והעירייה לא הגישו תביעת דיבה על הפרסומים רק האיצה במשטרה לעבור מחקירה סמויה לגלויה, עד להארכת מעצר של פיירברג השבוע באולמו של השופט עמית מיכליס בבית המשפט בראשון לציון. לכל אורך הדיונים היה חסר שמו של אדם אחד, על ספסל החשודים או בספסלי הקהל, פול ויטל, מהנדס העירייה אשר מלווה את פיירברג מתחילת שנות האלפיים כאיש המקצוע הבכיר ביותר בוועדות התכנון של עירייה, הפרזנטור שלה מול אלפי שאילתות של חברי מועצה ועיתונאים לענייני תכנון ובנייה.
האם זהו עד המפתח בפרשה, שגורם לחוקרי יאח"ה להרגיש בטוחים כל כך בבית המשפט?
