 |
| שמעון גפסו |
בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע את ראש עיריית נצרת עלית לשעבר שמעון גפסו ואת סגנו עדי ברקו בלקיחת שוחד, עקב דרישתם מחבר מועצה מסיעה יריבה כי יתפטר ממועצת העיר בתמורה לכך שגרושתו תמשיך להיות מועסקת בעירייה, בניהול אירועים בקאנטרי קלאב המקומי.
גפסו וסגנו עדי ברקו, שרצו ברשימה עצמאית תחת המוטו של "ביעור השחיתות והמינויים הפוליטיים בעיריה", נכנסו לתפקידם לאחר הבחירות ב-2008. בחודשים שלאחר מכן הם הנחו את ליליאן זאווי, מנכ"לית החברה הכלכלית העירונית, להכין רשימה של עובדים המועמדים לפיטורים. לאחר שראו את הרשימה, הם הוסיפו אליה את גרושתו של חבר המועצה מטעם סיעת "קדימה", סמיון ברון, שעבדה בקאנטרי העירוני במשך שש שנים.
על פי כתב האישום, עוד במהלך המגעים להקמת הקואליציה במועצת העיר, קיבל ברון פניות מגורמים שונים, שהציעו לו להצטרף לקואליציה של ראש העיר, והזהירו כי אם לא יעשה כן, גרושתו עלולה למצוא את עצמה מפוטרת מעבודתה. ברון לא שעה לאזהרות, אולם משנודע לו שהן מתממשות, הוא פנה לברקו ולגפסו, ואף הקליט את ראש העיר, ואמר להם כי הוא מסכים להצעתם הקודמת להצטרף לקואליציה, כדי למנוע את פיטורי גרושתו, אם ילדיהם המשותפים. ואולם, השניים הודיעו לו כי ההצעה הקודמת כבר אינה תקפה, אך הוא יוכל למנוע עדיין את הפיטורים אם יתפטר בעצמו ממועצת העיר ובכך יפנה מקום לאחר.
בשיחה בה הקליט חבר המועצה את גפסו, אמר לו האחרון: "אין לי בעיה, אני מאוד מכבד, מוכן להיפגש, אבל זה לא ישנה את התוצאות, אתה יודע, אני החלטי עם מה שאני קובע, זה מה שיהיה, ובדברים האלה אנחנו נתנו לך אפשרות שלדעתי אפשרות מאוד מאוד הוגנת, ההחלטה היא שלך". במקום אחר גפסו הסביר מדוע אין הוא זקוק יותר לאצבע של ברון במועצת העיר: "הקואליציה שלי מספיק איתנה, לא היתה קואליציה של 14 איש, היום אני יכול להעביר כל החלטה כמו בסוריה, אין לי שום בעיה".
גפסו וברקו כפרו בעובדות כתב האישום. ראש העיר שהודח מתפקידו על רקע כתב האישום ובהנחיית בג"צ, טען באמצעות סנגוריתו, עו"ד פנינת ינאי, כי לא בא בשום דין ודברים מסוג זה עם חבר המועצה, וכי ההחלטה בעניין פיטורי גרושתו התקבלה אך ורק בדירקטוריון החברה הכלכלית העירונית, מתוך שיקולים ענייניים, וללא מעורבות שלו.
סנגוריו של ברקו, עורכי הדין ארז גוטמן ומירי הרט, טענו כי עקב מצבה הכלכלי של החברה העירונית, החליטו חברי הדירקטוריון שלה על קיצוץ 10 אחוזים בכוח האדם וביצוע שינוי ארגוני, שבעקבותיו נכלל שם העובדת מלכתחילה ברשימת המיועדים לפיטורים, ללא כל קשר לחיסולי חשבונות פוליטיים. להפך, הסנגורים טענו כי היא עצמה מונתה לתפקידה ה"מיותר" כמינוי פוליטי לא תקין.
 |
| השופט עודד גרשון |
השופט עודד גרשון דחה את טענות ההגנה וקיבל את עמדת התובע, עו"ד רז ולטר, כי במעשיהם לקחו ראש העיר וסגנו בצורה של התניית דבר בדבר, המשך העסקתה של עובדת בחברה העירונית תמורת התפטרותו של הגרוש שלה האופוזיציונר מחברות במועצת העיר.
השופט מתח עם זאת ביקורת על הפרקליטות וציין "במורת רוח רבה" את האופן שבו נוסח כתב האישום, אשר כלל לדבריו אי דיוקים רבים ואף אמירות מפורשות או דברים שנאמרו במשתמע, ולאחר שמיעת הראיות התברר שהם יצרו רושם לא נכון. בנוסף, בית המשפט העיר כי יש ממש בטרוניית ההגנה על כך שכתב האישום הוגש רק ביוני 2013 – יותר מארבע שנים לאחר התרחשות האירועים – וכי לא שוכנע שהיתה הצדקה לשיהוי כזה.
מפרקליטות מחוז צפון נמסר בתגובה: "הכרעת הדין החשובה מראה את החומרה שבהפעלת לחץ פסול על נבחר ציבור להתפטר מתפקידו,ובכך מגינה בכך על הזכות לבחור ולהיבחר, ומונעת פגיעה בה בצעדים פליליים במסגרת מהלכים פוליטיים. פסק דין זה מהווה נדבך נוסף במאבק המתמשך והעיקש שמנהלת מערכת אכיפת החוק נגד תופעת השחיתות בשלטון המקומי".
עדכון (26.4)
גפסו נידון לשישה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות ולקנס של 20 אלף שקל. סגנו לשעבר, עדי ברקו, נשפט לחמישה חודשי עבודות שירות ולקנס של 10,000 שקל.
השופט עודד גרשון דחה את בקשת הסנגורית עו"ד ינאי, לבטל את הרשעתו של גפסו – אולם קבע כי לא יוטל עליו קלון, כך שזה יוכל לשוב ולמלא תפקידים ציבוריים. "לדידי אין כל ספק שעבירת השוחד, גם כשמדובר בהתניית שוחד שלא הייתה מלווה בקבלת כסף או בטובת הנאה מוחשית אחרת, הינה עבירה שיש עימה קלון. ואולם בנסיבות העבירה, לאור השיהוי שבהגשת כתב האישום רק ביוני 2013, כשהעבירה נעשתה במרץ 2009; ולאור העובדה שהמקרה שלפני הוא המקרה הראשון שבו הוגש כתב אישום על קבלת שוחד בסיטואציה של התניית שוחד, נראה לי כי נכון יהיה להימנע מהטלת קלון", כתב השופט. “אילו היה כתב האישום בתיק זה מוגש זמן סביר לאחר ביצוע העבירה, כי אז לא הייתי מהסס לגזור על שני הנאשמים עונשי מאסר בפועל ולהטיל קלון על הנאשם 1 (גפסו)”.
בא כוח המדינה, עו"ד רז ולטר, הסביר אמנם את העיכוב בהעמדה לדין כ"מחיר הנובע מהזהירות הנדרשת בעניינו של ראש עירייה, שהאישום נגדו מוגש רק באישור פרקליט המדינה ולאחר שימוע”, וטען כי הכלל בעבירות שוחד הוא של מאסר בפועל. אולם השופט דחה את ההסבר: "אכן, יש צורך בנקיטת זהירות בעת שנשקלת העמדת איש ציבור לדין. אלא שאין כל הצדקה לשיהוי של יותר מארבע שנים למן ביצוע העבירה ועד להגשת כתב האישום”.
לעניין העקרוני של תקדים ההרשעה בשוחד עקב "התניית דבר בדבר" כתב השופט כי "עצם העובדה שהמחוקק ראה לנכון לכלול במסגרת המקרים שבהם ייחשב אדם כלוקח שוחד גם מקרה של התניית שוחד, מלמדת על כך שבעיניו העבירה מצוייה באותה דרגת חומרה כמו קבלת שוחד הבאה לידי ביטוי בקבלת כסף או טובת הנאה אחרת”. עם זאת, לדבריו, הואיל ועד למקרה הנוכחי לא הוגשו כתבי אישום בגין התנית שוחד "נראה לי כי נכון יהיה שלא למצות את הדין עם הנאשמים".
בטיעונים לעונש הביא גפסו מטעמו 17 עדים – בהם מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, דורון אביטל, וסגן מפקד המחוז הצפוני במשטרה לשעבר דב לוצקי. כן העידו לטובתו השרים אורי אריאל ועוזי לנדאו, שגפסו היה בעבר ראש מטהו. העדים כינו אותו "מנוע טורבו", סיפרו על שירותו הצבאי ועל תנופת פיתוח העיר תחתיו והביעו תקווה שגזר הדין "לא יגדע את שליחותו הציבורית כי הציבור צריך אנשים מהסוג הזה".
לטובת ברקו שסיים שירות צבאי בדרגת סא"ל העידו קצין לוגיסטיקה ראשי בצה"ל תא"ל רון אילוז וקצין חימוש ראשי תא"ל אליעזר בן הרוש. סניגוריו, עוה"ד מירי הרט וארז גוטמן ציינו כי ברקו לא דרש כסף ולא קיבל כסף. "ההתניה היתה בלתי מוסרית, לא ערכית, וכפי שנקבע גם פלילית, אבל בסופו של דבר מדובר בהתניה של אנשים פוליטיים מול אנשים פוליטיים".
עדכון (28.4)
יו"ר הנהלת תנועת אומ"ץ, אריה אבנרי, פנה לפרקליט המדינה עו"ד שי ניצן, בעקבות גזר הדין של גפסו, והפרסומים השונים על כך שהוא הזדרז לחזור לתפקידו בעירייה מיד לאחר שבית המשפט פסק לו עונש של עבודות שירות. "אומ"ץ מודעת היטב לכך שהחוק מאפשר לגבסו לחזור ולמלא תפקיד של ראש עיר, עם זאת, אנו סבורים שבנסיבות הקיימות שבהם בית המשפט קיבל את ערעור המדינה לגבי פסק הדין במשפטו של ראש עיריית בת-ים לשעבר, שלמה לחיאני, וגזר לו עונש מאסר בפועל, יש מקום לערער לאלתר גם על פסק הדין של גבסו. לא יעלה על הדעת שראש עיר שהואשם בעבירה כל כך חמורה יחזור למקום שבו ביצע את העבירה ועובדה זו תשמש דוגמא שלילית לתושבי העיר", כתב אבנרי לפרקליט המדינה.
