פישר תחת מתקפה

שתף כתבה עם חברים

משרד עו"ד רונאל פישר במופע אימים נוסף – הפעם בתביעת דיבה של עיריית אשדוד נגד מקומון * השופט טישלר: "כתבי טענותיו זרועים אמירות שאלמלא חסו תחת הגנת החוק היו יכולות להיות כשלעצמן נושא לתביעת לשון הרע"

 od fisher ronel 331
 "ארכנות יתרה". השופט על משרד עו"ד רונאל פישר

ערב פרסום התחקיר ב"עובדה", עו"ד רונאל פישר שוב נחשף במערומיו. הפעם בפסק דין של שופט בית משפט השלום בבאר שבע, ישעיהו טישלר, שקיבל קיבל תביעת לשון הרע נגד מנחם גלילי, מוציא לאור ועורך המקומון "השבוע באשדוד", תוך שהוא מותח ביקורת קשה על דרך ניהול ההגנה באמצעות עורכי הדין שלומי הדר והדר מורן ממשרדו של עו"ד רונאל פישר, יועצו המשפטי של המקומון והמוציא לאור.

עיריית אשדוד תבעה מגלילי 100 אלף שקל בשל טור שפירסם בעיתונו תחת הכותרת "גם לתפור מכרז לא יודעים בעיריה". בטור, משנת 20111, נכתב כי "מתפרת המכרזים בעיריית אשדוד עובדת ללא הפסקה", בנוגע למכרז על תפקיד תובע עירוני לענייני פיקוח וחניה אשר נדרש להיות "עורך דין ללא נסיון קודם שסיים התמחות בפרקליטות המדינה או במשטרה". גלילי ציין כי המכרז פורסם לימים ספורים וכי לעירייה יש בעצם מועמד, "אני מקוה שלא מדובר במועמדת, בתה של עובדת בכירה (שמה שמור במערכת)". תוך כמה שבועות הסתבר כי לתפקיד נבחרה עורכת דין חופית אוחנה, שאמה אכן עובדת עירייה.

באמצעות עו"ד רויטל בן סימון טענה העירייה בכתב התביעה, כי "לא היה ולא נברא", למכרז ניגשו למעלה מ-30 מועמדים, שאף אחד מהם אינו קרוב של עובד בכיר. זמן פרסום המכרז, נטען, היה שבועיים ולא ארבעה ימים כפי שטען גלילי. עוד הובהר, כאשר התמנה תובע עירוני קודם אמנם נדרש ממנו נסיון קודם של שנתיים, אך "נסיון החיים שנצבר עם הזמן העלה כי דרישה זו צמצמה מאוד את מספר הפונים ומאידך אינה הכרחית".

כתב ההגנה, מאידך, תקף שוב את העירייה: מדובר ב"תביעה הזויה, שמלמדת כיצד בימים טרופים של מחסור ומצוקות כלכליות בוחרת עיריית אשדוד ליטול באופן נבזי את כספי האזרחים ולהפנותם להמשך מסע הרדיפה של ראש העיר נגד הנתבע ועיתונו".

השופט טישלר לא התרשם מקו ההגנה וציין בפסק הדין כי הפרסום "לא עמד בסטנדרטים עיתונאיים מינימליים", ולא עמד בנטל ההוכחה – אמת דיברתי. בהקשר זה נקבע, כי לעורכת הדין שנבחרה במקור על ידי ועדת המכרזים לא היה קשר משפחתי לעובדי עירייה, ורק לאחר שזו ויתרה על התפקיד נבחרה עו"ד חופית אוחנה, שקרבתה היא לעובדת עירייה זוטרה. המקור שלחש על אוזנו של גלילי התכוון, כך הסתבר, למועמדת אחרת, ומכל מקום, “ההסתמכות על מקורות אנונימיים ועל חשדותיו של העיתונאי, לא די בהם כדי לבסס טענה של אמת בפרסום".

עוד נקבע, כי הידיעה שפורסמה אינה מוגנת בהגנות תום לב, שכן גלילי לא פנה לבקש תגובה מהעיריה ו"לא עמד בשום סטנדרט של עיתונות הוגנת ואחראית". לפיכך, השופט חייב את המקומון בתשלום פיצויים של 15 אלף שקל ובהחזר הוצאות משפט של 20 אלף שקל לעירייה.

 ashdod mekomon
 לא ידעו על רחובות?

פישר והשלטון המקומי

כאמור, לא רק הפרסום במקומון ספג ביקורת נוקבת בפסק הדין. השופט טישלר מצא לנכון לייחד מלים קשות לדרך בה ניהל משרד עו"ד פישר את התיק, ובמיוחד נגד בקשת ההגנה לדחות את התביעה על הסף בטענה שלגוף שלטוני, כמו עירייה, אין סמכות לתבוע על פי חוק לשון הרע, וגם אם יש לה זכות כזו היא מותנית בהוכחת נזק.

מן הידועות היא שמשרד עו"ד פישר מתמחה ביצוג רשויות מהשלטון המקומי נגד אמצעי תקשורת. השופט טישלר מצא בקלות דוגמה לכך, ועוד אצל הרשות המקומית השכנה. עיריית רחובות באמצעות עו"ד פישר תבעה עיתון מקומי ושם הציג משרד פישר טיעון הפוך לחלוטין – שעירייה רשאית לתבוע בגין לשון הרע ולהגן בבית משפט על שמה הטוב. אגב, טיעון שהתקבל על ידי הערכאות שדנו בתביעה לרבות בית משפט העליון.

"מצער הדבר ואולי גם מצוי בסתירה לחובתו של עורך דין לסייע לבית המשפט, שבאי כוחו לא הביאו בפניו את דבר פסיקתו של בית המשפט", התייחס השופט לפסיקה בה הם עצמם הציגו עמדה הפוכה. "כתבי טענותיו זרועים אמירות שאלמלא חסו תחת הגנת החוק היו יכולות להיות כשלעצמן נושא לתביעת לשון הרע", ציין השופט בנוגע לניסוחים של משרד פישר, "הוא פיזר אמירות שלא לצורך על היועץ המשפטי לעירייה ועל בעלי תפקידים נוספים".

השופט ביקר גם את נסיונה של ההגנה להסיט את המוקד מנושא התביעה אל עבר "כתב אשמה כולל" כנגד מופעי שחיתות ומכרזים תפורים בעיריית אשדוד, תוך הסתמכות על תחקירים מכלי תקשורת וגזירי עיתונים. סיכומי ההגנה "נכתבו בארכנות יתירה על פני יותר מ-30! עמודים ולמעלה מ-200 סעיפים", ציין השופט, והטיב להגדיר את מה שרבים וטובים טוענים נגד עו"ד רונאל פישר יותר מדי זמן.

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות