עתירה של עופר מקסימוב: "שב"ס לא מציע טיפול גמילה מהימורים"

עופר מקסימוב

עופר מקסימוב עתר לבית המשפט המחוזי מרכז נגד ועדת השחרורים אשר דחתה את בקשתו לשחרור מוקדם אחרי 15 וחצי שנות מאסר מתוך 18 וחצי שנגזרו עליו. מקסימוב טוען באמצעות פרקליטתו, עו"ד סוזי עוזסיני ארניה ועו"ד ערן זמיר ממשרדה, כי בכלא מעשיהו אין תוכנית טיפול ייעודית לגמילה מהתמכרות להימורים, ולכן אין לזקוף לחובתו את העובדה שלא עבר טיפול כזה, מסיבות שאינן תלויות בו.

כזכור, פרקליטתו של מקסימוב הגישה לנשיא המדינה מכתב בקשת חנינה למקסימוב.

לטענת מקסימוב, חוסר האמון שנתנה בו הוועדה אינו מתיישב עם תוכנית הטיפולים והשיקום האינטנסיבית האחרת שעבר, עם שיבוצו באגף שיקום פרטני ועם חוות הדעת והאמון שנותן בו שב"ס, המאפשר לו "מדי יום להתהלך חופשי בעיבורה של עיר", כאסיר היוצא לעבודה בכל בוקר באופן עצמאי מחוץ לכותלי הכלא, וחוזר כאשר בכיסו מצויים כספים תמורת עבודתו. "אילו סבורים היו אנשי המקצוע המטפלים בעותר כי נשקפת ממנו מסוכנות לציבור בשל התמכרותו להימורים – לא היו מאפשרים לו התניידות חופשית זו, על בסיס יומיומי וללא פיקוח", נאמר בעתירה.

מקסימוב השתתף בשנים האחרונות במספר קבוצות טיפוליות וקורסים, ביניהם קורסים וקבוצות בנושאי חינוך, רגש, פסיכודרמה, פרויקט פר"ח ועוד. משך שנתיים היה בטיפול פרטני וכן ניהל שיחות קבועות עם עובדים סוציאליים.

ועדת השחרורים בראשות השופטת דניאלה שריזלי ציינה כי מקסימוב עבר אמנם כברת דרך ארוכה בכיוון השיקום וגורמי הטיפול התרשמו מהשינוי שהוא עבר בהדרגה מהתנערות מאחריות ללקיחת אחריות ותפיסה עצמית ביקורתית יותר. הוועדה ציינה כי השתתפותו בקבוצות היתה אינטנסיבית והמטפלים ציינו כי הוא מבין את הבעייתיות שבמעשיו העבריינים, ואת עומק הפגיעה שפגע באחרים ובבני משפחתו. יחד עם זאת לאור הפתולוגיה והמסוכנות הבסיסית, ציינה הוועדה כי הטיפול שמקסימוב זכה לו בשב"ס יכול להיחשב כטיפול תומך בלבד ואינו יכול לבוא במקום הטיפול הממוקד, העיקרי – טיפול בהתמכרות להימורים, וטיפול כזה לא היה בידי שב"ס להציע לו. 

עו"ד סוזי עוזסיני ארניה

עו"ד ארניה כתבה בעתירה כי "על הוועדה הנכבדה היה לשאול את עצמה, האם מבחינת האינטרס הציבורי עדיף שאסיר אשר עבר הליך שיקומי משמעותי, ונטען לגביו כי הוא עדיין מכור להימורים, ישוחרר בשחרור מוקדם וישולב בתכנית ייעודית לגמילה מהימורים בקהילה (במסגרת רש"א), או שמא עדיף שירצה את מאסרו עד תומו וישוחרר ללא כל חובת התייצבות לתכנית כזו? נראה כי הוועדה לא נתנה משקל ראוי לאינטרס השיקום ולאינטרס הציבורי המשתלב במקרה זה עם האינטרס האישי של העותר, לפיו ראוי שהעותר ישוחרר בשחרור מוקדם על מנת שישתלב בתכנית לגמילה מהימורים".

בסיכום העתירה צויין כי מקסימוב ריצה כבר מחצית מהשליש האחרון של מאסרו, ודחייתו החוזרת ונשנית בוועדת השחרורים עשויה להעביר מסר שלילי כי "אין כל טעם ממשי בהשתתפותם של אסירים בהליך שיקומי משמעותי במהלך מאסרם. אם לאחר תקופת מאסר ארוכה ביותר של למעלה מ-15.5 שנים והליך שיקומי ממושך, בקשותיו של העותר לשחרור מוקדם נדחות פעם אחר פעם".

בדוברות שב"ס אישרו בתגובה לפניית פוסטה כי בכלא מעשיהו אין טיפול ייעודי בהתמכרויות, ואולם טענת שב"ס היא כי זה אינו הגורם לדחייתו בוועדת השחרורים, שעיקרי החלטתה חסויים.