 |
| אריה דרעי (צילום מתוך האתר "נשפיע") |
"למרות הסמליות המסוימת שבמינוי דרעי לשר הפנים – אין זיקה מיוחדת בין אופיין של העבירות בהן הורשע לבין משרד הפנים. מדובר בעבירות (שוחד ומרמה והפרת אמונים) שיכולות היו להתבצע במסגרת כל משרד ממשלתי אחר". כך קבע היועץ המשפטי לממשלה היוצא, יהודה וינשטיין, בחוות דעת משפטית שהכשירה את מינוי אריה דרעי לתפקיד שר הפנים. חוות הדעת מוצגת כעת לבג"צ בתגובה לעתירה של התנועה לאיכות השלטון, הדורשת לפסול את מינויו של דרעי לאור העובדה כי הורשע בעבירות שוחד בעת שכיהן כשר פנים לפני כ-20 שנה.
התנועה לאיכות השלטון בראשות עו"ד אליעד שרגא, טענה בעתירה שהגישה לבג"צ כי כי חזרת דרעי "לזירת הפשע" כדבריה, היא בלתי סבירה באופן קיצוני.
בתגובת המדינה לבג"צ, מוזכרת עמדת פרקליט המדינה שי ניצן, אשר סבור כמו העותרת כי מינוי דרעי לאותו משרד בו ביצע את העבירות, חוצה את גבול החוקיות. לדעת ניצן המצוטטת בתגובה, הפגיעה באמון הציבור בשלטון כתוצאה ממינויו לשר פנים דווקא, "עולה במידה משמעותית על הפגיעה שכבר נגרמה כתוצאה מעצם מינויו לשר".
אולם עמדתה המוסמכת של המדינה, הנשענת על חוות הדעת של וינשטיין, קובעת כי אין מניעה במינוי. וינשטיין הזכיר את קביעותיו של בית המשפט העליון, בהחלטתו לדחות את העתירה הקודמת שהגישה תנועתו של עו"ד שרגא, לאחר מינויו של דרעי למשרד הכלכלה (תפקיד ממנו התפטר בינתיים, מסיבות פוליטיות). בית המשפט קבע אז כי "מינויו של דרעי לשר בממשלה מעורר קשיים ומצוי על גבול מתחם הסבירות", אך גם כי אין עילה לפסילתו. לטענת המדינה, קביעות אלה תקפות גם כעת, ואין כל הבדל בין מינוי למשרד הפנים לבין משרד הכלכלה.
המדינה מציינת כי אין עילה להתערבות משפטית במינוי, גם ובעיקר לאור שיקול הדעת הרחב המוקנה לראש הממשלה במינוי שרים, ולאור האישור שנתנה הכנסת למינוי, אשר הצר מאוד את מתחם הביקורת המשפטית.
התגובה הוגשה באמצעות עו"ד דנה בריסקמן, סגנית מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.
