כפי שדווח בעבר באתר "פוסטה", נגד מאיר (מאור) אלופר (36) מפתח תקווה הוגש כתב אישום בו נטען כי הוא דקר עבריין שריצה בעבר 13 שנות מאסר על הריגה. אחת הראיות המרכזיות נגד אלופר היתה ממצאי די-אן-איי על מברג "פיליפס" שלפי הפרקליטות שימש לדקירות. המברג נמצא ברכב מרצדס ששימש את אלופר.
בהמשך דווח באתר "פוסטה" כי סנגורו של אלופר, עו"ד אייל אוחיון, הציג חוות דעת מומחה לפיה הפציעות שנגרמו לקורבן לא היו יכולות להיגרם ממברג "פיליפס" כמו זה שנתפס.
שופט בית המשפט המחוזי מרכז בלוד, עידו דרויאן גמליאל, קיבל לפני כחודשיים את עמדת ההגנה כשציין: "על אף החשש מפני סיטואציה מובנת בין תוקף לנתקף, עומד המתלונן על דעתו שהעורר לא היה בין תוקפיו". לדברי השופט, "אין ביד התביעה ראיה מספקת – לכאורה – המלמדת על קשר בין החתכים בירכו של המתלונן, לבין מברג פיליפס. אמנם, על הלהב נמצא דמו של המתלונן, אולם החתכים מעלים שאלות קשות לעניין התאמה של המברג ליצירתם".
לפיכך סבר השופט: "נראה שבשלב זה לא ניתן לשלול אפשרות סבירה ולפיה נכנס לרכב ואולי גם הוסע בו, תוקף אחר מבין חבורת התוקפים". בשלב זה אלופר – בעל עבר מכביד בעבירות נשק ואלימות שריצה בעברו 13 שנים בתיק הריגה – שוחרר למעצר בית באיזוק אלקטרוני.
הקושי הראייתי שהביא לשחרור ממעצר, ובהמשך גם אי התייצבות המתלונן בבית המשפט למסירת עדות, הובילו את הצדדים למשא ומתן בין התביעה להגנה, וסללו את הדרך להסדר טיעון בתיק.
לאחר שהתביעה קיבלה את עמדת עו"ד אוחיון, לבית משפט השלום בפתח תקווה הוצג הסדר טיעון שכלל כתב אישום מתוקן, במסגרתו הודה אלופר והורשע בסיוע לאחר מעשה. במסגרת כתב האישום המתוקן, הדקירה יוחסה לאדם אחר שזהותו אינה ידועה, ואילו אלופר עצמו הודה בכך שלאחר שאותו אחר פצע את הקורבן, נטל אלופר את המברג לחזקתו מתוך כוונה לסייע לאחר להימלט מעונשו.
במסגרת ההסדר, התביעה עתרה להטיל על אלופר מאסר קצר שירוצה בעבודות שירות, בעוד שההגנה עתרה להסתפק בימי מעצרו. במסגרת הטיעונים לעונש הדגישה התביעה את חומרת מעשיו של אלופר ואת עברו הפלילי. מנגד, סנגורו טען כי קיימים סיכויים גבוהים שהיה יוצא זכאי בתום ההליך המשפטי. אלופר עצמו הצטער על כך שהקורבן נפגע.
השופטת אליאנא דניאלי קבעה כי "מן הראוי היה להשית על הנאשם עונש משמעותי ככל שהיה מורשע בדין בגין העבירה אשר יוחסה לו מלכתחילה, ואולם לא ניתן להתעלם מכך שהתיק נקבע להבאת הראיות בפניי, ובדיון שהתקיים בשבוע שעבר לא התייצב המתלונן והמאשימה אף ביקשה תחילה לזמן את המתלונן באמצעות צו הבאה…".
השופטת הוסיפה כי נוכח מכלול הנסיבות, הקושי הראייתי המשמעותי והעובדה שהנאשם היה מצוי במעצר תקופה בת ארבעה חודשים, אין מקום להטיל עליו תקופת מאסר, אפילו לא לריצוי בעבודות שירות. לבסוף הסתפקה השופטת בארבעה חודשי מעצרו של אלופר, כך שעם מתן גזר הדין הוא סיים לרצות את עונשו. בנוסף הטילה עליו השופטת חמישה חודשי מאסר על תנאי.
