א"ל, אסיר לשעבר בכלא חרמון תבע את שירות בתי הסוהר בגלל תלונת שווא שהגישה נגדו מפקדת האגף, שטענה כי איים עליה. התלונה גרמה לכליאתו באגף הפרדה, בבידוד, במשך חודש, בהמשך להעברתו לבית סוהר קשה יותר ולהכשלתו ב"ועדת שליש" ואי קבלת שחרור מוקדם. בשל כך הוא נשאר בבית הסוהר כמעט שנה נוספת.
בית משפט השלום בחיפה קיבל בימים אלה את תביעת האסיר, קבע כי מפקדת האגף פעלה נגדו "ממניעים נקמניים", וחייב את שב"ס לשלם לתובע פיצויים של עשרות אלפי שקלים.
א"ל ריצה מאסר של 42 חודשים בגין עבירת אלימות. במחצית השנייה של מאסרו הועבר לכלא חרמון השיקומי. עקב התנהגותו הטובה והשתלבותו בטיפול, הוא יצא לחופשות מבית הסוהר והדרך לקיצור שליש בוועדת השחרורים נראתה סלולה – עד שהסתבך עם מפקדת האגף.
לטענתו של א"ל, מפקדת האגף דרשה ממנו שיעביר לה מידע שלילי על האסיר רועי ברקן, שכנו לתא ובנו של יהודה ברקן המנוח, שנהג להתלונן עליה אצל מפקדת הכלא. א"ל סירב לדרישתה "לרגל" ו"להשטנקר" על החבר. לטענתו, בשל כך החלה להתנכל לו.
מפקדת האגף סירבה לבקשתו של א"ל לשמש כ"עוזר הוראה" במחלקת החינוך בכיתות הלימוד לאסירים בבית הסוהר, במסגרת שיקומו. לטענתו, היא איימה עליו בסנקציות נוספות, כמו העברתו לכלא "שיטה" המאוכלס באסירים ביטחוניים ופליליים "כבדים".
האסיר א"ל הגיש תלונה נגד מפקדת האגף ליחידה לחקירות סוהרים של המשטרה. בעקבות התלונה, היה ביניהם דין ודברים נוספים.
צרות בוועדת השחרורים
מפקדת האגף התלוננה כי האסיר הפנה כלפיה איומים. לטענתה, הוא אמר לה בנוכחות סגניתה: "אל תשכחי שעוד מעט אני בחוץ, לא עוד הרבה זמן", וכן שהוא "יבזבז עליה צ'קים רבים". בעקבות התלונה זומן האסיר לבירור אצל מפקדת הכלא, גנ"מ לאה קליינר, ונענש בבידוד למשך 27 ימים בכליאה באגף הפרדה, בחדר דמוי צינוק – ללא אור וללא חלונות, ללא קשר עם האסירים בבית הסוהר ובניתוק מוחלט מחברת אדם. כל הפריבליגיות נשללו ממנו, כולל טלפונים, ביקורים וחופשות. גם ההליך הטיפולי שסימן לו נתיב שיקום – הופסק.
מפקדת הכלא העבירה למשטרה את תלונת מפקדת האגף. זה לא נגמר כאן: בסוף תקופת הבידוד נמסר לאסיר שהוחלט להעבירו לכלא שאטה, לתנאים קשים יותר.
לא עברו שבועיים מחקירת האסיר, והמשטרה הודיעה שהיא סוגרת את התיק לאחר שלא נמצא ממש בתלונת הקצינה על איומים.
א"ל, באמצעות עו"ד תמי אולמן, עתר לבית המשפט בדרישה להחזירו לכלא חרמון. שב"ס נעתר וביטל את העברתו כבר ביום הגשת העתירה, אך הנזק כבר נעשה. עברו חודשים עד ש-א"ל שולב שוב בטיפול במסלול שיקומי, וכאשר הגיע מועד הדיון בוועדת השחרורים, הוועדה דחתה את בקשתו לקיצור שליש עקב "המידעים השליליים" בעקבות אותם אירועים עליהם נענש לכאורה על לא עוול בכפו, וגם בנימוק שהוא לא השלים הליכי טיפול.
בסופו של דבר האסיר שוחרר רק בוועדה שנייה שהתכנסה כעבור תקופה, זמן קצר לפני סיום ריצוי המאסר המלא.
בשנת 2016, לאחר שחרורו, הגיש האסיר תביעה נגד שירות בתי הסוהר, באמצעות עו"ד כמיל גרייב, בה דרש פיצויים של מאות אלפי שקלים על כליאתו בבידוד בענישה למשך 27 יום; פיצוי בגין שלילת הטבות, ומניעת שחרור מוקדם עקב תלונת השווא. הוא שב והאשים כי מפקדת האגף רקחה עליו עלילה, והכל כי סירב לשמש כ"מודיע" שלה.
הקצינה, רב כלאי נאוה ארגמן, איננה נתבעת ישירה בתיק, אבל היא עודנה משרתת בשירות בתי הסוהר, והיא מסרה לבית המשפט תצהיר ועדות מטעם שב"ס.
ארגמן הכחישה מכל וכל את טענת התובע שדרשה ממנו למסור ידיעות על חברו לתא. לטענתה, היא דחתה את בקשת האסיר לשמש כעוזר הוראה בחינוך מסיבות אחרות, עקב עבירות משמעת (החזקת חפצים אסורים בתא).
גרסאות סותרות
השופט אפרים צ'יזיק מבית משפט השלום בחיפה אמנם לא קיבל את כל טענות התובע, אך אישר לו פיצוי נכבד, לאחר שהתרשם לרעה מעדות הקצינה ומתשובות שב"ס.
"טענתה של הגב' ארגמן בתצהירה ולפיה הרקע לסכסוך נבעה כתוצאה מכעסו על כך שהוצאו חפצים אסורים בהחזקה מתוך תאו לא הוכחה, לא הובאו ראיות לכך שהתובע החזיק בתאו חפצים אסורים", קבע השופט, "הסכסוך לא נבע כתוצאה מדרישת מפקדת האגף מהתובע לבצע מעקבים, גם לא בשל הוצאת חפצים אסורים. מקור הסכסוך ברצונו של התובע להשתבץ כעוזר הוראה, ומאידך סירובה של מפקדת האגף להסכים לכך בשל התלונות והטרוניות שאותן נהג להגיש כנגדה".
בתצהירה טענה ארגמן כי חשה מאוימת לאחר שהאסיר אמר לה כי הוא "יבזבז עליה את הצ'קים שלו" וכי יום השחרור קרוב. ואולם, בעדותה בבית המשפט היא סתרה את עצמה ולדבריה הוא אמר לה כי בכוונתו "לבזבז את הדפים שלו", ולהגיש מספר רב של עתירות ותלונות.
בהקשר לשינוי הגרסאות כתב השופט: "ניתן להבין עד כמה רופפת היתה התלונה, ועד כמה האירוע לא זכיר ולא משמעותי".
על חוסר האמינות של מפקדת האגף מעיד לדברי השופט גם מסמך מאוחר שערכה מפקדת כלא חרמון, גנ"מ קליינר, ממנו עלה כי מפקדת הכלא פירשה את ההתבטאות כחוצפנית בלבד ולא כאמירה מאיימת.
השופט הדגיש ששב"ס לא הביא לעדות את מפקדת הכלא או את סגנית מפקדת האגף שהיתה לכאורה עדה ל"איום" של האסיר. "מפקדת האגף הטיחה בפניו כי הוא אינו מתאים לשמש כעוזר הוראה בכלא, ולכן במענה לכך הוא ציין בפניה שהוא ממילא אמור להשתחרר במסגרת שחרור מוקדם בתוך כחצי שנה", ציין השופט, והוסיף: "לא הצלחתי להשתחרר מהרושם כי אותה תלונה היתה במענה לדברי התובע כי בקרוב ישתחרר – וללמד אותו לקח, כי השחרור הולך ומתרחק ממנו… הרי לאור העברתו בשל התלונה, נפלט התובע מתכנית השיקום, דבר אשר לא הותיר לו סיכוי לצלוח את ועדת השחרורים".
כמו כן הוסיף השופט: "התרשמתי שהתנהגות מפקדת האגף היתה פוגענית ונקמנית, בצורה החורגת מהסביר, תוך פגיעה מהותית ומשמעותית בחירויותיו של התובע… ההחזרה לכלא חרמון ביום הגשת העתירה מלמדת כי גם הרשות הכולאת הבינה כי התלונה ריקה מתוכן".
עילות הפיצוי
פקודת בתי הסוהר קובעת כי כאשר אסיר נענש ונשלח לאגף הפרדה, קיימת חובה לקיים לו שימוע, לאפשר לו להשמיע את השגותיו בעל פה לאחר 96 שעות של החזקה בהפרדה, וההחלטה חייבת להיות מנומקת בכתב.
במקרה זה, כתב השופט, "מפקדת הכלא החליטה על העברת האסיר לאגף נפרד, לאורך תקופה ממושכת ללא קיום הליך משמעתי, בו יישמע דברו. זכויותיו האלמנטריות קופחו באופן חמור ביותר… עסקינן בכשל מערכתי חמור… התובע הועבר לאגף ההפרדה מבלי שהתקיים בעניינו הליך משמעתי הוגן".
"הוראות הדין נועדו לאפשר בידי אסיר לשטוח את טענות ההגנה שיש ברצונו להעלות בפני קצין שיפוט", הוסיף השופט וכתב בהחלטתו, "יש לאפשר גם בידי האסירים לקבל את יומם בהתאם לכללי הצדק הטבעי במסגרת שירות בתי הסוהר. הפרתן של הוראות הדין מקימות לתובע זכאות לקבלת פיצוי בגין הנזק אשר נגרם לו כתוצאה מהשמתו באגף ההפרדה במשך 27 יום רצופים, בעטיה של הפרת חובת של המדינה לקיים הליך משמעתי בעניינם של אסירים אשר מואשמים על ידי סוהרים בביצוע עבירות איומים כלפיהם".
לדברי השופט צ'יזיק, אין קשר סיבתי ישיר לדחיית בקשתו של האסיר לקיצור שליש. עם זאת, הוא הוסיף, "לא ניתן לומר בוודאות שתרומת האירוע… לא הביאה את התובע למצב בו התייצב מול ועדת השחרורים ללא סיכוי לדיון הוגן בעניינו".
השופט סיכם: "אין לאסיר זכות מוקנית לשחרור מוקדם, אולם יש לו גם יש לו את הזכות לבוא בפני ועדת השחרורים, מבלי שהגעתו לוועדה תוכתם על ידי התנהגות נקמנית של בעלי תפקיד אצל הגוף הכולא, אשר מביאה את האסיר המובא בפני ועדת השחרורים, להליך אשר סופו ידוע מראש".
בסופו של דבר, בית המשפט פסק כי עקב הליך ה"בידוד" שגלגל את יתר האירועים, שב"ס ישלם לתובע פיצוי של 40 אלף שקל וכן 10,000 שקל הוצאות משפט.
הוציא אותם בזול
שובר את הלב.עבודת קודש של מי שייצג אותו.די לנו מהבריונות הממסדית הזאת.(הוצאה לפועל, ביטוח לאומי (התנהגות נקמנית של מאפיה).