גזר דין אריה אלפרון: "שוטרים מתחנת חדרה הזהירו פסיכיאטרים ממני"

שתף כתבה עם חברים

הגיע לבית משפט חבוק בבת זוגו והשופטת התרשמה שהוא "הולך ומתבגר עם השנים, הוא מבין שעבר את הגבול ומקבל אחריות על דברים חמורים שאמר" * הורשע בתקיפה ואיומים בפני הוריה של קרובת משפחתו, ואחרי שנתיים בכלא ובמעצר בית התביעה דרשה 22 חודשי מאסר, הסנגורים דרשו להסתפק בתקופת המעצר

"ניהלו נגדי מלחמה, כאילו אני מחבל". אריה אלפרון (ארכיון)

"עורכי הדין שלי ואני סיימנו עכשיו שנתיים של מלחמה קשה ועיקשת", אומר אריה אלפרון לאתר "פוסטה" זמן קצר אחרי הקראת גזר הדין שלו בבית משפט השלום בחדרה (16 דצמבר 2020).
"עברתי כמה דברים בחיים אבל מעולם לא ראיתי מלחמה כמו זו שניהלו נגדי חוקרי משטרת חדרה בליווי התביעה, כאילו אני איזה מחבל… אחרי שבעה חודשים במעצר קשה בצפון הארץ כאשר הייתי משוחרר באיזוק אלקטרוני ומצבי הנפשי הידרדר, בני משפחה דאגו שאצא לטיפול אצל פסיכאטר כדי שלא אסתבך שוב, אבל שוטרים מתחנת חדרה הזהירו את הפסיכיאטר ממני… הם אמרו לו שאני אעשה לו בלגן… זה קרה שוב ושוב, שלושה פסיכיאטרים ביטלו את הסכמתם לטפל בי רק בגלל האיומים של המשטרה והתביעה, שבסך הכל הפריע להם שאקבל חלון יציאה מהבית… כאשר האחיות שלי, שהן כבר מבוגרות, באו לבית המשפט כדי לדרוש צדק לאח הצעיר שלהן הן נעצרו רק בגלל שצעקו מה שהיה על ליבן…".

כתב האישום שהוגש נגד אלפרון לפני כשנתיים תיאר מסכת של אירועים אלימים אשר כללו עבירות איומים ותקיפה כלפי קרובת משפחתו קרוביה. בסופו של דבר אלפרון הורשע בתקיפת קרובת משפחתו ובאיומים עליה, אולם זוכה מעבירות אחרות של תקיפה ואיומים .

מהכרעת הדין של השופטת רקפת סגל מוהר עולה, כי באוקטובר 2018 הוא השליך קופסת מתכת שפגעה בקרובת משפחתו ובהמשך גם סטר לה.
כמו כן נטען כי במאי 2020 איים על קרוב משפחה אחר ואיים לפגוע במספר קרובות משפחה ובתינוקת בת כשנה וחצי, בכך ש"ישים בלטה על ראשה של הילדה… יקח אותן למנסרה, יעשה מהן סלט קצוץ ויפזר אותן בכל הארץ…", ועוד כהנה וכהנה איומים שיוחסו לאלפרון גדול הגוף העוצמתי והאימתני.

במסגרת הטיעונים לעונש הציגה התביעה את עברו הפלילי של אלפרון, ועתרה לעונש של 12 עד 24 חודשי מאסר בפועל. נציגי התביעה הוסיפו וביקשו כי העונש לא יפחת מ-16 חודשי מאסר, בתוספת הפעלה במצטבר שישה חודשי מאסר על תנאי שהיו לחובתו.
הסנגורים, עורכי הדין שי שורר ואיתי כהן ממשרדו, ציינו כי חרף התיאורים האימתניים, אלימות פיזית לא היתה כלל וכלל. לדבריהם, דבריו של אלפרון לא היוו עבירת אלימות פלילית אלא "תרבות דיבור". הם העלו לדוכן העדים את המתלוננת, שהגיעה לבית המשפט חבוקה עם הנאשם, וסיפרה כי היחסים ביניהם השתפרו.
לאחר מכן בקשו הסנגורים להימנע מעונש מאסר ולהסתפק בתקופת מעצרו של אלפרון, שהסתכמה ב- 238 ימי מעצר מאחורי סורג ובריח (שמונה חודשים) ועוד 268 ימי מעצר באיזוק אלקטרוני (תשעה חודשים), וכחודשיים נוספים במעצר בית ללא איזוק.

אלפרון עצמו דיבר על קשייו בתקופת המעצר הממושכת שבה היה נתון, והוסיף כי הוא והמתלוננת "גישרו על הפערים". בדבריו לפני גזר הדין הוסיף: "אני מקבל על עצמי את ההתנהגות הלא הולמת שלי… אבל מבקש שבית המשפט יתחשב… סתם עשינו עוול אחד לשני. לי לא יצא טוב וגם לה לא. היום שנינו מצטערים ומתביישים ורוצים להתקדם קדימה…".

השופטת רקפת סגל מוהר מבית משפט השלום בחדרה ציינה בגזר הדין כי אלפרון "סיגל לעצמו דרך חיים לפיה מקום בו הוא אינו מצליח להשיג את מבוקשו הוא משתמש בלשונו על מנת להפחיד ולהרתיע את אותם אלה שלא 'מתיישרים' מול רצונו'. קיימת חשיבות גדולה להרתעתו מפני ביצוע עבירות דומות גם בעתיד, מה עוד שאין מדובר במי שביקש או ניסה להשתלב בתהליך שיקומי".

כמו כן הוסיפה השופטת כי "עבירת האיומים בה הורשע הנאשם, ולמעשה ריבוי העבירות במהלך אירוע אחד מתמשך, עבירה חמורה היא והערך החברתי שנפגע מביצועה הינו הזכות לשלוות נפש, תחושת ביטחון וחירות פעולתו של הפרט…".
עם זאת הדגישה השופטת כי היא סבורה ומתרשמת, "הנאשם עצמו ההולך ומתבגר עם השנים, מבין שעבר את הגבול ומקבל על עצמו את האחריות על הדברים החמורים והקשים שאמר ואשר גרמו לתחושות של פחד ואימה אצל המתלוננת וגם אצל הוריה. כך, מיד לאחר שהכרעת הדין הוקראה לו על ידי, אמר הנאשם כי הוא 'מסכים עם בית המשפט ומביע חרטה', וגם בדברו לעונש הצהיר כי הוא 'מקבל על עצמו את ההתנהגות הלא הולמת שלו'. זאת על אף שעל מעשה התקיפה היחיד שבגינו הורשע, הוא עדיין מסרב ליטול אחריות".

לאור כל זאת, "מתוך תקווה כי ההליך הטיפולי יסייע לו מלהימנע מנקיטת אלימות והשמעת איומים בעתיד", השופטת החליטה לקבל את עמדת ההגנה, וגזרה על אלפרון שבעה חודשי מאסר. היא הוסיפה לכך הפעלת מאסר מותנה, חלקו במצטבר וחלק בחופף – כך שבסך הכל נגזרו עליו שמונה חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופות מעצרו, לצד מאסרים מותנים (30 דצמבר 2020).
למעשה, אלפרון שהגיע לבית המשפט הבית סיים לרצות את תקופת מאסרו ולא חזר לכלא.

במהלך המעצר בית אלפרון הסתבך שוב ושוב באירועים שונים על גבול האלימות, שבעקבותיהם שכרו אחיותיו פסיכיאטרים לטיפול פרטי בו אולם המשטרה שמנעה את הטיפולים כאמור, עצרה אותו מספר פעמים כאשר הגיע לדיונים בבית המשפט. באמצע המשפט כאשר שוחרר כבר למעצר בית באיזוק אלקטרוני הוא נעלם ל-14 יום בהם התבודד בישוב האורגני קדיתא שבו התגוררה בעבר אחותו חביבה שם הוא עשה מדיטציות בנסיון לרפא את התסכול שלו מהתיק המיותר הזה. בשלב מסויים הוא פנה לעורך דין שורר שיסגיר את עצמו.

"אחרי 20 חודשים אני מתחיל להתאושש אבל אני עדיין מאוכזב מזה שלא הזדכיתי לחלוטין מהאישומים נגדי. בתיק של אלימות מילולית השביתו אותי לשנתיים. קרובת המשפחה שלי באה למשטרה ובקשה לבטל את התלונה, אבל השוטרים סירבו לשמוע אותה, והנה אחרי שנתיים הגענו יחד מחובקים לבית המשפט. התביעה סירבה להתחשב, אבל השופטת הבינה אותנו. עכשיו אני צריך לשקם את החיים שלי, להתחיל הכל מחדש, שנתיים לא שלמנו משכנתא על הבית החדש שבניתי בזכרון יעקב, נהיה בלגן שלם מזה".

עכשיו צריך לשקם את הבית (פוסטה)

 

 

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
5 Comments
הוותיק ביותר
החדש ביותר הכי הרבה הצביעו
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות