
הפרקליטות מייחסת עבירות זיוף ומרמה ליהודה שרייבר (36), עובד בנק לאומי בסניפים בבית"ר עלית ובית שמש.
לפי כתב אישום שהוגש לבית משפט השלום בירושלים, אחותו של שרייבר ובן זוגה ביקשו משכנתה של 1.2 מיליון שקל לצורך רכישת דירה באשדוד. אולם, ההכנסות האמיתיות של בני הזוג עמדו על 6,000 שקל בלבד. אז מה עושים?
בכתב האישום נטען כי האח, עובד הבנק, התגייס לטובת אחותו. הוא פנה אל בעל תפקיד בעמותה בשם "אמונת התורה" וביקש ממנו להנפיק תלושי שכר כוזבים לאחותו, כדי להגדיל את הכנסתה המדווחת ולהציג מצג שווא בפני הבנק.
מנהל העמותה הנפיק תלושים, כאילו האחות הועסקה בעמותת "אמונת התורה" בחודשים ספטמבר, אוקטובר ונובמבר 2022 וכי קיבלה מדי חודש שכר של 9,350 שקל נטו – על אף שמעולם לא עבדה בעמותה.
לפי כתב האישום, האחות חתמה על מסמכי המשכנתא שאליהם צורפו תלושי השכר הכוזבים והצהירה, כי היקף הכנסותיה הוא בסכום כולל של כ-15 אלף שקל בחודש.
בעקבות מצג השווא, אישר הבנק לאחותו של העובד לקבל משכנתא בגובה 1,200,000 שקל ללא ערבים.
תרומה כוזבת לעמותה
על פי כתב האישום, הבנקאי שרייבר לקח לכאורה חלק בהונאה נוספת והפעם כזו שנוגעת ישירות לכיסו.
הפרקליטות טוענת, כי הוא רקם את התוכנית הבאה: להפחית את תשלומי המסים שלו למס הכנסה, על ידי כך שישלם "תרומה" לעמותות בעלות אישור לזיכוי מס – ולאחר מכן לקבל בחזרה מהעמותות את כספיו; במקביל ביקש לקבל גם זיכוי ממס הכנסה של כ-%35 על הסכום שתרם כביכול.

לפי האישום, שרייבר פנה שוב לידידו מעמותת "אמונת התורה", כדי שיעזור לו להוציא לפועל את תוכניתו.
הידיד הנחה אותו להפקיד תרומה לחשבון של עמותה נוספת בשם "תורה ושמחה".
לפי האישום, שרייבר העביר מחשבונו סכום של 40 אלף שקל לעמותה – וקיבל אישור כוזב של תרומה לעמותה.
לאחר מכן הוא הגיש את אישור התרומה לרשות המיסים. בעקבות כך, הוא קיבל לחשבונו זיכוי מס בסך 18 אלף שקל.
הפרקליטות טוענת, כי בעל התפקיד בעמותה החזיר לו את כל הכסף ש"תרם" בפעימות של 8,000 שקל במזומן בכל פעם.
לפי כתב האישום, כעבור חודשים אחדים, השניים חזרו על התרגיל: שרייבר העביר מחשבונו 68 אלף שקל, לכאורה כתרומה עבור עמותה שלישית בשם "אושר סיוע וייעוץ" ושוב, במטרה לדווח על התרומה לרשות המסים ולקבל זיכוי מס.
לפי הנטען, כאן השניים עלו בדרגת התחכום. הבנקאי שרייבר סיכם עם איש העמותה שיחזיר לו הפעם את הכסף ש"נתרם" – באמצעות הפקדות לחשבון אחותו של הבנקאי, שייראו כמשכורות מהעמותה.
ה"משכורות" הפיקטיביות מהעמותה הועברו לאחות ביחד עם תלושי השכר הפיקטיביים, אשר שימשו אותה כזכור בסעיף הקודם גם לקבלת משכנתא מהבנק.
לאור חקירה שהחלה בבנק לאומי ביחס למרמה, לכאורה, בחשבונות של הבנקאי ואחותו – לא הספיק הבנקאי להגיש את ה"תרומה" האחרונה לפקיד המס שלו כדי לקבל החזרי מס נוספים.
בגין מעשיו, נאשם שרייבר בעבירות של זיוף וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
כתב האישום הוגש באמצעות עו"ד יאיר לנג מפרקליטות מחוז ירושלים בעקבות חקירת מפלג ההונאה במשטרת המחוז.









