בג"ץ מחייב את משטרת ישראל לשלם לאוהדי הפועל תל אביב הוצאות משפטיות בסך 10,000 שקל. זאת, לאחר שהמשטרה מנעה מאוהדים להכנס לאצטדיון בלומפילד בגלל חולצה שלבשו, ועליה כינויי גנאי למשטרה.
על החולצות נכתב: ULTRAS HAPOEL AGAINST THE SCUM (אולטראס הפועל – נגד החלאות).
מתחת לכיתוב, שלושה סמלים "שנואים" על ידי אוהדי הפועל: סמל של תנועת "כך" המוכרזת כארגון טרור, לצד סמל של קבוצת מכבי תל אביב – וסמל של משטרת ישראל.
אוהדים שסולקו מהאצטדיון בגלל החולצות האלה, עתרו לבג"ץ.
הוגשו שתי עתירות. קבוצה אחת של אוהדים הגישה עתירה באמצעות עו"ד בעז בן צור ומשרד בן צור-קורב.
קבוצה שניה של אוהדים עתרה באמצעות האגודה לזכויות האזרח ועורכי הדין ניצן אילני ועודד פלר מטעמה.
מפקד מחוז תל אביב ניצב חיים סרגרוף בחר להתייצב אישית, בדיון הדחוף שקבעו שופטי בג"ץ בדצמבר.
ניצב סרגרוף הסביר כי הורה לשוטרים למנוע את כניסת האוהדים עם החולצות, כי מדובר ב"שיח של שנאה" שמתדלק לדעתו את האלימות במגרשים.
לדבריו, האלימות התגברה בזמן האחרון, ו"כל דבר שיציג את השוטר כלא לגיטימי, הוא בעיניי מסוכן ויגרום להפרת סדר ציבורי".
האוהדים טענו באמצעות עו"ד בן צור והאגודה לזכויות האזרח, כי "מדובר בפגיעה אסורה בזכות החוקתית לחופש הביטוי" – וכי המשטרה לא פעלה נגד אוהדי בית"ר שלבשו חולצה עם סמל תנועת "כך" באצטדיון טדי. נטען כי מדובר באכיפה בררנית רק נגד אוהדי הפועל, משום שעכשיו המשטרה היא יעד לגנאי, אבל לא הוכח שהביטוי מוביל לאלימות.
כבר בסוף אותו דיון בדצמבר, השופטים מתחו ביקורת על המשטרה שלא פעלה על בסיס חוות דעת משפטית מסודרת – והורו לאפשר כניסתם של אוהדי הפועל עם החולצות למשחקים הבאים.
יחד עם זה, בג"ץ הוציא צו על תנאי והורה למשטרה להרחיב את את ההסבר המשפטי, כדי שניתן יהיה לקיים דיון עקרוני במדיניות להבא.
השופטים ביקשו מהמשטרה "ליתן טעם מדוע לא תחדל ממניעת כניסתם של אוהדים לאירועי ספורט, בשל תוכן מחאתי או ביקורתי המופיע על פרטי לבוש".
הלחץ הציבורי והחלטת הביניים של בג"ץ עשו את שלהם.
בסוף מרץ המשטרה הודיעה שהיא חוזרת בה, ואין יותר הנחיות האוסרות על כניסה למגרשים של אוהדים "הלובשים פרטי לבוש עם תוכן מחאתי או ביקורתי".
העתירות השיגו את מטרתן. היום (14 מאי), שופטי בג"ץ דפנה ברק-ארז, יחיאל כשר ורות רונן "נעלו" את ההליך בהטלת הוצאות על המשטרה.
השופטת ברק ארז כתבה כי התנהלות המשטרה מעוררת קושי רב מאוד.
"ההחלטה לאסור על לובשי 'חולצת המריבה' להיכנס למגרשי הספורט לא התבססה על בדיקה משפטית נאותה מבעוד מועד ולא הוצגה התשתית המשפטית התומכת בה.
"אף הסמכויות שהופעלו בהקשר זה – ובהן הטלת מגבלות על ביטוי קונקרטי, ביצוע חיפוש מתחת לשכבת הביגוד העליונה וכן הרחקת אוהדים – לא התבררו די הצורך בטרם נעשו הפעולות בשטח… גם מעבר להיבט המשפטי, לא הוצגה כל עבודת מטה שקדמה להחלטה ושימשה כבסיס מקצועי למדיניות שהונהגה 'ביום בהיר אחד'".
השופטת ברק ארז כותבת כי "לעובדות אלה חומרה מיוחדת, בהתחשב בכך שמדובר בהחלטה שלה השפעה ממשית על חופש הביטוי במרחב הציבורי.
"אכן, הכיתוב על החולצה אינו קל לעיכול. אין זה דבר של מה בכך לייחס למשטרת ישראל את הביטוי 'חלאות' ולסמן קו על סמלה. הדבר עשוי להתפרש לא רק כפוגע במשטרת ישראל ובשוטריה, אלא אף כהעברת מסר הפוגעת גם בשמירה על שלטון החוק… אולם, לא למותר לחזור ולהזכיר כי ההגנה על חופש הביטוי לא נועדה רק לביטויים נעימים או בעלי ערך, אלא גם לביטויים סרי טעם ואף קשים".
בשורה התחתונה נכתב: "אין ולא היה בתוכן החולצה כדי להצדיק החלטה האוסרת על הכנסתה למשחקים ללא מקור סמכות ברור. המשטרה יכולה לפעול רק בגדר סמכויותיה על-פי דין, ולא על-פי מידת העלבון ועוגמת הנפש.
"הדברים נאמרים מבלי לגרוע כהוא זה מהצורך לפעול ביד חזקה נגד גילויים של אלימות וגזענות במגרשים… במכלול הנסיבות אנו מורים על חיוב המשיבים (משטרת ישראל) בהוצאות העותרים בסך 10,000 שקלים".
