לבית המשפט הגבוה לצדק הוגשו השבוע שתי עתירות המבקשות לבטל את תיקון מס' 2 לחוק צמצום השימוש במזומן, שמטיל איסור על נכיון צ'קים למזומן בצ'יינג'ים בסכום של למעלה מ-6,000 שקל כאשר מדובר באדם פרטי; ובסכום של יותר מ-25 אלף שקל כאשר מדובר בעוסק.
עתירה אחת הוגשה באמצעות עו"ד אורי גולדמן ממשרד גולדמן ושות', בשם איגוד נותני שירותים פיננסיים המאגד מאות צ'יינג'ים שמחזיקים ברישיון מרשות שוק ההון.
העתירה השנייה הוגשה על ידי משרד עורכי הדין פירון ועל ידי עו"ד ד"ר איתן פינקלשטיין, בשם התאחדות המלאכה והתעשייה המאגדת אלפי מעסיקים מרחבי הארץ.
עד לחודש שעבר, נותני שירותים פיננסים חוץ-בנקאיים (נש"פים או ציינג'ים בלשון העם) לא היו מוגבלים במתן הלוואות או נכיון צ'קים למזומן, בכל סכום שהוא.
גם כאשר אושר חוק צמצום השימוש במזומן בשנת 2018, תקרת עסקאות במזומן נקבעה לכל המשק – אבל הצ'יינג'ים הוחרגו מהחוק.
לטענת העותרים, לא במקרה: המחוקק הכיר בקושי בהגבלת השימוש במזומן ובצ'קים בחיי המסחר, במיוחד עבור אוכלוסיות התלויות בהם, כגון לקוחות שהוגבלו על ידי הבנק וממודרי אשראי. לכן נקבע שאת החוק צריך ליישם בהדרגה – ורק לאחר הבטחת חלופות תשלום זמינות.
בפועל, זה לא מה שקורה עכשיו.
בעתירת איגוד נותני שירותים פיננסיים נטען כי התיקון, המגביל את פעילות הצ'יינג'ים, אושר בחודש שעבר בוועדת החוקה בראשות ח"כ שמחה רוטמן בהליך מזורז ובהול, לאחר שני דיונים של שעה וחצי כל אחד (!); הדיון האחרון התקיים בעיצומה של המלחמה באירן, בהשתתפות מצומצמת של אנשי מקצוע.
בפועל לא התקיים דיון ענייני. בדיון הראשון ח"כ רוטמן נזף בנציגי האוצר על ההצעה ואמר כי חוק צמצום השימוש במזומן כלל לא עובד – שכן על פי הנתונים מאז תחילת החוק ב-2018 כמות המזומן במשק רק גדלה ב-19% למרות כל הצעדים שננקטו.
רוטמן אמר, כי פקידי האוצר לא הציגו כל תשתית עובדתית וסיבה שתצדיק את הפגיעה החדשה במאות אלפי אזרחים, בהם עצמאים ובעלי עסקים קטנים, שיוגבלו בקבלת שירות של נכיון צ'קים לצורך תזרים מזומנים והון חוזר.
למרות הערותיו הביקורתיות מאוד של רוטמן, בדיון הבא הוא שינה פוזיציה כמעט ב-180 מעלות והוביל הצבעה לתיקון החוק – שמועד התחולה שלו (כניסה לתוקף) נקבע באופן מיידי.
שינוי העמדה של רוטמן קשור באופן הדוק ככל הנראה לדרישת שר האוצר – ראש מפלגתו בצלאל סמוטריץ', שדרש לאשר את התיקון ביחד עם חוק תקציב המדינה ל-2026. לטענת סמוטריץ', המהלך ישרת את המלחמה בהון השחור.
בעתירה באמצעות עו"ד גולדמן נטען: "נש"פים, שכונו בעבר נותני שירותי מטבע, עובדים בצורה חוקית תחת רשיון מרשות שוק ההון ומדווחים על פי דין, וחלק נכבד מעיסוקם הינו ניכיון צ'קים ומתן הלוואות במזומן, בהתאם להחרגה המיוחדת שקיבלו לפני שמונה שנים.
"השינוי נעשה בבת אחת, באותו היום בו עבר החוק – ללא כל בדיקה אמפירית של תוצאות החוק לצמצום השימוש במזומן עד אותה נקודה, ללא כל בדיקה מקצועית של השלכות תיקון כזה, וללא תקופה של התארגנות, הסתגלות והסברה.
לטענת הנש"פים, "זהו מקרה מובהק המצדיק התערבות של בית המשפט: כאשר רשות שלטונית משנה באופן חד את כללי המשחק, לאחר תקופה לא מוגבלת של הסתמכות… קל וחומר מקום שהשינוי משליך באופן ישיר על חופש העיסוק והקניין".
עו"ד גולדמן ציין בעתירה, כי מדיוני ועדת חוקה עולה שהתיקון אינו מצדיק את הפגיעה האנושה בנש"פים:
– לא הונחה תשתית אמפירית מספקת לכך שהחוק השיג את יעדו או שכמות המזומן פחתה.
– יו"ר הוועדה עצמו קבע, כי החוק לצמצום המזומן הוא כישלון ולא מגשים את מטרתו, וכי הרחבתו תפגע עוד באוכלוסיות נורמטיביות.
– התיקון עלול לדחוק פעילות מפוקחת ולגיטימית אל השוק האפור, במקום לצמצם פשיעה או הלבנת הון.
"מדובר אף בפגיעה קשה ומיידית באוכלוסיות מוחלשות", ציין עו"ד גולדמן.
עבורן, נותן השירות הפיננסי איננו 'שירות נלווה', אלא האפשרות היחידה לכספי מחיה ואשראי. כך למשל, כאשר עובד מקבל את שכרו בצ'ק, אך אינו מחזיק בחשבון בנק או אינו יכול להפקידו במערכת הבנקאית, שירות הניכיון במזומן הוא המנגנון היחיד המאפשר לו מימוש מיידי של שכרו.
"מדובר בשירות שציבור שלם הסתמך עליו במשך שנים, ועד היום לא השתנה דבר מבחינת היערכות המדינה ומתן פתרונות למאות אלפי הנפגעים הפוטנציאלים, לרבות חסרי חשבון בנק, עובדים זרים ועוד… סוגיות אלה לא קיבלו את משקלן הראוי ובדיקתן העובדתית".
עתירת הנש"פים מזהירה, כי "מאחר שעדיין קיים צורך קיומי במזומן, ההחלטה להגביל דווקא נותני שירותים פיננסיים המדווחים לרשויות, תביא לתוצאה ההפוכה – במקום הגבלת ההון השחור, הפעילות תוסט (תעבור) למי שממילא פועלים מחוץ לחוק ואינם מדווחים לרשות".
עתירת מעסיקים קטנים ובינוניים
עתירת התאחדות המלאכה והתעשייה תוקפת את תיקון החוק, מכיוון נוסף של לקוחות הצ'יינג'ים – בעלי עסקים קטנים ובינוניים הטוענים לפגיעה קשה, הן בהיותם עסקים הזקוקים לאשראי, והן בכובעם כמעסיקים. עתירה זו הוגשה על ידי עורכי הדין עודד אופק, מרים קריכלי ונוי אטדגי ממשרד פירון ומשרד עו"ד ד"ר איתן פינקלשטיין.
בעתירה נטען:
– התיקון פוגע ביכולתם של עסקים ליטול הלוואות מהגופים הפיננסיים.
– פוגע בתחרותיות בענף האשראי, ומקשה על עסקים שהבנקים לא מעוניינים לתת להם אשראי.
– בנוסף לכך, התיקון פוגע גם ביכולתם של מעסיקים לשלם שכר עבודה, בפרט לעובדים חלשים שהנגישות שלהן לחשבונות בנק היא מועטה.
– כתוצאה מכך, נפגעת יציבותם הכלכלית והתפעולית של מאות עסקים, וכן נפגעים אלפי עובדים המועסקים על ידם.
העותרים מציינים אבסורד בולט הנובע מהתיקון: המגבלות הן גם על שימוש בצ'קים עצמיים, לטובת הלוואות "סולו".
"מדוע יוגבל עוסק הלוקח הלוואה ונותן צ'קים אישיים שלו (ולא מנכה צ'קים של לקוחותיו), לתקרת מזומן של עד 25,000 שקל, הגם שאין כל חשש להלבנת הון שכן מדובר בשטרות שלו עצמו".
בהקשר זה, נטען, מתחדד הקושי בתחום ההלוואות והחזריהן, בכל הנוגע לניהול תזרים של בתי עסק.
נטען כי התיקון יוצר גם אפליה בין בנקים לצ'יינג'ים, פוגע בתחרות ובכך פוגע פגיעה נוספת בבתי עסק. למשל, לקוח של בנק יכול לקחת הלוואה מהבנק בסך של 50,000 שקל לתקופה של חודש אחד, ואין כל מגבלה בחוק המונעת ממנו למשוך את מלוא ההלוואה במזומן.
לא כך לקוח של נש"פ (צ'יינג'). העוסק רשאי ליטול הלוואה בסך 50,000 שקל, אך לא יוכל לפרוע אותה באמצעות צ'ק יחיד. בכך, החוק דוחף לפיצול מלאכותי של תשלום חוקי.
מנגד, כאשר מדובר בנכיון צ'קים של לקוחות העסק, עולה השאלה "מדוע יוגבל עוסק לתקרת מזומן של עד 25,000 שקל, הגם שהוא נדרש להציג חשבונית מס עם מספר הקצאה מרשות המסים – מה שבהכרח מאיין חשש לחשבונית פיקטיבית".
התאחדות המלאכה והתעשייה טוענת לפגיעה קשה גם בעובדים ובמקבלי משכורות: "באחת, התעורר הציבור שנדרש למזומן, ומשתמש בשטרות (צ'קים) לעניין זה, ללא תקופת מעבר, ללא אזהרה וללא פרסום, ומצא עצמו ככזה שנגוע ב'עבריינות'… מבלי שנקבעו חלופות פעולה רלוונטיות לציבור זה. הפגיעה חריפה ביותר באוכלוסיות המוחלשות ביותר בחברה".
עו"ד פינקלשטיין ומשרד פירון מסבירים: ניכיון צ'קים שימש במשך שנים אמצעי תפעולי לגיטימי ולעתים אף הכרחי למימוש שכר עבודה בפועל, עבור מי שמוגבלים במערכת הבנקאית.
עובד שקיבל את שכרו באמצעות צ'ק, אך אינו יכול להפקידו בחשבון בנק או שאינו יכול להמתין למועד פירעונו – יכול היה לפנות לגוף פיננסי מפוקח ולקבל מזומן כנגד הצ'ק. מבחינת אותו עובד, לא מדובר היה במותרות ולא בפרקטיקה עבריינית – אלא בדרך היחידה והמעשית לגשת לכספים אשר השתכר בהם כדין וביושר.
התיקון החדש פוגע במנגנון זה. מקום שבו סכום הצ'ק עולה על 6,000 שקל, ניטלת מהעובד האפשרות לקבל מזומן תמורתו. נוכח העובדה ששכר המינימום בישראל חוצה את הרף וכבר עומד כיום על 6,443.85 שקל – התוצאה היא כי דווקא עובדים המשתכרים שכר מינימום עלולים למצוא עצמם מול צ'ק שכר, שאין להם דרך מעשית לממשו במועד.
גם עתירה זו טוענת כי לא נערכה בחינה מספקת של ההשלכות – הליך החקיקה היה חפוז, לא כלל את כלל הגורמים הרלוונטיים, ולא נערך במסגרתו ניתוח מקצועי של ההשלכות הכלכליות, החברתיות והמשפטיות.
"אפילו יו"ר הוועדה הצביע בדיון הראשון על הקשיים החמורים הקיימים בהעברת התיקון, ואף הביע תמיכתו בביטול החוק לצמצום השימוש במזומן מעיקרו, לאור כך שהנתונים מלמדים שהחוק המקורי לא הוכיח יעילות ממשית והיקף המזומן במשק עלה משמעותית. אך לבסוף, התיקון לחוק קודם לפתע, ובאופן מיידי, ככל הנראה, לא על פי שיקול דעת ענייני".
