בוטלה הרשעת פורץ צעיר כדי שיוכל להמשיך לשירות קבע בצה"ל

שתף כתבה עם חברים

באופן חריג, צה"ל החזיר לשירות סדיר את הנאשם שהורשע יחד עם חבורת צעירים בפריצה למחסנים בקריות. השופטת התחשבה ב"אפשרות המוגבלת שיש לא פעם לצעירים בעלי מאפיינים דומים מבחינת הזדמנויות ואפשרויות שילוב"

העתיד הצבאי של הנאשם (אילוסטרציה מאתר צה"ל)

באפריל אשתקד, בשיאו של משבר הקורונה, חבורה של חמישה צעירים, ביניהם קטין, החליטה לפרוץ למספר מחסנים ברחוב הדפנה בקרית ביאליק. הם הגיעו ברכב הונדה למקום, ושם פרצו למספר מחסנים באמצעות ניתוק לוחיות המנעולים ממשקופי הדלתות. מרוב המחסנים יצאו ללא דבר. ממחסן אחד יצאו עם שלל זעום – רמקול רצפתי וערכת פוקר.

שלוחת התביעות של משטרת זבולון הגיעה להסדרי טיעון עם הנאשמים, כל אחד בנפרד. בולט במיוחד היה המקרה של א', חייל בן 21 שבמסגרת הסדר טיעון הודה והורשע בעובדותיו של כתב אישום מתוקן, ובו שורה ארוכה של עבירות: החזקת כלי פריצה, שלוש עבירות היזק בזדון ושלוש התפרצויות. מאחר ובחלק מהפריצות הוא שימש כ"תצפיתן", הוא הודה והורשע גם בשתי עבירות סיוע להיזק בזדון ושתי עבירות סיוע להתפרצות.

לאחר הרשעתו של הנאשם במיוחס לו הוא נשלח לשירות המבחן לקבלת תסקיר. התביעה התחייבה לעתור לעונש מקסימלי של תשעה חודשי מאסר – יתכן בעבודות שירות. בהתאם להסדר הטיעון, סנגורו של הנאשם, עו"ד יובל זמר, היה חופשי בטיעוניו.

תסקיר שירות המבחן ציין כי א', תושב אחת הקריות, גדל מרבית חייו ללא דמות אב, בנסיבות מורכבות, אולם הצליח לא להסתבך בפלילים, הוגדר כתלמיד מצטיין, ובמסגרת שירותו הצבאי אף "סומן" לשירות קבע. שירות המבחן המליץ לשלב את א' בהליך טיפולי ולהימנע מהרשעתו.

בעוד שהתביעה עתרה לגזור על א' מאסר בפועל ביקש עו"ד זמר לאמץ את המלצות שירות המבחן. הסנגור הדגיש את הנסיבות יוצאות הדופן של המקרה: באופן חריג, למרות הסתבכותו של א' בעבירות, צה"ל איפשר לו לחזור לשירות סדיר, ואף לא פסל את האפשרות לגייסו לשירות קבע. בהקשר זה, עו"ד זמר הגיש לבית המשפט מכתבים והמלצות ממפקדיו של א', שהבהירו כי במידה והרשעתו תיוותר על כנה – לא יוכל להשתלב בשירות קבע.
"מדובר על עבירות שמתרחשות ב-17 דקות שבהן הילד הזה בסוג של בילוי חברתי, והוא למד את הלקח שצריך לנתק קשר עם חברה שכזו", אמר הסנגור, ואילו א' עצמו הביע חרטה וביקש לאפשר לו לצאת מהסיפור בלי הרשעה, כדי שיוכל לשרת בקבע.

השופטת איילת השחר ביטון פרלה מתחה בגזר הדין ביקורת על התביעה, שלא הציגה לה את התמונה המלאה ביחס לנאשמים האחרים. בדומה לא', הסדרי הטיעון עם הנאשמים האחרים – חלקם מרכזיים יותר מא' – הושגו בסוף שנת 2020. בית המשפט גזר על שניים מהם מאסרים קצרים על תנאי. "ראוי היה להציג לי את התמונה המלאה, מתוקף חובת המאשימה לשמור על האינטרס הציבורי הכללי, מחויבותה לעיקרון שוויון ואחדות הענישה, והיותה פעילה בגיבוש ועיצוב מדיניות ענישה".

"שוכנעתי כי הרשעת הנאשם בדין עלולה להביא לפגיעה קשה בו, בעודו עושה דרך לקידום מעמדו בחברה. בהתחשב באפשרות המוגבלת שיש לא פעם לצעירים בעלי מאפיינים דומים למאפייני הנאשם מבחינת הזדמנויות ואפשרויות שילוב במסגרות שיש בהן לענות על החוסרים שצבר בילדותו והקשיים שעימם הוא ומשפחתו מתמודדים לאורך השנים – והכוללים שייכות, ביטחון אישי ועצמי וביטחון כלכלי – אין להקל ראש באופי הפגיעה שתצמצם אפשרות בת קיימא לעתיד תעסוקתי עם שחרורו מהשירות הסדיר".
סופו של דבר, השופטת החליטה לבטל את הרשעת הנאשם והטילה עליו עבודות של"צ בהיקף של 200 שעות. כמו כן היא קבעה כי יהיה נתון לפיקוח שירות המבחן במשך שנתיים וישלם פיצוי של 500 שקל לכל אחד מששת בעלי המחסנים שנפרצו.

 

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות