ע' (33), שוטרת בקורס חוקרי משטרה הנשואה לקצין משטרה בכיר, הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים עתירה מנהלית בה היא טוענת כי נפלה קורבן להתעללות מחבריה חניכי הקורס ואף מסגל הקורס ומפקדיו.
ע', שוטרת בעלת תואר שני בהשכלתה, נשואה לקצין משטרה בכיר מאחת מתחנות המשטרה במרכז הארץ. הם הורים לשלושה פעוטות. היא התגייסה למשטרה לפני כשנה, שירתה באחת התחנות בצפון ובחודש אוקטובר האחרון יצאה ל"קורס הכשרת יסוד לחוקרים" במכללה הלאומית לשוטרים.
לטענת ע', במהלך הקורס היא סבלה מחרם, התעמרות והתעללות שמפקדיה שותפים להם. לפיכך, העתירה הוגשה נגד מפקד המכללה הלאומית לשוטרים, תת–ניצב כורש בר-נור, ונגד ראש אגף משאבי אנוש ומפקדי הקורס ש"עצמו עיניהם נוכח החרם שעברה במהלך ההכשרה", ולבסוף הדיחו אותה מהקורס יומיים לפני סיומו.
ע' טוענת כי את ההתעללות בה הובילה נ', חניכה שדווקא שירתה תחת בעלה בתחנה במרכז הארץ, והיתה פקודתו. נ' שובצה כחברתה לחדר.
לפי העתירה, נ' "הרעיפה באוזניה דברי חיבה על בעלה – המפקד של נ', הקצין – באופן מקניט וקנטרני". לטענתה, נ' אמרה לחניכי הקורס ש-"ע' נמצאת במשטרה בזכותו" והכריזה בפומבי "שהיה לה רומן עם הקצין, תוך רמיסת כבודה של ע' והשפלתה בפומבי".
ע' טוענת כי חוותה אינספור התגרויות והקנטות מצדה של השוטרת נ', חברתה לקורס. באחת מהן נ' אמרה לה לכאורה בנוכחות שתי חניכות נוספות: "ביום ההולדת של (בעלך, הקצין) אפיתי לו עוגה של שוטר בכחול לבן, כמו שהוא אוהב, וכתבתי לו מזל טוב. יש בינינו רומן!".
לדברי ע', לאחר דברי הלעג האלה היא יצאה מהחדר, פרצה בבכי ויצרה קשר עם בעלה, שהכחיש את הרומן עם נ'. בהמשך חזרה לחדר, ולדבריה נ' התנפלה עליה בצעקות: "על מה את עצבנית? יש בינינו רומן ואת חתיכת חנ"שית, חולת נפש, את צריכה טיפול".
ע' טוענת כי הגיבה שדבר זה יכול להרוס את ביתה, אך לדבריה נ' המשיכה להתריס כלפיה, והחניכות האחרות הרחיקו אותה מ-נ' והכניסו אותה למקלחת, שם התייפחה בבכי. לדבריה, מאז אותו היום התרחקה מ-נ' ומחברותיה שהיו עדות לארוע, אבל מצבה החברתי בקורס החמיר, או כפי שהיא מתארת בעתירה: "חרם, אווירת פחד וחרדות במשך תקופת הקורס כולה".
מהעתירה עולה כי מאז האירוע עם נ' הפכו חייה של ע' בקורס "לסיוט מתמשך, חרמות וגידופים" מצד חניכים אחרים. לטענתה, נ' וחברותיה נהגו לקרוא לה בכינויים כמו "חמאס", "זונה", "שרמוטה", ואפילו סיננו כלפיה איומים כמו: "צריך להרוג אותה".
ע' טוענת כי פנתה לחונכים מידי יום בתלונות, אך תגובתם היתה התעלמות מוחלטת – והחניכה נ' אפילו מונתה כ"אחראית ערכים של הקורס".
רק לאחר שבוע וחצי הועברה ע' מחדרה כדי להפריד בינה ובין נ'. לטענתה, עד שהעבירו אותה חדר – היא נאלצה לישון על הרצפה.
ע' טוענת כי גם לאחר שהועברה לחדר אחר, במשך תקופה ארוכה היה "קושי" בקידוד כרטיסה לחדר החדש, והיתה תלויה בחבריה לחדר בכל כניסה ויציאה – ואף היתה פעם בה ננעלה מחוץ לחדר לכמה שעות.
ע' טוענת עוד, כי בשבוע השלישי להכשרה, בסוף אוקטובר 2023, היא שובצה ל"שבת אבטחה" במכללה, אז לדבריה ניגשה לחונך וביקשה שלא "לסגור שבת" במכללה מאחר וילדיה הקטנים נמצאים בבית ללא הורים בפועל, מפני שבעלה ד' – כמו אנשי משטרה רבים – לקח חלק משמעותי בפעילות המשטרה, באופן עצים במיוחד אחרי 7 באוקטובר.
לדברי ע', התגובה כלפיה היתה גיחוך, "ללא התחשבות כי מדובר באם לשלושה פעוטות, אשר בעלה בליבת העשייה המבצעית".
אף שנענתה כי תוכל לצאת בחמישי בערב ולשוב למכללה ביום שישי, היא ביקשה לשוחח עם בעל תפקיד בכיר ו"לעלות במעלה ההיררכיה". בשלב זה, לטענתה, הסתבכה עם מפקדת הקורס שסירבה ואמרה לה: "את חוצפנית. את יכולה לחלום לדבר עם מישהו מעליי".
ע' טוענת כי בהזדמנות נוספת מפקדת המחלקה אמרה לה "עופי מפה", על אף שנוהל אגף משאבי אנוש הורה למפקדים, בהקשר של תקופת המלחמה, "לגלות שיקול דעת בשיבוץ במשמרות ולתת תשומת לב לשוטרים אשר בני זוגם לוקחים חלק פעיל בסבב הלחימה".
ע' טוענת כי הוענשה על פניותיה, ובהנחיית מפקדת הקורס, היא היתה החניכה היחידה שביצעה בשבת שתי משמרות שמירה, בין שש לעשר בבוקר ושש לעשר בערב.
בנוסף נטען כי היא היתה היחידה שלא שובצה במהלך הקורס כ"עתודה" בתורנויות, ונשאה באופן תמידי אפוד ונשק ארוך, וכתוצאה מכך לא 'נהנתה' כאשר היה אפשר להוציא לחופשה מי מהחניכים.
ע' טוענת בעתירה כי מיום זה "נפתח נגדה מסע התעמרות, התעלמות, ונסיון להכשילה בכל דרך אפשרית".
לדבריה, היא פנתה לסגל הקורס שוב ושוב ו"משוכנעת שהסגל היה מודע לחרם שהוטל עליה, לאיומים, ולהתנכלויות שחוותה – כולל עומס תורנויות ייחודי, לינה על הרצפה, אי קידוד כרטיסה לחדר והפיכתה לתלויה בחסדי האחרים".
כך בגיל 33, אם לשלושה פעוטות, בעלת בית ומשפחה, "חוותה השפלה קשה ואיש לא מקשיב לה" – נכתב בעתירה.
לקראת סוף הקורס הגיעה ע' למשרדי מח"ש ומסרה את תלונתה. לדבריה, אחרי כעשרה ימים נקראה להתייצב לראיון עם מפקדת המחלקה, ששלחה אותה ל"ועדת הערכה" – שהפכה לוועדת הדחה למעשה, עם הערכות שליליות בעניינה מצד הסגל. שם הבינה כי גורלה נחרץ.
ועדת ההערכה התקיימה באווירה קשה, טוענת ע'. "במהלך הוועדה הוזכרו מזכרים רבים שנכתבו נגדה במהלך הקורס, ולא ניתנה לה הזדמנות להסביר", גם לא אפשרו לה להגיש מסמך השגות שכתב עורך דינה.
הוועדה הודיעה לה כי הוחלט להפסיק את הכשרתה, ולהמליץ על פיטוריה מהמשטרה.
למשמע ההודעה, כך נכתב בעתירה, "קרסה ע' וצנחה אל הרצפה".
לפי העתירה, בעודה מסוחררת חשה השוטרת שמישהו מושך בזרועה ומנסה להקימה מהרצפה. לדבריה חשה כאב בכתף, פונתה למרפאה ומשם לבית חולים. בבדיקה רפואית התברר כי במהלך ההתרחשות נוצר שבר בכתפה השמאלית. ע' טוענת כי מאז הפסקת הקורס היא סובלת מתסמיני פוסט טראומה "כתוצאה מזיכרון תרחישי האימה אותם חוותה במהלך ההכשרה".
בעתירה נטען כי כעבור שבוע נמסר ל-ע' כי מפקד המכללה הלאומית לשוטרים, תנ"צ בר-נור (לשעבר מפקד יאח"ה) החליט "לפנים משורת הדין" שלא להמליץ על פיטוריה מהמשטרה כהמלצת "ועדת ההערכה", אך לחייב אותה לעבור שוב את הקורס מתחילתו.
באמצעות עו"ד יצחק ספיר מצטטת ע' מתוך מסמך ראש אגף משאבי אנוש במשטרה: "התעמרות הנה התנהגות המופנית כלפי אדם באופן חוזר ונשנה, במספר אירועים היוצרים עבור האדם סביבה עוינת במקום העבודה".
כל מפקד אשר מגיעה אליו תלונה על התעמרות, מחויב להעביר את התלונה לקצין המחוזי האחראי. לטענת העותרת, למרות תלונותיה הרבות על התנכלות במהלך הקורס, המפקדים עצמם – בהנהגת מפקדת הקורס – תרמו לאקלים העוין סביבה.
ע' טוענת כי החלטת המפקדים להדיח אותה מהקורס ולחייב אותה לעבור אותו מחדש, מתחילתו, אינה סבירה. לטענתה, "חרף האקלים הקשוח, אווירת הפחד, החרם והאיומים", היא עמדה במבחנים במהלך הקורס בהצטיינות, למעט מבחן הבר-אור (כושר גופני).
לאתר "פוסטה" נודע כי כי בסיכום ועדת ההערכה שהחליטה על הדחת השוטרת מהקורס נכתב כי "היו לה התפרצויות זעם, צועקת על הסגל, זו לא דרך בה מקובל להתנהג, יש היררכיה בארגון".
עוד נטען כי "במהלך הקורס החניכה לא עמדה במצבי לחץ, ומנופפת בפני הסגל תוך ציון קרובי משפחה בעלי דרגות גבוהות במשטרה".
לעניין החניכה שהתגרתה בה לכאורה וסיפור בן הזוג, ועדת ההערכה החליטה בסוף הקורס שלא להתייחס "מאחר והאירוע מטופל במחלקת המשמעת".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "עניינה של השוטרת נדון במסגרת ועדת הערכה כמקובל, ואף הוצע לה לקיים הכשרה נוספת מתחילתה. בשל צנעת הפרט לא נרחיב מעבר לאמור, וככל שנידרש נשיב כמקובל לבית המשפט ולא באמצעות התקשורת".
