בימ"ש קבע: הדיירת תוכל להישאר בדירה למרות שבעל הבית ביקש לפנותה

שתף כתבה עם חברים

בעלת הדירה נפטרה ומנהל העיזבון ביקש לפנות את הדיירת בטענה שפלשה לדירה ולא שילמה שכירות במשך שבע שנים. מסמכים שהוצגו לשופטת הוכיחו שהדיירת שילמה דמי שכירות באמצעות מתווך, ולפיכך תביעת הפינוי נדחתה

הבניין ברחוב ארבע ארצות (באדיבות GOOGLE STREET VIEW)

בית משפט השלום בתל אביב קבע כי דיירת ששכרה דירה במשך שבע שנים בבניין ברחוב ארבע הארצות, בצפון הישן של תל אביב, תוכל להמשיך להישאר בה למרות בקשת בעל הזכויות הדירה לפנותה.
בעלת הדירה נפטרה לפני כ-21 שנים ומונה מנהל לעיזבונה. לאחרונה מונה עו"ד מאיר בורוס להיות מנהל העיזבון החדש שלה. הוא הגיש לבית המשפט תביעה, בה ציין כי הזכויות בדירה רשומות על שם העיזבון, בהתאם לצו קיום צוואה. עוד הוא טען, כי מנהל העיזבון הישן לא פעל בנושא הדירה, כך שנוצר מצב שבו הדיירת מתגוררת בדירה מבלי לשלם שכירות. זאת ועוד, לטענתו במסגרת ביקור במקום התברר לו שהנתבעת מתגוררת בדירה ללא רשות ממנהל העיזבון הנוכחי או הקודם, ללא שחתמה על חוזה שכירות. עוד יותר מכך: מנהל העיזבון טען כי מדובר בפלישה והחזקה בדירה שלא כדין. הוא הוסיף כי בעת ביקור בדירה – הדיירת סירבה להזדהות בפניו.

הדיירת טענה באמצעות עו"ד רונן צרפתי כי מנהל העיזבון מצוי בניגוד עניינים מובנה בשל חלקו האישי באירועים. כמו כן נטען כי התביעה הוגשה במטרה לסלק את הנתבעת מדירתה כשלא כדין, על מנת למקסם רווחים מהדירה הממוקמת בבניין בו מתקיימות כיום עבודות תמ"א 38.
הדיירת טענה בין היתר, כי התובע הגיש תלונת שווא במשטרה, בה טען כי הדיירת הינה פולשת טרייה. מכתב ההגנה עלה כי השוטרים "שלפו" את הדיירת מהדירה בכוח, ללא עילה ובניגוד לסמכותם, והעבירו אותה למעצר.

לעצם העניין טענה הדיירת כי היא מתגוררת בדירה כדין וברציפות בשבע השנים האחרונות, לנוכח הסכמי שכירות חתומים עם בעלת הדירה, באמצעות נציגה שהוא מתווך דירות. לטענת הדיירת, היא שילמה את דמי השכירות במהלך כל השנים למתווך שהינו צד שלישי, וכי הסכם השכירות הוארך במהלך השנים. נכון להיום, טענה הדיירת, יש לה הסכם לפיו היא יכולה להתגורר בדירה עד אוקטובר 2021.
עו"ד צרפתי הוסיף וטען, כי מרשתו צריכה לשלם שכר דירה מופחת לנוכח סגירת המרפסת בדירה (במסגרת העבודות), דבר שהביא להפחתה בשטח הדירה ולירידה בערכה.

השופטת טל פישמן לוי קיבלה את טענת הדיירת וקבעה כי היא רשאית לשהות בה עד לתום תקופת החוזה: "בחנתי ושקלתי את נסיבות המקרה שלפנינו, מסקנתי היא שהנתבעת אינה פולשת לדירה וכי היא מתגוררת בה כדין מזה שבע שנים. מעיון במסמכים שהונחו בפניי עולה כי הנתבעת חתמה על הסכמי שכירות אשר חודשו מפעם לפעם, שילמה את דמי השכירות המתחייבים וכן את התשלומים השוטפים עבור הדירה וזאת עד למועד הגשת תביעה זו".
כמו כן קבעה השופטת כי מאחר ששטח הדירה 35 מ"ר וגודל המרפסת שנסגרה הינו כ-15 מ"ר, שטח הדירה קטן ב-42 אחוז ועל כן יש להפחית בשכר הדירה לסכום של 2,030 שקל לחודש בלבד. "אני ערה לכך שנגרמה לנתבעת עוגמת נפש בגין הקטנת הדירה עקב פרויקט תמ"א 38 ובגין התנהלות התובעת ונציגיה, לרבות מעצרה במשטרה", ציינה השופטת, אולם הוסיפה כי על הנתבעת לשלם למנהל העיזבון שכר דירה החל מחודש מרס ועד היום, מאחר שמדובר בתקופה בה לא שילמה את התשלומים.
עו"ד בורוס בחר שלא להגיב לכתבה.

עו"ד צרפתי מסר בתגובה: "פסק הדין ניתן למרות ניסיונות משפטיים ולא משפטיים כמו איומים ודיווח שקרי למשטרה לפיו מדובר בפולשת טרייה לדירה. בעקבות אותו דיווח שקרי פקדו שוטרים את הדירה ועצרו את הלקוחה בשל 'פלישה פלילית למקרקעין'. פסק הדין קובע במפורש שלא היתה פלישה כזו ולא היה מקום לעירוב המשטרה ועל כן בדעת הלקוחה לתבוע את אותו מנהל עזבון בנזיקין בהמשך".
עו"ד צרפתי הוסיף כי "פסק הדין קובע במפורש ויתכן שלראשונה כי הסכם שכירות גם אם לא נחתם מול בעל הדירה עצמו שולל טענה של פלישה. כלומר: מהות הצד להסכם היא משנית ונטפלת לעיצומו של ההסכם. כך שקיומו של הסכם שכירות כלשהו עונה על הצורך לשלילת טענת פלישה.
"מנהל העיזבון התובע ביקש לסלק את הדיירת כדי לאפשר לו מכירה מהירה של הדירה תוך ניצול ערכה העולה בשל עבודות תמ"א 38 שמתנהלות בבניין – מה שיזכה אותו בשכר נאה. בסופו של דבר כאמור הדיירת הורשתה להשאר להתגורר בדירה עד תום תקופת השכירות על פי החוזה שנחתם לא מול הבעלים. יש להדגיש כי בית המשפט קבע למעשה כי עבודות תמ"א בבניין מאוכלס פוגעות בהכרח בהנאתו של שוכר דירה בבניין ומשום כך יש להפחית את שכר הדירה. במקרה זה קבע בית המשפט כי על הדיירת לשלם שכר דירה מופחת בשיעור 40 אחוזים".

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *