עבודות שירות על העלמת הכנסות בנכס מושכר של הכנסייה

ראובן אלון עשה עסקה עם הפטריארכיה הארמנית: הוא שכר ממנה בניין ברמלה בינואר 2011, השכיר אותו ל-66 דיירים, ואז נעלם עם הכסף שפרט בצ'יינג'ים לכיסוי חובות
הנאשם החתים על חוזים, ונעלם עם הצ'קים (אילוסטרציה)

בינואר 2011 חתם ראובן אלון על חוזה להשכרת בניין מגורים ברמלה מבעלת הנכס – הפטריארכיה הארמנית. לפי החוזה, אלון היה אמור לשכור את הבניין לחמש שנים ולשלם לכנסייה שכר דירה חודשי של 165 אלף שקל. הוא היה אמור גם לנהל את הבניין, לתחזק אותו ולהשכיר את הדירות בהסכמי שכירות משנה לדיירים. את דמי השכירות היה עליו להעביר לחשבון בנק ייעודי עם שעבוד לטובת הכנסייה. בנוסף, הוא התחייב להפקיד 660 אלף שקל כערובה לקיום התחייבויותיו.
במעמד חתימת החוזה שילם  אלון את חלקו הראשון של הפיקדון. החל מיום חתימת החוזה ועד אוגוסט 2011, הוא פעל למצוא שוכרים לכל 66 הדירות בבניין וחתם מולם על חוזי שכירות לשנה או שנתיים מראש. בעת חתימת החוזים עם השוכרים, הם מסרו לידיו צ'קים או מזומן בסכומים שונים, חלקם נפדו על ידו.

כתב האישום המקורי ייחס לאלון העלמת הכנסה של 4.5 מיליון שקלים, אולם במסגרת הסדר טיעון – כתב האישום המתוקן העמיד את הסכום על 1.2 מיליון שקל בלבד – היקף ההכנסות שהפיק אלון מן העסק בשנת 2011, ועליהן לא דיווח, ואף לא פתח חברה בארץ. הוא דרש מהדיירים לא לרשום דבר בסעיף המוטב בצ'קים שנתנו לו, ופרט אותם אצל נותני שירותי מטבע (צ'יינג'ים) או העבירם לבעלי חוב, להם היה חייב כספים. בנוסף, הוא לא העביר לכנסייה את שכר הדירה החודשי של הבניין, ואף יותר ממחצית הפיקדון – עד שהפטריארכיה ביטלה את החוזה.

אלון הורשע כי פעל במרמה כדי להתחמק ממס, אך היקף ההכנסה שיוחסה לו הופחת כאמור משמעותית במסגרת ההסדר שסיכם סנגורו עו"ד קובי בן שעיה. ההסדר קבע עונש מקסימלי של שישה חודשי עבודות שירות וקנס פלילי של 5,000 שקל, ונקבע גם כי אם הנאשם יסיר את המחדלים לרשויות המס וישלם שומה עדכנית על ההכנסות – סנגורו יוכל לטעון לעונש מופחת משישה חודשים.

עו"ד קובי בן שעיה

אלון אכן שילם את החוב למס הכנסה, ועו"ד בן שעיה ביקש שגזר הדין יתחשב במחדל השיהוי – העובדה שפרקליטות מחוז תל אביב הגישה כתב אישום בתיק אחרי שבע שנים, על סף תקופת ההתיישנות. עו"ד בן שעיה ציין כי התנהלות הנאשם נבעה מכשל עסקי וחובות רבים וביקש להתחשב בנסיבות.
השופטת נעה תבור קבעה את תקופת ריצוי העונש על ארבעה חודשי עבודות שירות, וציינה: "מקובלת עליי טענת ההגנה כי יש מקום לגזור עונש נמוך יותר מזה שהיה נגזר אלמלא הושב הכסף. כמו כן, שקלתי השיהוי המשמעותי בהגשת כתב האישום. מדובר בעבירות שבוצעו לפני עשור".

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט