בדיון על ראיות בתיק אלמ"ב נחשף שהאשה הונתה את הביטוח הלאומי

שתף כתבה עם חברים

בינואר 2020 היא תבעה 300 אלף שקל בטענה שנפלה במדרגות ושברה את ידה, במשטרה כעת היא טענה שבעלה גרם לשבר בידה והוגש נגדו כתב אישום, אבל השופט אימץ את מרבית טיעוני הסנגור על תלונות השווא של האשה והורה לשחרר את הבעל

(מתוך האתר של עמותת "אבות למען צדק")

סנגורים רבים טוענים לאחרונה על עלייה מתמדת בתופעה של תלונות שווא אשר מוגשות על ידי נשים נגד גברים בעבירות אלימות. לצד תקיפות חמורות שנתמכות בתעודות רפואיות ועדויות אחרות, ישנם לא מעט תיקים שנסגרים עקב היעדר ראיות, ולמרות שבחלק מהם מתברר כי לא היתה כלל תקיפה, המתלוננות לא משלמות מחיר על תלונות שווא.
זו פחות או יותר תמונת המצב בתיק שהונח על שולחנו של סגן נשיאת בית משפט השלום בפתח תקווה, השופט עמית פרייז. כתב אישום נגד צעיר בן 29, ובו שני אישומים, האחד על תקיפת בנו הקטן והשני על תקיפת אשתו.

באישום ראשון נטען כי בארוחת שישי התחצף אליו בנו בן השמונה של הנאשם, והוא בתגובה דחף אותו על הספה והיכה אותו באגרופים לפניו.
בכתב האישום, שהתיאורים בו מזכירים לעיתים את הסצינה האלימה המתמשכת והבלתי נשכחת של ההתעללות בשירה איזקוב כפי שתוארה על ידה בתוכנית "עובדה",  נטען כי אשתו של הנאשם נעמדה בין הילד לבין האבא והאחרון בתגובה תפס אותה בחוזקה, השליך אותה על הרצפה ואמר לה: "היום מגיע לך למות", וגם, "היום את תמותי", תוך שהוא בועט בה בכל חלקי גופה ובראשה. כאשר האשה ניסתה לברוח, נטען, הנאשם דפק את ראשה בקיר ואמר לה: "אמרתי לך לא לזוז. היום מגיע לך למות, אם את רוצה אעשה את זה עכשיו", הוא בעט בזרועה, לקח את הטלפונים שלה ושל בנם השני בן ה-11 ויצא מן הבית.
האשה התקשרה למוקד 100 של המשטרה כשהיא בוכה, ומסרה למוקדנית כי בעלה היכה אותה ושבר את ידה. התביעה טוענת שכתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלוננת חבלות בזרועה השמאלית והיא נזקקה לטיפול רפואי, בעוד שגם לבנה נגרמה חבלה – סימן אדום ושריטה בלחיו.
אישום זה ייחס לנאשם עבירות חמורות: תקיפת חסר ישע וגרימת חבלה על ידי אחראי, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, ואיומים.

האישום השני מתאר אירוע שהתרחש לכאורה בינואר 2020.
נטען בו, כי בין בני הזוג התגלע ויכוח שבעקבותיו תפס הנאשם את ידה של אשתו, עיקם אותה וגרם לה לשבר בכף ידה הימנית, שגובסה. עוד נטען, כי יומיים לאחר המקרה הזה חתם הנאשם על הצהרה לפיה אשתו לא תתלונן נגדו ואילו והוא מתחייב ללכת לטיפול.
באישום הזה מייחסים  לנאשם עבירות חבלה חמורה ושיבוש מהלכי משפט.

שלוחת התביעות במשטרת מרחב השרון הגישה מלבד כתב האישום גם בקשה להארכת מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים, בה פירטה את הראיות בתיק, בכלל זה שיחת המתלוננת למוקד 100 וממצאי חוקרת ילדים.

השוטרים הגיעו לזירה ללא מצלמות גוף (צילום להמחשה: משטרה)

גרסת הבעל
בדיון על הראיות שהתקיים בפני השופט פרייז במסגרת בקשת המעצר טען סנגורו של הנאשם, עו"ד ניר ליסטר, כי מרשו מכחיש את המיוחס לו. הסנגור הטיח בנציגי המשטרה שורה ארוכה של מחדלי חקירה וקשיים ראייתיים מהם עולה במפורש כי מדובר בתלונות שווא, שלכל היותר יתפתחו בבית המשפט לעימות של "גרסה מול גרסה" ללא חיזוקים משמעותיים לתיאורים הקשים שמצטיירים בעדות האשה ובכתב האישום.

הסנגור הדגיש את גרסת הנאשם בחקירתו, הוא טען כי אשתו היא זו אשר סטרה לבנם וכאשר הוא ביקש להגן עליו – אשתו תקפה אותו, הוא הגן על עצמו וכך היא נפגעה בידה.
בנוסף הדגיש הסנגור, כי מבדיקה של חומרי החקירה הוא גילה כי בשיחה של האישה למוקד 100 היא לא טענה כלל וכלל שבנם הקטן הוכה, אלא רק שבעלה שבר את ידה. בהקשר הזה ציין הסנגור כי גם בפני השוטר שהוזעק אל הדירה המתלוננת לא טענה כי בנם המשותף הוכה על ידי בעלה, אלא הוסיפה את הפרט המשמעותי הזה רק כאשר מסרה עדות מאוחרת יותר בתחנת המשטרה.
זאת ועוד, הסנגור מחה על כך שהתאפשר למתלוננת למסור גרסה זו במשטרה כאשר שני ילדיה שוהים לצדה – דבר שהיה בו כדי להשפיע על עדויותיהם.

עו"ד ליסטר התייחס בדבריו גם לטענת האישה בשיחה למוקד 100, על כך שבעלה שבר את ידה. הסנגור הדגיש כי בדיקה בבית החולים גילתה כי לא קיים שבר כזה, ואף לא חבלה המתקרבת לשבר. זאת ועוד, גם החבלה שצולמה על פניו של הילד מתאימה יותר לגרסת הנאשם, שטען כי המתלוננת סטרה לבנה, מאשר שהאבא היכה אותו באגרופים. "לא יתכן שהנאשם היכה את בנו בצורה כל כך קשה והסימן האדום על פניו הוא החבלה היחידה שנגרמה לו", טען הסנגור.

המשטרה טוענת כי הנאשם עזב את הבית כאשר בידיו הטלפונים של אשתו ושל בנו, כדי למנוע מהם להתקשר למשטרה. אלא שכאשר האבא נעצר שעה קלה לאחר מכן הטלפונים לא נמצאו ברשותו. על פניו, אמר הסנגור, ניתן היה להניח כי האבא השליך אותם במקום כלשהו, אלא שחומר הראיות בתיק מראה כי מאוחר יותר התברר לחוקרי המשטרה עצמם כי הטלפונים "שהועלמו" נמצאים אצל האמא ובנה.
חוקרי המשטרה לא עשו דבר כדי להבין כיצד זה קרה, טען הסנגור וקבע בניגוד לעמדת המשטרה: הטלפונים מעולם לא נלקחו על ידי הנאשם.

קומבינה על הביטוח הלאומי
בין הטענות הרבות שהעלה הסנגור עמדה אחת מעניינת במיוחד, שיש בה כדי להצביע על אופן התנהלותה של האשה.
מחומר הראיות בתיק עולה שכאשר חוקר משטרה שאל את המתלוננת בחקירה על כך שהיא נוטלת תרופות פסיכיאטריות, היא הודיעה לו שהחליטה "לפתוח את הכל", כהגדרתה, ואז נולד הסיפור מינואר 2020 שמתואר באישום השני, בו נטען כי הוא "שבר" את ידה.

הנאשם חשף כי אשתו שברה אז את היד כאשר נפלה במדרגות ולא משום שהוכתב על ידו, ולראיה הוא הפנה לפרטים בתביעה שהגישה אשתו למוסד לביטוח לאומי על סך 300 אלף שקל.
החוקרים הטיחו באשה את גרסת הבעל, והיא הודתה כי שיקרה אז לביטוח לאומי ולמעשה ניסתה להוציא כספים במרמה. למרות זאת, טען הסנגור ליסטר, "אף אחד לא חוקר אותה על הנושא הזה".

למרות שלל הקשיים הראייתיים והסתירות שהטיח הסנגור, התביעה התעקשה וביקשה להאריך עד תום ההליכים את מעצרו של הנאשם.

השופט פרייז ציין בהחלטתו שאף הוא התרשם "כי מדובר במקרה בו יש קשיים ראייתיים ממשיים שבמשקלם המצטבר בהחלט מביאים למסה קריטית המלמדת על חולשה ראייתית של ממש".
לגבי האישום הראשון, על הכאת הילד באגרופים, קבע השופט כי אכן מדובר בגרסה כבושה. השופט הסכים עם מחדל נוסף שחשף הסנגור, לפיה השוטר הגיע לדירת בני הזוג בלי מצלמת גוף, וגם השוטרים האחרים לא נכנסו למקום עם מצלמת גוף או מכשור תיעוד אחר כלשהו.

השופט נתן משנה תוקף לטענת הסנגור על כך שהתעודות הרפואיות מבית החולים אינן תואמות את טענות המתלוננת והמשטרה, "טענתה שהיא שברה את ידה לא עמדה במבחן המציאות".
באשר לתקיפת הילד, השופט ציין כי לא יתכן שהוכה באגרופים ובעיטות ואלו הן החבלות היחידות שנגרמו לו, מה גם שבעדותו סיפר הילד כי החבלה נגרמה לו כתוצאה מנפילה והשריטה נגרמה לו כתוצאה מפגיעה ב"שפיץ" מיטתו.

השופט התייחס גם לפגמים בחקירת המתלוננת הפוגעים במהימנותה, ובכלל זה התרמית מול ביטוח לאומי.
"מדבריה במשטרה ביחס לאירוע זה עולה, כי ההסבר שלה לכך שטענה כי היד נשברה עקב נפילה במדרגות, מתייחס בין היתר לרצון שלה לקבל הטבות כספיות מהמוסד לביטוח לאומי, תוך  שהיא מנמקת זאת בכך שלא היתה לה הכנסה באותה עת. הינה כי כן, המתלוננת מעידה על עצמה כמי שהוציאה במרמה כספים מהמוסד לביטוח לאומי".
לגבי טענת התביעה שהנאשם נתן הצהרה בה הוא לקח לכאורה אחריות על מעשיו הפנה השופט לטענת הנאשם, שהדברים שנכתבו על ידי אשה נחמתו על ידו מבלי שידע את תוכנם, "עניין זה כמובן ייבדק במהלך המשפט". השופט הפנה בהקשר זה לטיעוני הסנגור ליסטר, שמעשה אלימות נוסף משלב מוקדם יותר "לא בא זכרו כהוא זה באף אחת מהחקירות המשטרתיות של המתלוננת וזאת למרות שגם אחרי שסיפרה על אירוע שבירת היד, נשאלה האם יש אירועים נוספים של אלימות מצד המשיב והשיבה שלא".

לפי השופט פרייז, "התמונה הכוללת הינה שביחס לכל האירועים קיימת חולשה ראייתית של ממש, אשר מתייחסת בראש ובראשונה לגרסתה של המתלוננת, אולם גם לראיות נוספות אשר התביעה  רואה בהן תימוכין… במצב דברים זה לא אוכל בשום אופן לקבוע כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת העבירות הנטענות, ועל יש לבחון כבר כעת חלופת מעצר".
לאחר שנבחנו המפקחים השופט קבע כי הנאשם ישוחרר למעצר בית ובתנאים מגבילים (22 יולי).

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
1 Comment
הוותיק ביותר
החדש ביותר הכי הרבה הצביעו
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות