"מעל לשלוש שנים שהפכתי להיות בובה וסמרטוט של אורן קובי… אני אולצתי באיומים באלימות פיזית ומניפולציות לשמש 'פרונט' של חברות שאורן ניהל והחליט מה יהיה בהן ומה יעשה בהן, כיצד יועברו הכספים ולמי… אורן איים עלי כל הזמן שאני אקרוס, שאהיה פושטת רגל ובכלא, שאני אהיה ענבל אור הבאה, אם לא אעשה מה שהוא אומר לי… אני פחדתי ושיתפתי פעולה איתו… הוא כל הזמן איים שכל החברה רשומה על שמי ואני זו שתיתן את הדין מול רשויות המס ומול הבנקים ומול הרוכשים (של הקרקעות, פוסטה), כי הוא לא רשום על כלום בחברה".
זהו אחד הקטעים שהשופטת מעיין בן ארי מבית משפט המחוזי בתל אביב בחרה לצטט מהודעותיה של עדת המדינה נגד "טייקון" הקרקעות אורן קובי, במסגרת החלטה לעצור אותו עד תום ההליכים (29 במרס).
קובי נאשם בסחיטה באיומים, מרמה והלבנת הון בהיקף 70 מיליון שקל, הכל באמצעות חברות קש לכאורה לשיווק קרקעות הרשומות על שם עדת המדינה. השופטת בן ארי קבעה כי בשלב הזה קיים "חשש להימשכות התנהלות פוגענית ומרמתית מצדו של המשיב". עם זאת היא הטעימה, כי נקודת האיזון בסוגיית מעצרו עשויה להשתנות עד כדי חלופת מעצר, לאחר שמיעת עדת המדינה ועדים מרכזיים אחרים.
אשר לטענות סנגורו של קובי, עו"ד רצון דרחי, כנגד קשיים ראייתיים בנוגע לעבירות הכלכליות, ציינה השופטת: "הוכחת המרמה בהיקפה הנטען אינה חפה מקשיים עובדתיים ומשפטיים… בהקשר זה נטען על ידי ההגנה כי לכל היותר ניתן לייחס למשיב הסתרה לכאורית של רווחים אשר הופקו לפני החתימה על הסדר הנושים בחברת 'אדמה'. נטען כי קיימת אפשרות סבירה שסך הרווחים של החברות (אשר נרשמו על שם עדת המדינה, פוסטה) עד ליום אישור ההסדר היה כשלושה מיליון שקל, ולפיכך, אף אם ייקבע כי המשיב הינו בעל השליטה, הרי שההסתרה מנושיו עומדת לכל היותר על סכום זה. מקומה של הטענה להתברר בהליך העיקרי, אולם הינה בעלת משמעות ומשקל גם בשלב זה", כתבה השופטת.
אשר לשאלת הבעלות לכאורה של קובי בחברות הרשומות על שם עדת המדינה ציטט בית המשפט מסרון שקובי שלח למנהלת החשבונות: "הלו, אלונה? למה שלחת את החשבונית הזאתי ל… (עדת המדינה)? מה, אני צריך לעדכן אותה? אני צריך לדווח לה על משהו?".
גרסתו של קובי בתיק ההונאה היתה כי "מדובר בחברה של (עדת המדינה) שעזרתי לה וייעצתי לה להקים אותה… בחורה מוכשרת שיכולה למכור טוב, ואמרתי לה שאני יכול להביא לה מהניסיון שלי. אני בעצם ספק שלה של לידים… של אנשים שרוצים לקנות קרקעות, כמעט שנה".
ואילו לפי עדות עדת המדינה, "חלוקת העבודה היתה – אני מכירות והוא כל השאר".
השופטת בן ארי קבעה כי "בשלב לכאורי זה, די בראיות שהובאו להוכחת הבעלות או השליטה בחברות. לצד האמור, עוצמת הראיות בכל הנוגע להיקף המרמה כלפי הנושים מוקהית במידת מה". עוד נקבע כי "טיב היחסים בין המשיב לעדת המדינה מקהים מעצמת המסוכנות כלפיה… עם זאת דווקא מורכבות זו מעצימה את החשש להשפעה על עדת המדינה וכן על עדים נוספים כמו גם שיבוש הליכי משפט".
בהודעותיה, עדת המדינה אשר חל איסור פרסום על פרטיה, הגדירה את מערכת היחסים בינה ובין קובי כ"חולנית". על הרקע הזה, בית המשפט ציטט גם חקירה קודמת, שלא נערכה במחלק ההונאה, בעקבות תלונה במשטרה של עדת המדינה על איומים ואלימות מצידו. באותה חקירה טען קובי: "לא איימתי, הגעתי לדבר איתה על העסק… הם לא פתחו את הדלת… שלוש שנים השקעתי שם והם לא פותחים לי את הדלת? זה כמו שבאת לבית שלך ולא פותחים את הדלת, אז ניסיתי לפתוח את הדלת…"
השופטת מעיין בן ארי כמו כמעט כל שופטי בית המשפק המחוזי הדיעו אליו עקב טובה של הפרקליטות ולא כתוצאה מהצלחה. משמע שחיתות ״שמור לי ושמור לך״ הם לא באמת שופטים אלה חותמות גומי ומפחדים מהפרקליטות משום מה! שופט אמור לדון בתיק בצורה אובייקטיבית אך מסתבר שזה לא כך (ולאו דווקא בנושא הנוכחי) יצא לי ליפול לידיה של מעיין בן ארי ונשארתי כשהמצלמה של הזום דולקת כשהיא אינה יודעת! ויצא לי לשמוע לצערי את חדרי חדרים של השופטת הנ״ל ! אינה מתייחסת בכלל אלה כל כך מפחדת שיערערו עליה וכך היא לא תקודם ולגן פוסקת דברים בעל כורחה. עצוב שבהיכל הצדק אין באמת צדק!