המדינה: הסמכות לקביעת תנאי רישיון נשק תופקע מהשר לביטחון פנים

שתף כתבה עם חברים

בג"צ נתן לכנסת ארכה לבחינה מחודשת של המדיניות, בטרם יחליט בעתירה נגד רפורמת הנשק שהנהיג השר גלעד ארדן * מאז הורחבו הקריטריונים גדל מספר הבקשות לרישיון פי שלוש

גלעד ארדן מסיבת עיתונאים
בוחן מחדש את הקריטריונים. השר גלעד ארדן

המדינה הודיעה לבג"צ כי בהתאם לעמדת היועמ"ש, תבוטל סמכותו הבלעדית של השר לביטחון פנים גלעד ארדן לקבוע קריטריונים לקבלת רישיון נשק אזרחי, וקביעת הקריטריונים תאושר מעתה בתקנות על ידי הכנסת. במסגרת זאת, תיבחן מחדש הרחבת הקריטריונים שקבע השר ארדן, לפיה כל בוגר שירות צבאי קרבי (רובאי 07 ומעלה) יוכל לשאת נשק בכפוף לתנאי סף רפואיים ואחרים.

באוגוסט 2018 הרחיב ארדן את פוטנציאל נושאי הנשק ב-600 אלף אזרחים נוספים הרשאים להגיש בקשה לרישיון, ללא תלות במספר השנים שעברו מאז סיימו שירות צבאי וללא צורך בנימוק עילה ספציפית, כלומר צורך ייחודי שלהם בקבלת נשק. ארדן נימק את שינוי המדיניות להגדלת מספר נושאי הנשק במרחב הציבורי, בפוטנציאל הסיוע של אזרחים לסיכול פיגועים.

ארגונים חברתיים ופמיניסטיים המאוגדים בקואליציית ארגוני "האקדח על שולחן המטבח" עתרו לבג"צ בדרישה להקפיא את רפורמת הנשק של ארדן, ולהקפיא הוראת שעה נוספת המאפשרת למאבטחים נושאי נשק של העבודה לקחת את הנשק לביתם, בניגוד למדיניות קודמת שאושרה רק לפני שנים ספורות.

הארגונים, ביניהם האגודה לזכויות האזרח, איתך מעכי – משפטניות למען צדק חברתי וארגון משפחות נרצחים ונרצחות, מציגים נתונים לפיהם קיים קשר ישיר בין מספר כלי הנשק ברישיון שנמצאים בידי הציבור למספר מקרי הרצח, בייחוד של נשים על ידי בני זוגן, וכן למספר ההתאבדויות. בין השנים 2002-2013 נרצחו בביתם 35 אנשים, מרביתם נשים, באמצעות נשק ברישיון שיועד לאבטחה. לעומת זאת, בשנים 2014-2016, לאחר שנקבעו הגבלות על נשיאת נשק על ידי מאבטחים, לא אירע אף מקרה רצח נוסף באותן נסיבות. את ארגוני העותרים מייצגות עורכות הדין ענת טהון אשכנזי, אן סוצ'יו וסמדר בן נתן.

שופטי בג"צ, הנשיאה אסתר חיות ועמיתיה מני מזוז ויוסף אלרון, דחו אתמול (19 במאי) את בקשת הארגונים להוצאת צו ביניים להקפאת הרפורמה של ארדן, והסתפקו בתשובת המדינה כי הכנסת תידרש לאישור תקנות בחקיקת משנה, ובמסגרת זאת תדון מחדש ברפורמה. יצוין כי ארדן פרסם את הכללים החדשים מבלי שהציג אותם בוועדת הפנים בכנסת, על פי המדיניות הנוהגת ששינוי הקריטריונים נקבע בהחלטת השר. בג"צ הורה למדינה למסור עדכון בתוך ארבעה חודשים.

לוגו של תנועת "אקדח על שולחן המטבח"

השר ארדן הודיע לבג"צ שמינה ועדה בראשות ניצב בדימוס דן רונן (אותו כבר מינה ארדן בעבר כמנכ"ל המשרד להגנת העורף, שפורק), לבדיקת כל הדרישות וההליכים הפרטניים הכרוכים בקבלת רישיון נשק, חידושו ושלילתו. לדבריו הוועדה המליצה לו על שיפורים שיש לערוך בתמונת המצב הרפואית של מבקשי הרישיון ולהגדיל את הפיקוח על המטווחים המסמיכים את נושאי הנשק. במשרד לביטחון פנים מתבצעת עבודת מטה ליישום המסקנות.

בנוסף, בתשובה לביקורת הציבורית הינחה ארדן את אנשי משרדו לבצע עבודת מטה לבחינת האפשרות לצמצום היקף המועסקים בחברות שמירה שיהיו רשאים לשאת כלי ירייה. בשמונת החודשים מאז הורחבו הקריטריונים על ידי ארדן, הוגשו לאגף לרישוי כלי ירייה 6600 בקשות חדשות לרישיון, עלייה של פי שלוש ביחס לשנה הקודמת.

כיום יש כ-150 אלף אזרחים בעלי רישיון נשק (כולל מאבטחים), כ-1.66 אחוז מכלל האוכלוסייה, בעוד בשנת 1992 החזיקו 243 אלף ברישיון, כמעט חמישה אחוזים ביחס לאוכלוסיה דאז. לטענת הארגונים העותרים, הדבר משקף שהמדיניות החדשה של ארדן מנוגדת למדיניות ב-25 השנים האחרונות לצמצם את מספר נושאי הנשק, ולהמלצות ועדות ציבוריות.

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
3 Comments
הוותיק ביותר
החדש ביותר הכי הרבה הצביעו
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות