מבזקים+
צווארון לבן
פלילי | צבאי | בינלאומי | אבטחה | עובדי מדינה
0506330680 מידע מורחב
משפט פלילי | נוער | משפחה | צווי הגנה וחירום 24/7
0525588944 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | אזרחי | עסקים ונדלן | אסירים
0528488515 מידע מורחב
כלכלי | מיסים | הלבנת הון
0506245512 מידע מורחב
עו"ד מירי פרידמן
פלילי | כלכלי | צווארון לבן | עסקים
עו"ד לימור רוט חזן
פלילי | מעצרים | צווארון לבן | פשיעה חמורה
עו"ד עדן פוליטקין
פלילי | צווארון לבן | תעבורה | תכנון ובנייה

דוח הסנגוריה הציבורית 2018: נקודת מפנה ביחס בתי המשפט למדובבים

ממהפכת פסק דין חייבטוב ועד זכות היוועצות ריקה מתוכן, והבלוף של הסדרים מותנים: דוח סנגוריה ראשון הוגש לשר אמיר אוחנה * המשטרה טוענת להד"ם בתגובה חריפה במיוחד
שיתוף ב email
שיתוף ב google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
"צמצום הפער בין משפט לצדק". השר אוחנה (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)

דוח הסנגוריה הציבורית לסיכום שנת 2018, המתפרסם היום, "חוגג" באחד מפרקיו העיקריים את השינוי המבורך ביחס בתי המשפט להפעלת מדובבים, במספר זיכויים ופסקי דין דרמטיים שהסנגוריה הציבורית שותפה בהם. "במהלך השנים הציבו בתי המשפט מעט מאוד הגבלות בתחום הפעלת המדובבים", נכתב בדוח. "היד החופשית שניתנה למשטרה נוצלה לפיתוח שיטות חקירה פוגעניות ודורסניות יותר ויותר, תחת מעטה כבד של סודיות וחיסיון… אמצעים כמו התחזות המדובבים לעבריינים כבדים, איומים, שימוש בסמים והתנהגות פלילית אחרת של המדובבים.

"לא אחת התבצעו פעולות מסוג זה על ידי מדובבים ללא תיעוד אמין וללא פיקוח ראוי של גורמים חקירתיים או משפטיים על התנהלות המדובבים. היעדר הפיקוח צורם מאוד בשים לב לכך שלעתים בעת הפעלת מדובבים נוצרת זהות אינטרסים בין חוקרי משטרה לבין עבריינים כבדים, חלקם מכורים לסמים, וחלקם כאלו שממשיכים לבצע עבירות חמורות במקביל לעבודתם עבור המשטרה".

הרפורמה בפסיקה סומנה בהחלטת הפרידה של השופט אורי שהם מבית משפט העליון, בזיכויו של אלישע חייבטוב מרצח, אחרי 11 שנים במאסר, עקב הפללה על ידי מדובב שהכניס הרואין לתא. חייבטוב יוצג על ידי עו"ד חגית לרנאו ועו"ד דמיטרי ורניצקי. אחרי מספר חודשים, בית המשפט המחוזי בירושלים זיכה בתיק רצח את סלומון רדאי, שהודח על ידי מדובב לביצוע עבירות. רדאי יוצג על ידי עורכי הדין ודים שוב ומאיה ברקאי.

בהחלטה תקדימית אחרת בתיק הרצח של יוסי עטר, הורה בית המשפט המחוזי לפרקליטות לחשוף את מרבית ההנחיה החסויה של פרקליט המדינה בעניין הפעלת מדובבים. זאת לאור השתלת מדובב בכלא 6, בתאו של עריק מצה"ל, שנשפט למחבוש, בשעה שהוא חשוד ברצח מבלי להיות מוזהר. בתיק זה מייצגים עורכי הדין אבי כהן, קטי צווטקוב, אנה שכטמן ופרידה וול. בית משפט העליון דחה את רוב חלקי ערעור הפרקליטות אך התיק חזר לבית המשפט המחוזי ופרסום ההנחיה ממשיך להתעכב.

לדברי הסנגוריה הציבורית, "הלקח מפסקי הדין מתייחס לכשלים נרחבים, ובעיקר לזיהום חקירות באמצעות העברת מידע מוכמן למדובבים, תיעוד חלקי של האינטרקציה בין המדובבים לבין החשודים היוצר מצע לעדויות שקר של המדובבים, והיעדר הסדרה ראויה של טובות ההנאה הניתנות למדובבים ותיעודן".

אלישע חייבטוב (פלאש 90)

הסנגוריה הציבורית דורשת לקבוע שורת כללים למניעת גביית הודאות שווא. ביניהם:

– איסור מפורש לביצוע פעולות לא חוקיות במהלך הדיבוב כשימוש בסמים, איומים, קשירת קשר לביצוע עבירות ושידול לפעולות עברייניות נוספות.

– תיעוד וידאו של כל אינטראקציה בין מדובב לחשוד, כדי להבטיח שהמדובבים כ"שחקנים חוזרים" ובעלי מוטיבציית יתר למניפולציות, לא יוכלו לשקר ביחס לאופי המפגש בינם לבין החשוד.

– הגדרה מדויקת של התמריצים הניתנים למדובבים. העברת מידע מקיף על מכלול עבודת המדובב, טובות ההנאה שקיבל בשנים האחרונות וקביעות על מהימנותו.

– בחינה מחודשת של הרשעות עבר שהתבססו על עדות מדובב שנמצא משקר ובודה ראיות.

תוצאה נוספת מזיכוי חייבטוב הוא חיזוק ההגנה על זכות ההיוועצות עם עו"ד. שופטי העליון קבעו כי ויתור של חשוד על זכות ההיוועצות חייב להיות מתועד על ידי המשטרה בהקלטת וידאו. לפני שבועיים פנה הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, למ"מ המפכ"ל ניצב מוטי כהן בדרישה כי המשטרה תיישם את הפסיקה ותעדכן את הנוהל המשטרתי. לפי נתוני הסנגוריה, בחצי מתיקי החקירה המשטרה מפרה עדיין את זכותם היסודית של חשודים להתייעץ עם סנגור לפני תחילת חקירתם.

תיעוד ויתור על זכות ההיוועצות. ד"ר יואב ספיר

היקפי פעילות הסנגוריה

בשנה האחרונה ייצגה הסנגוריה הציבורית ב-109 אלף הליכים – ירידה קלה לעומת 115 אלף הליכים בשנים קודמות. המספר כלל ייצוג נאשמים ב-31 אלף תיקים חדשים, 29 אלף מעצרי ימים, 23 אלף הליכי ייעוץ לפני חקירה, אלף ערעורים פליליים, מעל 3000 ועדות שחרורים ועתירות אסיר ועוד.

הירידה במספר ההליכים מיוחסת בחלקה לירידה של 10 אחוז, לראשונה זה שנים, במספר המעצרים שביצעה המשטרה (סך הכל 53 אלף מעצרים ב-2018). בתי המשפט עדיין מבקרים את המשטרה על מעצרי שווא. הדוח מצטט את שופט בית משפט השלום בבאר שבע, חיים פס, ששיחרר חשודה בהשגת גבול בבית בן זוגה. השופט כתב: "יש לתמוה על התנהלות המבקשת (תחנת באר שבע). מדובר בתיקים שרף החומרה בהם נמוך ביותר, אנשים ללא עבר פלילי, ואין פעולות חקירה שחשופות לשיבוש, ובכל זאת מובאים האנשים לבית המשפט כאשר הם עצורים, לאחר שבילו לילה במעצר, וזאת על אף שקיימת סמכות בחוק לקצין המשטרה לשחרר אנשים אלו בתנאים המתאימים למקרה".

"מעצרים בתיקים שרף החומרה בהם נמוך ביותר"

הסדרים מותנים

בשנת 2018 נערכו כ-6200 הסדרים מותנים לסגירת תיקים לעומת כ-1,200 הסדרים מותנים שנערכו בשנת 2017. הסדרים אלה שנערכים מחוץ לבית המשפט כוללים הודאת החשוד בעבירה וקנס מוגבל. למרות הזינוק בשימוש בכלי של הסדרים מותנים, חלה במקביל עלייה חדה גם במספר כתבי האישום המוגשים על ידי יחידות התביעה המשטרתית.

מטרת עריכת הסדרים מותנים היתה "חסכון" בהליכים פליליים, והציפייה הייתה כי עלייה חדה בהם תלווה בירידה במספר כתבי האישום. לדברי הסנגוריה הציבורית, הנתונים מעוררים חשש ל"הרחבת רשת", כך שבניגוד לכוונות המוצהרות, ההסדרים המותנים לא החליפו כתבי אישום, אלא נערכו בתיקים שבעבר נסגרו מחוסר עניין לציבור או בתיקים בהם הבסיס הראייתי רעוע, שהיו נסגרים בשל חוסר ראיות.

התביעה המשטרתית ממשיכה גם להגיש כתבי אישום בגין זוטות ו"תיקי עוני". כך למשל, בבית משפט השלום בירושלים עומדת לדין אשה ששפכה יוגורט על הגרוש שלה שעובד בחנות מכולת. האשה שלחה הודעה וכתבה לו "אתה תקבל יוגורט בפרצוף כל יום". עכשיו היא נאשמת בתקיפת בן זוג ואיומים. בתיק אחר עומד לדין נאשם בגין גניבת פחית קולה ובקבוק מיץ ענבים מקיוסק.

לעתים, לדברי הסנגוריה הציבורית, מופעלות סמכויות המשפט הפלילי כדי להתמודד עם בעיות חברתיות, שצריכות להיות מטופלות על ידי שירותי הרווחה או בריאות הנפש. כך, למשל, היה בעניינה של נאשמת שפלשה יחד עם בעלה ובנה לדירה של עמידר. בית המשפט קיבל את טענת ההגנה, כי תפיסת חזקה בדירה ציבורית מטעמי מצוקה כלכלית אינה עבירה פלילית מסוג של הסגת גבול, שכן "לא ניתן להפחיד, להעליב או להקניט תאגיד".

הדוח מציין זיכויים בולטים בשנת 2018 של נאשמים בתיקי הסנגוריה הציבורית. בין אלה, ראויים לציון:

– תיק בעקבות מרדף משטרתי אחרי נהג שבשעת הימלטותו פגע ופצע שלושה בני אדם. הנאשם טען שהאדם שנהג ברכב הוא חבר שלו, ושהוא עצמו כלל לא היה ברכב ובמקום האירוע. שוטר שהעיד מטעם המאשימה זיהה את הנאשם בוודאות כמי שנהג ברכב בעת ההימלטות. הסנגור עו"ד חן הולנדר העלה לדוכן העדים את החבר, שבהתחלה הכחיש שנהג ברכב. אולם, לאחר שהוסכם עם המאשימה כי אם ימסור החבר פרטים שעלולים להפליל את עצמו, עדותו בבית המשפט לא תשמש כראיה נגדו, הודה החבר שהוא זה שנהג ברכב, תוך מסירת עובדות המחזקות את גרסתו. בית המשפט דחה את גרסת השוטר, קיבל את גרסת החבר והורה על זיכוי הנאשם מכל העבירות.

– בתיק אחר זוכה נאשם מעבירות התפרצות וגניבה, למרות שבזירה נמצא בדל סיגריה ועליו די.אן.איי שלו. בית המשפט זקף לחובת המשטרה את העובדה שבדל הסיגריה היה במקום בולט על מיטה בבית, אך השוטר שהגיע לזירה לא הבחין בו, והבדל נמצא על ידי צוות מז"פ רק מספר שעות לאחר מכן, כאשר במשך כל הזמן הזה נותרה הדירה פרוצה. כמו כן, בית המשפט התייחס לכך שראיית די.אן.איי היא ראיה נסיבתית, ובמקרה זה דובר על הימצאות די.אן.איי על גבי חפץ נייד, אשר קיימת אפשרות כי הועבר לזירה על ידי אדם אחר. הנאשם יוצג על ידי עו"ד דוד כץ.

שר המשפטים אמיר אוחנה חתם על דוח הסנגוריה הציבורית הראשון המוגש לו וכתב: "כמי ששימש סנגור פלילי במשך כעשור, אני מכיר היטב את פעילותה של הסנגוריה הציבורית, אשר נדרשת לעמוד לימינם של לקוחותיה, שעה שכלל מערכת אכיפת החוק מתייצבת כנגדם. דוח הסנגוריה הציבורית כולל דוגמאות רבות להצלחות של הסנגוריה במשימה זו, ובהן זיכויים בולטים בכלל הערכאות, שמירה על הגינות הליכי חקירה של חשודים ועצורים, הגנה על זכויותיהם של קטינים ועוד. פעילות זו של הסנגוריה הציבורית מסייעת לצמצום הפער שבין המושג 'משפט' לבין המושג 'צדק'".

תגובת הפרקליטות לדו"ח

"בית המשפט העליון הכיר בכך שעצם השימוש במדובבים במסגרת חקירה פלילית הוא פעולת חקירה לגיטימית, שלעתים הכרחית לבירור האמת. פעמים רבות שימוש במדובבים במהלך החקירה הוביל לפענוח תיקי רצח, סמים ואלימות חמורים. כפי שהודענו לפני כחודשיים, ביקש היועץ המשפטי לממשלה מהמשנה ליועמ"ש, עמית מררי, לבחון סוגיות שונות בתחום ההליך הפלילי וזכויות חשודים, ולהציע דרכים לתיקון ושיפור.

"בכל הנוגע לטענות בדבר אכיפת יתר: במהלך השנה האחרונה יזמנו מדיניות אכיפה ייחודית לעבירות מתאימות, הנותנת בכורה לנסיבות אישיות, באופן אשר מצמצם מאוד את המקרים שבהם מוגש כתב אישום. כך, הורחב השימוש בפרקטיקה חדשה הקרויה "הסדר מותנה" לפיו תיק פלילי לא מוגש לבית המשפט בכפוף להסכמת החשוד להודות בביצוע העבירה ולקיים תנאים כגון תשלום קנס או פיצוי. שינוי נוסף במדיניות התביעה הוא הרחבת הפעילות של בתי המשפט הקהילתיים שמטרתם לשמש חלופה להליך הפלילי המסורתי ולעונש מאסר בכלא, וזאת בדרך של הליך שיקומי כולל ואינטנסיבי".

תגובת משטרת ישראל

"מדובר בטענות ממוחזרות המתעלמות מהנתון החשוב לפיו למעלה מ-90% מכתבי אישום המוגשים ע"י התביעה לבימ״ש מסתיימים בהרשעה, אולם באופן לא מפתיע הסנגוריה הציבורית לא מציגה את כשלונותיה לציבור.

"כבר לפני שלוש שנים החל במשטרה הליך של הסדר תיק מותנה המהווה חלופה להליך הפלילי, כאשר בשנה החולפת נחתמו למעלה מ-6000 הסדרים מותנים כחלופה להליך הפלילי, אבל הטענה הממוחזרת של הסנגוריה בנושא ההליך הפלילי נותרה בעינה.

"משטרת ישראל מובילה מגוון תהליכים פורצי דרך בהליך הפלילי, כגון: ניתוב הליכים לבתי משפט קהילתיים לצרכי שיקום לצד יצירת חלופות מנהליות להליך הפלילי במקרים המתאימים לתועלת הציבור.

"גם לטענות בנושא המעצרים אין כל אחיזה במציאות, שכן בשנה החולפת חלה ירידה של 11.3% בשיעור המעצרים בכלל ומעצר ימים בפרט, זאת על אף הגידול המתמשך באוכלוסייה. מעבר לעובדה כי מדובר בנתון הנמוך ביותר מזה כעשור, הרי שהמעצר הינו כלי הכרחי וחשוב שהחוק מקנה לכל שוטר לצורך אכיפת החוק והגנה על קורבנות עבירה, כמו גם מניעת שיבוש חקירה ולמרות זאת המשטרה נמנעת מלבצעו שלא לצורך. לפני כל החלטה על מעצר של חשוד בביצוע עבירה, נבחנות עילות המעצר הקבועות בחוק והארכתו מתבצעת בכפוף לפיקוח והחלטה של בימ"ש. עמדת המשטרה כי הרחבת סמכויות קצין המשטרה לשחרור בתנאים בחוק- תפחית את הצורך בהבאת עצורים בפני שופט, ולכן פועלת מול משרד המשפטים לקידום הנושא מזה תקופה.

"ככל שמושמעת ביקורת שיפוטית בקצה, הרי שהיא נלמדת ונבחנת בהליך שגרתי ותדיר, מבלי להמתין לפרסומו של דו״ח זה או אחר, כל זאת, לצד בקרות פנימיות שמבצעת המשטרה באופן קבוע. משטרת ישראל תמשיך לאכוף את החוק ולנהל חקירותיה ברגישות הנדרשת, תוך הקפדה יתרה על שמירת כבודם וזכויותיהם של חשודים ונחקרים, לצד נקיטת פעולות חקירה מגוונות שתכליתן הגעה אל חקר האמת והבאת מבצעי העבירה לדין.

"באשר לפעולות חקירה בכלל והפעלת מדובבים בפרט נמסר: "במסגרת המאבק הנחוש והמתמשך של רשויות האכיפה בפשיעה החמורה והמאורגנת נעשה שימוש במגוון רחב מאוד של כלים, ולא בכדי הניב מאבק זה תוצרים חסרי תקדים ובכללם חשיפת עבירות חמורות ומניעתן, חשיפת עבריינים, ביסוס הראיות נגדם, הרחקתם ופגיעה בתשתית הכלכלית המאפשרת את פעילותם וניזונה ממנה. כל פעולת חקירה מעין זאת, מבוצעת באופן מפוקח ומבוקר בהתאם לנהלים מחמירים ואמות מידה מקצועיות, תוך שבתי המשפט מכירים במעמדם החוקי. בשולי הדברים, ראוי להדגיש שהמשטרה ביצעה תהליך משמעותי של חידוד נהלים והפקת לקחים כתוצאה מפסיקות בית המשפט בנושא".

עו"ד פנחס פישלר

בעקבות תגובת המשטרה כי דוח הסנגוריה כולל טענות ממוחזרות, כתב עו"ד פיני פישלר לממלא מקום המפכ"ל מוטי כהן: "העוולות ממוחזרות. המעללים ממוחזרים, המחדלים ממוחזרים שנה אחר שנה. המשטרה הודפת כל ביקורת, אינה מפנימה ביקורת ואינה לומדת מביקורת".

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט

נבנה על ידי אנגורה מדיה
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן