מקרה אנושי מטלטל, שהתחיל בטרגדיה משפחתית והמשיך במאבק משפטי מורכב, הגיע אמנם לסיומו בפסק דין חריג בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אך מדובר בפסק דין שנוגע בלב-ליבם של דיני המשפחה.
במוקד הפרשה גבר צעיר בן 32, ששם קץ לחייו והותיר אחריו פוליסת ביטוח חיים וזכויות בקרן פנסיה בשווי של למעלה ממיליון שקל, ללא צוואה, ללא ילדים וללא בת-זוג במועד מותו.
מי זכאי לכסף? גרושתו שנרשמה כמוטבת, או עיזבונו של המנוח אשר הוריו הם יורשיו החוקיים?
המנוח ואשתו לשעבר נישאו בקזחסטן והביאו לעולם בת שנפטרה בגיל שנתיים בלבד. בהמשך הם עלו לישראל.
לפי פסק הדין, בסוף 2018 ובסמיכות לחתימה על מסמכי הביטוח, היחסים בין בני הזוג כבר היו בעיצומו של תהליך התפרקות. היא התאהבה במדריך היוגה שלה, והגירושין לא איחרו לבוא.
הנישואין הותרו באפריל 2019. כשנתיים לאחר מכן, בינואר 2021, בעלה שם קץ לחייו.
לאחר מותו של המנוח התברר, כי הגרושה רשומה כמוטבת בפוליסות הביטוח והפנסיה. אלא שכאן החל הקרב: ההורים טענו כי הבן לא היה רוצה שגרושתו תקבל את הכסף, וכי "שכח" לשנות את המוטבים.
מנגד טענה גרושתו, כי השם שלה מופיע מפורשות, ולכן היא הזכאית הבלעדית.
את פסק הדין פתח השופט יוסף רחמים בציטוט תלמודי חריג: "שניים אוחזין בטלית, זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי".
למרות הכלל הידוע בדיני ביטוח, לפיו מוטב גובר על יורש, בית הדין בחר לסטות מהקו הפורמלי. ההכרעה נשענה על הלכת חסקין, הקובעת כי יש לבחון את מטרת המינוי: "לא ניתן לקבוע כי מטרת חוזה הביטוח, שהיא לדאוג לכלכלתה העתידית של (הגרושה- ד.ל.) עודנה מתקיימת", נכתב בפסק הדין.
בהמשך ציין בית הדין כי בנסיבות המקרה, אי-שינוי פרטי המוטב עשוי ללמד שהמנוח לא ידע על האפשרות לעשות זאת. כלומר, גם רישום שם מפורש אינו בהכרח סוף פסוק במקרים חריגים.
בית הדין הצביע על כמה נסיבות עובדתיות ומשפטיות שהיטו את הכף בהחלטתו:
– המינוי למוטבת נעשה בסמיכות יחסית להתפרקות הקשר,
– לא היתה התחייבות כלכלית כלפי הגרושה לאחר הגירושין,
– המנוח לא הותיר צוואה או מכתב.
– קיים ספק שהמנוח הבין את משמעות רישום המוטב או ידע על אפשרות שינויו.
– הגרושה עצמה לא ידעה בזמן אמת על המינוי.
השופט קבע כי בנסיבות המקרה, ומשעה ששמה של הגרושה נרשם במפורש לצד פרטים מזהים, לרישום "בת זוג" לא ניתן משקל מכריע.
בסופו של דבר נקבע כי הכספים – כמיליון שקל בחברת ביטוח אחת ועוד כ-82 אלף שקל בחברת ביטוח אחרת, יועברו לעיזבון. כלומר: להורי המנוח.
תביעת ההורים התקבלה במלואה, ותביעת הגרושה נדחתה.
ראוי לציין כי בית הדין הדגיש שההכרעה לא התבססה על טענות מוסריות או רגשיות שלא הוכחו, אלא על ניתוח משפטי של מטרת המינוי ונסיבות אי שינוי המוטב. באופן לא שגרתי יחסית בפסקי דין מסוג זה, פסק הדין הסתיים בנימה אישית: "ראוי לזכור את א' (המנוח, ד.ל) גם בזכות עצמו, כבן אהוב וכבן-זוג".
צוואה לבד לא מספיקה
המקרה הזה ממחיש עד כמה מסוכן להשאיר דברים "כמו שהם". המנוח לא הותיר צוואה ואף לא מכתב, ורישום מוטבים שלא עודכן הפך למאבק על מיליון שקל.
חשוב לדעת: כספים בביטוחי חיים, קרנות פנסיה וקופות גמל אינם חלק מהעיזבון, אלא לפי המוטבים הרשומים. לכן, לצד עריכת צוואה, חייבים לבדוק ולעדכן מוטבים.
הדברים מקבלים משנה תוקף דווקא אצל זוגות מתגרשים או כאלה הנמצאים בהליכי פרידה. כי בסוף, מה שלא סגרתם בזמן – ייסגר בבית המשפט.
וחשוב גם להדגיש: מדובר בפסק דין חריג, שניתן על בסיס נסיבות מאוד מסוימות, ולכן אין להסיק ממנו שכל רישום מוטב לאחר גירושין יבוטל או יגבר בהכרח על הרישום הפורמלי.
והפעם, זה מה שעשה את כל ההבדל כאשר על הפרק מיליון שקל.
מידע וסיפורים נוספים – במדור לענייני משפחה >>
עורכי דין מומלצים לענייני משפחה >>
לצד השופט רחמים ישבו נציגי הציבור חנן מוסקוביץ (עובדים) ונתן אברהם (מעסיקים).
הוריו של המנוח יוצגו באמצעות עו"ד איליה בר ועו"ד רינה בר.
גרושתו של המנוח יוצגה באמצעות עו"ד שרון פרס בן-חיים.
כלל חברה לביטוח באמצעות עו"ד רינה וייס.
"הפניקס" באמצעות עו"ד שלי צור-יפרח.
הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
