האם בן זוג שלא נישא לבת זוגו, וחתם עמה על הסכם ממון הקובע הפרדה רכושית מוחלטת, יכול לטעון בדיעבד כי השבחה אקטיבית שביצע בדירתה מזכה אותו במחצית שוויה?
זו השאלה שעמדה להכרעה בפני סגן הנשיאה, השופט יהורם שקד, מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.
הצדדים חתמו בשנת 2008 על הסכם ממון שאושר וקיבל תוקף של פסק דין. שניהם היו גרושים בשלב זה: הוא אב לארבעה, היא אם לשלושה, והם מעולם לא נישאו.
בהסכם נקבע בין היתר כי "בכל מקרה ובכל מצב, לא יהא לאיש חלק ונחלה במישרין ו/או בעקיפין ברכושה של האשה"; "הצדדים מצהירים ומתחייבים כי יחיו תחת משטר של הפרדה רכושית מוחלט".
עוד הובהר כי דירת האישה בחולון תישאר בבעלותה הבלעדית, וכי האיש ישלם לה 3,000 שקל לחודש בגין מחייתו בדירה.
למרות לשון ההסכם הברורה, הגיש האיש באמצעות עו"ד אודל כהן, תביעה ובה עתר לשני רכיבים מרכזיים:
שכר עבודה בסך 250,000 שקל בגין עבודות שיפוץ שביצע בדירה;
מחצית מהשבחת הדירה, שלטענתו יצרה "נכס חדש" בשווי 1.7 מיליון שקל – כלומר 850,000 שקל עבור חלקו.
לטענתו, בשנים 2014-2016 שופצה הדירה "מן המסד עד הטפחות" והפכה מדירה קטנה לדירה רחבת ידיים.
האישה, שיוצגה על ידי עו"ד עינבר לב, טענה מנגד כי היא מימנה את כל העבודות, לרבות חומרים ושכר פועלים; כי ילדיה סייעו בשיפוץ; וכי האיש לא הוכיח כל השקעה כספית מצדו.
מעבר לכך, לדבריה הסכם הממון שולל כל אפשרות לשיתוף בדירה, משופצת או לא.
"הצדדים אינם נשואים וההסכם מחייב"
השופט שקד פתח את הכרעתו באמירה ברורה: "אקדים אחרית לראשית, ואומר שמצאתי להורות על דחיית תביעתו של האיש לעניין הדירה, על כל סעדיה".
השופט הצביע על שתי עובדות מכריעות:
אחת, הצדדים אינם נשואים, ולכן חוק יחסי ממון בין בני זוג אינו חל עליהם;
השנייה, קיים הסכם ממון מחייב, הקובע הפרדה רכושית מוחלטת.
השופט שקד סקר את הדין החל על ידועים בציבור, והדגיש כי הזכות בנכסי בן-הזוג נשענת על בסיס חוזי-הסכמי בלבד:
יש לבחון את הכוונה הסובייקטיבית של הצדדים;
יש ליתן משקל לאוטונומיה של הפרט;
אין לייחס הסכמה מקום שבו לא הוכחה;
וכאשר אין מדובר בזוגיות ראשונה – נטל ההוכחה לשיתוף הוא מוגבר.
הסכם הממון לא התייחס מפורשות להשבחות או שיפוצים. ואולם, השופט קבע כי דווקא לשונו הכללית של ההסכם מכריעה את הכף: "אמנם ההסכם 'שותק' אשר להשבחת הדירה, ואולם באותה נשימה יש לומר כי ההסכם 'צועק' כיצד יש לפרשו", כתב השופט.
לדבריו, העקרונות שנקבעו במבוא להסכם הם חד-משמעיים: "בכל מקרה ובכל מצב לא יהא לאיש חלק ונחלה… והצדדים מצהירים ומתחייבים כי יחיו תחת משטר של הפרדה רכושית מוחלט".
מסקנת השופט שקד: "הצדדים הסכימו כי בכל מקרה ובכל מצב, לאיש לא יהיה כל חלק בדירתה של האשה, ובכלל זה במקרה של שיפוץ והשבחה".
גם ניסיונו של האיש להיתלות בסעיף בהסכם, לפיו נכס פרטי שנמכר והוחלף בנכס אחר נשאר פרטי, אלא אם הוכח שהושקעו בו כספים משותפים ואז רק אותו חלק עשוי להיות משותף – נדחה.
השופט קבע כי התנאים שנקבעו בו אינם מתקיימים: לא נמכר נכס ישן, לא נרכש נכס חדש, והאיש לא הוסיף כספים לרכישה חלופית.
השופט שקד הוסיף כי אף אילו לא היה הסכם ממון, האיש היה מתקשה להוכיח שיתוף. "האיש לא יכול לתבוע דבר מכוחו של הסכם הממון, ובטח שלא איזה חלק מדירתה של האשה".
עוד ציין כי מעדות האיש עצמו עלה שכאשר ביצע את השיפוצים, לא ציפה לקבל תמורה.
השופט שקד התרשם כי עיקר העבודות בוצעו בידי ילדיה של האישה, במימון מלא שלה, וכי סיועו של האיש אינו שונה מכל עזרה שבן זוג מעניק לבת זוגו במהלך חיים משותפים.
"החופש החוזי והאוטונומיה של הפרט לא מאפשרת לכפות על צד להסכם תנאים ותניות, שהוא מעולם לא הסכים להם".
התחשבנו על כל שקל
השופט שקד ציין כי בני הזוג התחשבנו על כל הוצאה והוצאה, לרבות תביעות בגין רכב וטיול שבוטל: "הדבר האחרון שניתן לומר עליהם הוא כי חיו חיי שיתוף כלכלי".
תביעת הרכב נדחתה לאחר שהאיש לא הוכיח השתתפות במימון.
תביעת הטיול התקבלה בחלקה בלבד. לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי שניהם שילמו עבור טיול משותף כ-10,000 שקל. האשה הודתה כי הטיול בוטל בכפוף לתשלום קנס בגובה 2,585 שקל ולכן נאותה להשיב לאיש את חלקו בסך של 3,875 שקל וכך הורה השופט.
הטריגר האמיתי: פינוי בינוי וירושה
לקראת סיום חשף השופט את הרקע האמיתי להגשת התביעה.
האיש העיד כי לאחר שנודע על אפשרות לפינוי-בינוי בדירה, ביקש לדעת "מה יהיה איתו" לעת זקנה, והציע הדדיות בירושה. האישה סירבה.
"הטריגר להגשת התביעה היה סירובה של האשה להוריש לאיש את דירתה ומה שלא הצליח לקבל לאחר אריכות ימיה, הוא סבור שיוכל לקבל בחייה".
השופט לא חסך ביקורת: "בתביעתו של האיש יש אך ללמד על הקלות בה מוגשות תביעות סרק".
התוצאה: התביעה בעניין הדירה נדחתה, התביעה בעניין הרכב נדחתה, התביעה (השולית) בעניין הטיול התקבלה בחלקה והאיש חויב לשלם לאישה הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 75,000 שקל.
פסק הדין מחדד מסר ברור לידועים בציבור:
כאשר בוחרים בהפרדה רכושית מוחלטת, גם השבחה אקטיבית של נכס לא תיצור שיתוף, אם לא הוכחה הסכמה מפורשת אחרת.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
