אסירים | ועדות שחרורים ועתירות
0528388640 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | מיסים | אזרחי
0508553554 מידע מורחב
פלילי | צבאי | בינלאומי | אבטחה | עובדי מדינה
0506330680 מידע מורחב
פלילי | סמים | פשיעה חמורה | עבירות ביטחון
0506794549 מידע מורחב
מיסים | כלכלי | פלילי | אזרחי | בינלאומי
מידע מורחב
מיסים | פלילי | כלכלי | פשיטות רגל | הוצאה לפועל | אזרחי
0522614884 מידע מורחב
משפחה | ירושות | אימוץ ופונדקאות
0524588276 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | צבאי | אסירים
0523307111 מידע מורחב
לשון הרע | הפרת פרטיות | זכויות יוצרים | תכנון ובנייה
מידע מורחב
כלכלי | מיסים | הלבנת הון
0506245512 מידע מורחב
פלילי | פשיעה חמורה | כלכלי | צווארון לבן
0509936616 מידע מורחב
משפחה | פלילי | נוער | צווי הגנה וחירום 24/7
0525588944 מידע מורחב
עו"ד עמית זיו
מיסים | כלכלי | פלילי | אזרחי | הלבנת הון | חילוט | ניירות ערך
דניאל חקלאי – משרד עו"ד
פלילי | צווארון לבן | דין משמעתי
עו"ד אליה של"ם
אסירים | פלילי | מיסים | כלכלי
עו"ד ד"ר איתן פינקלשטיין
כלכלי | הלבנת הון | חילוט | ייעוץ לעורכי דין
עו"ד שילה ענבר
כלכלי | פלילי | מיסים | הלבנת הון | ייעוץ לעורכי דין
גולדמן ושות' – משרד עו"ד
כלכלי | צווארון לבן | עבירות מס | איסור הלבנת הון
עו"ד יוסי חמצני
עבירות מס | פשיעה כלכלית | הלבנת הון | צווארון לבן
ד"ר גיל עשת – עו"ד
פלילי | כלכלי | מיסים | מנהלי
עו"ד אייל בסרגליק
פלילי | כלכלי | אזרחי | עסקים ונדלן | אסירים
עו"ד אלון דוידוב
פלילי | כלכלי | צבאי
עו"ד מנחם רובינשטיין
פלילי | כלכלי | אזרחי | אסירים
עו"ד מיכה גבאי
פלילי | כלכלי | אסירים | צבאי
עו"ד ג'וליאן חדאד
עבירות מס | הלבנת הון | יצוג מול רשויות המס וחקירות
עו"ד אמיר מסארווה
פלילי | תעבורה | אסירים | מעצרים וחקירות

"העבריינות היום אחרת לגמרי מבחינת הבעייתיות והמורכבות של האנשים"

בעוד המפקחת המחוזית של שירות המבחן במחוז תל אביב והמרכז מודאגת מההסלמה בפשיעה ומתקשה לגייס עובדים, נשיא מחוזי חיפה השופט רון שפירא מעודד שחרורים לחלופות מעצר ומציע לפתח את טכנולוגיות הפיקוח האלקטרוני * יום עיון על הקלות הבלתי נסבלת של מעצרי הבית
מימין: עו"ד אסתר בר ציון, עו"ד מור שקים, עו"ד אורן פז, סיסי ברבש, השופט שפירא, עו"ד רלי אבישר רווה (פוסטה)

"בשנת 1995 הייתי שופט צעיר בבית המשפט בטבריה, והצעתי לנשיא בית משפט העליון דאז אהרון ברק, להכניס למערכת בתי המשפט פרויקט של פיקוח אלקטרוני על עצורים שמשוחררים למעצר בית. הרעיון שלי היה מבוסס על פיתוח חדש ברפתות של קיבוץ דגניה א', הקיבוץ בו גדלתי. לכל פרה הצמידו אז צמיד אלקטרוני שהיה מופעל כאשר היא מתקרבת למכונת החליבה, שהיתה מזהה אותה וכך היו מקבלים פרטים שונים על מצבה הבריאותי של הפרה, ועל כמות החלב שהיא היתה מייצרת. 'את האיזוק האלקטרוני לעצורים שמשוחררים למעצר בית צריך להפעיל בדיוק הפוך', הסברתי לנשיא ברק, אבל הבהרתי לו שאני לא יכול להוביל זה מאחר ואני בניגוד עניינים עם הקיבוץ שפיתח את זה לראשונה".

את האנקדוטה המקורית הזו סיפר נשיא בית משפט המחוזי בחיפה, השופט רון שפירא, בערב עיון בנושא "השימוש במעצר בית – האם לא הגיעה השעה להשתמש בחלופות מידתיות יותר", שיזמה עו"ד אסתר בר ציון מ"משרד בר ציון – אוזן", והנחתה עו"ד רלי אבישר רווה, באולם של מחוז מרכז בלשכת עורכי הדין.
השופט שפירא, שמקפיד על קיום קשר רציף עם עורכי דין במחוז שלו, על בסיס שבועי, נענה להזמנה המיוחדת של עו"ד בר ציון והגיע עד ראשון לציון. הוא המשיך ועדכן כי רק כאשר הטלפון הנייד בארץ הגיע לרמת פיתוח סבירה פיתחו על בסיס הרעיון של הפרות מדגניה את האיזוק האלקטרוני לעצורים ששקלו לשחרר לחלופות מעצר. מזה 12 שנה הוא ממונה מטעם הנהלת הנהלת בתי המשפט על הפיקוח האלקטרוני, שנים בהן הוא גם פרסם את הספר "מאכיפה פלילית לאכיפה מנהלית", שמלמד על הגישה של השופט הבכיר למעצרים כחלופה הכי פחות מועדפת.

המנחה, עו"ד אבישר, בקשה מהשופט לספר על התגברות השימוש בחלופה של מעצר בית.
"החלטה על מעצר של אדם בהליך הפלילי היא ההחלטה הכי חשובה שתשפיע על כל התנהלות התיק הפלילי כולו", אמר השופט, "בעיקר יש לה משמעות בעבירות קלות יחסית, למעצר יש השפעה על היבטים רבים, לא תמיד לטובת החזון של חברה מתוקנת. למשל, אנחנו מכירים את השפעת המעצר על תופעה של הודאות שווא, העצור יכול לעשות שיקולי כדאיות ולהימנע מניהול התיק מבחינת אורך המעצר לצד השיקול הכלכלי הנדרש, מה שיכול לגרום לו להודות תמורת עונש כזה או אחר ולגמור את הסיפור".

אחרי שפירט את העיקרון הזה, סיפר השופט שפירא כי גם מעצר בית אינו מהווה את הפיתרון האידיאלי, "בשנת 2000 שחררתי בן אדם למעצר בית ואחרי איזה זמן הוא תלה את עצמו, למזלו הצליחו להציל אותו, ואז המשטרה בקשה לעצור אותו שוב. הוא אמר לי בבית המשפט, 'אני סגור בדירת 60 מ"ר בעיר התחתית, פשוט השתגעתי כבר, במעצר היו איתי אנשים, כאן רק אח שלי איתי והוא כל הזמן כועס עלי, כי הוא חייב לפקח עלי ולא יכול לצאת בעצמו'. שחררתי אותו חזרה למעצר בית אבל אפשרנו לו חלונות כל יום אחר הצהריים מספר שעות, ומאז החל ההליך הזה של חלונות אוורור לעצורים".

עו"ד אורן פז מפרקליטות מחוז תל אביב, ראש צוות מעצרים המחוזי, נע באי נוחות כאשר השופט תיאר את הקשיים במעצר בית. "היום יש כבר הצעת חוק למאסר בית, אז מה מדברים עכשיו על נזקי מעצר בית? הגישה שלנו בפרקליטות היא היא שכל מקרה לגופו של עציר. השאלה שעל הפרק היא למי הנזק הצפוי גדול יותר, לעצור או לציבור? אנחנו גם מאמינים כיום בתהליך דינמי ולא דיכוטומי של מעצר או שחרור, אלא בשלבים, מעצר, חלופת מעצר, חלונות אוורור וכן הלאה".
אחרי שהחמיא לשופט על פיתוח "תורת החלונות" הדגיש עו"ד פז כי "לרבים מאוד מהעבריינים מעצר הוא אירוע יוזם ומקדם של תהליך שיקום, וכך גם חלופות המעצר והמאסר, אבל הכל בכפוף לנתוני תקון של שירות מבחן וגורמים פסיכו סוציאלים אחרים".
עו"ד מור שקים, ראש שלוחת תביעות במרחב איילון, חידדה את ההסתמכות על תוכניות שיקום ותיקון בנסיבות הנכונות, והדגישה כי "90 אחוז מהתיקים שמועברים לבית המשפט הקהילתי הם של תביעות המשטרה".

עו"ד בר ציון בקשה להחזיר את הדיון לקשיים של עצורים (ובקרוב גם אסירים) בתנאים של מעצר בית, היא הקריאה מכתב של לקוח במצוקה, והזכירה ל"ממציא החלונות", שכיום יש אינספור חשודים ונאשמים שמשוחררים למעצרי בית אבל אז הם מציפים את שופטי המעצרים בבקשות שונות לחלונות ושאר הטבות. "תיקים פשוטים מעסיקים את מערכת האכיפה במשך שנתיים ושלוש. חקירת הערבים והמפקחים לשחרור אורכת ימים ארוכים בבתי המשפט ומחוצה להם, והיא כוללת השפלה מוגזמת שלהם, מדוע מעסיק שמוכן לקבל לעבודה עצור משוחרר חייב להיות צמוד אליו כל היום? אנשים כבר לא רוצים לבוא, והם צודקים".

ממציא חלונות האוורור. השופט רון שפירא (פוסטה)

השופט שפירא הבהיר לנוכחים, כי על בסיס מכסות השחרורים המנהליים, כל מעצר של אדם יכול להביא באותו היום לשחרור מנהלי של אסיר, שהוא בדרך כלל יותר מסוכן מהעצור בעבירה קלה, ומכאן צומחת חשיבות נוספת לחלופות מעצר, כדי שאסירים מסוכנים, שהורשעו, ירצו את מאסרם כפי שנקבע להם.
לדבריו, המכסה לאיזוקים אלקטרונים בישראל עומדת על 1200 אזיקים במוקד הקיים הנוכחי, "עד לפני שנתיים הפעלנו 700 אזיקים, בעקבות גל השחרורים המאולצים בתקופת הקורונה זה הגיע ל-870 איזוקים, כולל של אסירים, והמכסה היא 1200, משמע יש עוד הרבה מקומות פנויים".

לפי השופט, הממונה על התחום במערכת בתי המשפט, ניתן גם להגדיל את הטווח מה-60 מטר הנהוג כיום, והיום כבר יש גם אפשרות לנהל פיקוח באמצעות מערכת ג'י.פי.אס חכמה שמאפשרת לדעת איפה הבנאדם נמצא בכל רגע נתון. "הטכנולוגיה קיימת, ואנחנו מכירים אותה עכשיו מהפיקוח על מבודדי הקורונה, אבל היא עדיין לא בשימוש היחידה לפיקוח אלקטרוני של שב"ס. אם היא תיכנס לשימוש גם ביחידת הפיקוח של שב"ס יהיה ניתן לשחרר אנשים בפיקוח אלקטרוני מרווח יותר, לא רק למעצר בית, ויהיה גם ניתן לוודא שהעצור לא נכנס לאזורים שנקבע כי הם אסורים עליו".

השופט שפירא סיפר על "מצוקת" מעצרים בבית המשפט שהוא עומד בראשו, מה שמחייב יותר שחרורים לחלופות מעצר: "אנחנו עומדים בכמות מטורפת של מקרי רצח, אם בשנים קודמות היו אצלנו כ-50 תיקי פשע חמור לשנה, נכון להיום מדובר ב-110 תיקי פשע חמור. המצב הזה מחייב אותנו בתיקים חמורים פחות לשחרר לחלופות השונות עם תנאי פיקוח מתאימים, כמובן מבלי לפגוע בשלום הציבור". השופט חושב שניתן להגדיל את מספר האיזוקים האלקטרונים, "העלות של כל מערכת הפיקוח האלקטרוני היא פחות מהעלות של אסיר אחד בחודש".

דרושים: קציני מבחן מיומנים. סיסי ברבש

עו"ד בר ציון הלינה על כך שגם במקרים של רף ראיות נמוך ממהרים לשלוח למעצר בית, "המערכת מתנהלת כאילו חובה להעניש עצורים, ומעצר בית הוא הפתרון הכי קל, אבל שירות המבחן קורס, אין תקנים, אפילו בשירות המבחן לא מבינים מדוע שולחים אליהם כל כך הרבה מועמדים שאינם מתאימים כלל, ובכל מקרה 99 אחוז מההמלצות הן למעצר בית".

בהקשר הזה, המנחה עו"ד רלי אבישר, עורכת דין פלילית אף היא, מדברת על דלות התקנים, ומציינת שעצורים ממתינים לתסקיר שירות מבחן למעלה מחודשיים, "משהו חייב להשתנות", היא אומרת, ואת התגובה לקשיי שירות המבחן הביאה סיסי ברבש, קצינת מבחן ומפקחת של המחוזות מרכז ותל אביב: "נכון להיום יש אצלי רשימה של 350 אנשים שטרם נענו, שני שליש מהם עצורים, אבל צריך לזכור שאת שני המחוזות אנחנו מתחזקים עם 17 עובדים מוסמכים כאשר התקן הוא של 41 תקנים, הבעיה היא שאנחנו לא מצליחים לגייס עובדים מתאימים לתפקיד של קצין מבחן. אז אולי באמת צריך לשפר את המיקוד, ולא להפנות כל אחד ובכל מקרה, אני אומרת את כבר למעלה מעשר שנים אבל המספרים רק הולכים וגדלים".

ברבש פותחת צוהר להיבטים מדאיגים נוספים, "כבר 10 שנים שאני קוראת כל תיק שמגיע לשירות מבחן במחוזות מרכז ותל אביב, העבריינות שאנחנו נחשפים אליה היום היא אחרת לגמרי מבחינת הבעייתיות והמורכבות של האנשים, יש איזה הסלמה בכל ההוויה. רמות הסיכון הולכות ומתגברות, גם באנשים ללא עבר פלילי. אנחנו נתקלים באנשים תמימים למראה שמזהים אצלם שייכות לארגוני פשיעה, אלה תופעות שלא הכרנו בעבר, והאנשים האלה בדרך כלל לא משתפים בכלום, הם אומרים שאצלם הכל בסדר. אני מציעה לסנגורים לעודד לקוחות שלהם לשתף בפגישות עם שירות המבחן, ולא להסתגר בהכל בסדר.
"הפיקוח נועד לסייע לבנאדם במצוקות שלו, לזהות מה הביא אותו לפעילות העבריינית המיוחסת לו, זו העזרה שאנחנו מציעים, ולא רק המלצות סתמיות לשחרור לחלופות מעצר כאלה או אחרות".

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט

נבנה על ידי אנגורה מדיה
דילוג לתוכן