הקוד תרבותי בחברה הערבית

שתף כתבה עם חברים

עו"ד בת אל חיים יואל על המאבק בפשיעה אשר מדיר קבוצה גדולה מאוד של אזרחים ערבים מהשיח הנורמטיבי הדרוש, לא רק שהם אינם חלק מהאלימות אלא הם בעצמם נפגעי עבירות המבקשים הגנה מבני הקהילה שלהם

video
בסרטון: שיימינג ואלימות על בסיס יומיומי מול הבית של המתלונן

השיח על האלימות במגזר הערבי מכליל את כל תושבי החברה הערבית, גם מבלי להתכוון. בתוך החברה הערבית ישנה אוכלוסייה גדולה מאוד הסובלת מהאלימות ומההתנהגות ה"תרבותית" האלימה והעבריינית המיוחסת לבני העם / הקהילה / העדה שלהם, ומנסה לפעול על פי חוק אך הרשויות במדינת ישראל כושלות בהתייחסות אליהם.
לחברה הערבית מיוחס "קוד תרבותי" – ערכי קבוצה ומנהגים מקובלים. בהתאם לקוד הזה, בני משפחה מסויימת או פלג ממנה נוהגים להפגין כוח באמצעות אלימות מסוגים שונים בכל אירוע שקשור להפעלת כוח נגדם, אף אם מדובר בקטטה בין קטינים או קרובי משפחה.

לפני כחודש התגלע סכסוך בין שני פלגים במשפחת אלנעאמי מרהט. הכל התחיל מסכסוך ילדים בני 11 שהתקוטטו ביניהם. ואז, ב-15 ספטמבר, פלג אחד של המשפחה אשר נוהג לפי הקוד התרבותי הנ"ל תקף בצורה חמורה את בני הפלג המשתייכים לנער שהתקוטט עם בן הפלג שלהם.
בהקשר זה נטען, כי הם תקפו את האחים חאלד ואיברהים אלנעמי בהפתעה, עת יצאו אלה מחתונה בישוב. כ-10 קרובי משפחה שלהם הפליאו בהם את מכותיהם באמצעות מוטות ברזל, חאלד הובהל לבית חולים עם קרע בטחול וחבלות נוספות אשר יגרמו לו לנזק ארוך טווח ואולי אף קבוע, אחיו איברהים נחבל באופן קל יחסית.

חאלד הוא קבלן בריכות מוכר שלא רוצה להשיב באלימות. הוא פנה לתחנת עיירות, אבל עד היום הנושא לא טופל, והפלג האלים של משפחתו ממשיך לאיים עליו מדי יום באמצעות סרטונים בטיק טוק, ובחריקות גלגלים מול בית המשפחה.
חודש מחלוף האירוע והגשת התלונה, התיק עדיין מעלה אבק במשרדי משטרת העיירות, אין ממצאים ואין עצורים. אפילו מכתבי פנייה שהפנתי כסנגורית של נפגעי העבירה לתחנת עיירות ולמפקד המחוז הדרומי, טרם נענו. אבל ברקע, המפקדים באמצעות דוברות המשטרה מציפים את הרשת וערוצי הטלוויזיה בהודעות לעיתונות וסרטי תדמית על גלי המעצרים ותפיסות הנשק בפזורה, כמו גם במשולש ובגליל.

הטיפול הלקוי באזרח הערבי הפשוט נובע מהגדרה כוללנית שהשתרשה במשטרה לפיה כל אזרח בחברה הערבית שותף לקוד התרבותי האלים והבעייתי. תפיסת העולם הזו מובילה לשהות מקוממת בטיפול בתלונות, ובכל מקרה הטיפול שטחי ולא ממצא.
בפועל, חלקים גדולים בחברה הערבית אינם מעוניינים להשתייך לקוד התרבותי האלים והעברייני אשר מיוחס להם, ומעוניינים לקבל טיפול הולם מרשויות האכיפה, כפי שנהגו חאלד אלנעאמי מרהט, אבל גם עו"ד גאנם ג'בארין מאום אל פחם. בעוד שהסנגור המנוח ג'בארין שילם על התלונה שלו בחייו בהיעדר הגנה מהמשטרה, חאלד אל נעאמי משלם מחיר יומיומי של שיימינג ואיומים בפתח ביתו ברהט, וגם במקרה שלו המשטרה אינה מספקת לו הגנה. בדיוק בגלל זה התחושה השלטת היא, שההרתעה נעלמה ואמון הציבור במשטרה נשחק עד דק.

עו"ד בת אל חיים יואל

למרבה הצער, השיח על האלימות בחברה הערבית עדיין מדיר קבוצה גדולה מאוד של אזרחים מהשיח הנורמטיבי הדרוש, לא רק שהם אינם חלק מהאלימות אלא הם בעצמם נפגעי האלימות שמבקשים הגנה מהאלימות של בני הקהילה שלהם, לרבות בני משפחותיהם, אבל גם מהשיימינג הקשה הנלווה לשיח באלימות מילולית משלו.
חלק מהחובה של המשטרה והמדינה הוא לזהות ולחבק קבוצות שוחרות שלום בחברה הערבית אשר אינן מחזיקות בקוד התרבותי האלים והעברייני. יש להבדיל אותן מהחלק פורע החוק, לעודד אותן ולהציג אותן לראווה.

* מחברת המאמר עו"ד בת אל חיים יואל – מנויה באינדקס עורכי הדין של פוסטה

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות