נגד נהגת צעירה הוגש כתב אישום לפיו בבוקר ה-9 בינואר 2017, סמוך לשעה 8:45, היא נהגה ברכבה בכביש 85 לכיוון כרמיאל, תוך שהשתמשה בטלפון הנייד שלא באמצעות דיבורית. הנאשמת שביקשה להישפט וייצגה את עצמה.
להגנתה טענה הנהגת, כי הטלפון שלה היה בתיק בעת הנסיעה. בנוסף היא טענה, כי הטלפון שהיה ברשותה בשעת האירוע היה בצבע שחור, בעוד השוטרת כתבה בדוח כי הטלפון בו הבחינה היה בצבע לבן. זאת ועוד, הנאשמת טענה כי באותו היום היה גשום, השמשה היתה רטובה, ולכן השוטרת לא יכלה לראות את הנאשמת מדברת בטלפון תוך כדי נהיגה. זאת בניגוד לגרסת השוטרת, לפיה מזג האוויר באותו היום היה קריר ולא גשום. השוטרת אף לא ציינה בדו"ח את המרחק המדויק ממנו הבחינה בנאשמת אוחזת לכאורה בטלפון בידה.
מלבד הכחשתה, הנהגת טענה ליחס לא הוגן מצדה של השוטרת. לדבריה, השוטרת שעצרה אותה שאלה האם יש לה דוחות קודמים, והיא השיבה בשלילה. או אז, לטענת הנאשמת, השוטרת השיבה לה: "היום יהיה לך".
במהלך חקירה נגדית שערכה הנאשמת לשוטרת בבית המשפט, היא שאלה אותה: "אם היה יום גשום, איך הבחנת בי מדברת בטלפון?".
השוטרת השיבה: "ברוך השם שאני רואה ואני לא טועה".
כאשר שאלה את השוטרת לגבי דבריה ("היום יהיה לך"), השוטרת השיבה: "אני לא זוכרת. זה היה בינואר 2017".
כשלוש שנים לאחר דיון ההוכחות הזה, השופט יעקב בכר מבית משפט השלום בעכו זיכה את הנאשמת מחמת הספק (29 אפריל). "מחד גיסא, גרסת המאשימה, הנשענת על דו"ח השוטרת לכשעצמה, הגיונית ומפרטת את נסיבות המקרה לפיהן נצפתה הנאשמת אוחזת בידה הימנית טלפון נייד בצבע לבן בשעת הנסיעה…", ציין השופט, "מאידך גיסא, גם גרסת הנאשמת לכשעצמה הגיונית, מפורטת ומותירה ספק באשר לעצם ביצוע העבירה… לפיכך, התרשמתי כי הנאשמת הצליחה לערער את גרסת המאשימה, ובהתאם, הרי שהמאשימה לא הוכיחה את גרסתה באשר לאשמת הנאשמת מעבר לכל ספק סביר".
