איציק (שם בדוי) הוא איש קש שעבריינים השתמשו בו להלבנת עסקאות בזהב מוברח מהשטחים, באמצעות חברה שהוא פתח על שמו וממנה הוא הוציא חשבוניות עבור עסקאות של קנייה ומכירה שביצע בשליחותם. כאשר נחשפה הפרשה והוגשו כתבי אישום בעבירות של הברחת זהב ועל חוק איסור הלבנת הון, רשויות מע"מ העמידו לדין את המעורבים המרכזיים אבל איציק לא נכלל בינהם בשל תפקידו השולי בפרשה – "קוף" בעסקאות של שבעה מיליון שקלים. "אתה קוף שלא ידע כי הוא קוף", הטיחו בו חוקרי מע"מ לאורך כל הדרך בנסיון לשכנע אותו לדבר על מפעיליו.
למרות שהוא חמק מכתב האישום, מבחינת המדינה שאלת המודעות שלו לקשר הפלילי שנרקם סביבו לא ירדה לחלוטין מהפרק. אגף הגביייה במע"מ דורש כעת מאיציק לשלם מס ערך מוסף כפול (כפל מס), שני מיליון שקל על העסקאות הפיקטיביות בהן היה מעורב.
מדובר בהליך עונשי של "הגשת חשבון", על החשבוניות שהוא הוציא לשותפיו אשר תכננו ובצעו את ההונאה של מכירת הזהב המוברח.
המדינה טוענת כי אין צורך להוכיח שמוציא החשבוניות ידע על הקשר הפלילי, כדי לחייב אותו בכפל מס עסקאות. לשיטת מע"מ, די בכך שמוציא החשבוניות "היה צריך לדעת" ולהבין לפי מאפייני העסקאות כי הוא בעל תפקיד בתוכנית עבריינית.
פטיש חמש קילו בראש
באמצעות פרקליטו, עו"ד יואב ציוני, איציק הגיש ערעור לבית משפט המחוזי בתל אביב על הדרישה לכפל המס. בערעור נטען כי מדובר בספיח לפרשה פלילית בה הוטלו עונשי מאסר על מבריחים וסוחרים בשרשת המכירה של זהב שחור, שמקורו בשטחים. איציק, נטען, היה כלי בידי העבריינים שביצעו עסקאות במאות מיליוני שקלים מבלי לשלם מס.
עו"ד ציוני תיאר בערעור איך חבר של איציק, סוחר זהב ותיק ובעל חנות בתל אביב שהיה מראשי הקנוניה, הציע לו לפתוח תיק עוסק עצמאי ולהיכנס לעסקי הסחר בזהב, כשותף שלו. על פי הסיכום, איציק היה עתיד לרכוש מבעל החנות זהב באשראי ולאתר לקוחות למכירתו, ובנוסף להקים באסטות ודוכנים לקנייה ומכירה של תכשיטים. בסופו של דבר, סוחר הזהב התל אביבי הכיר לאיציק ספק גדול ולקוח ותיק, והציע לאיציק שיסחור איתם בליווי ובערבויות שלו.
סוחר הזהב התל אביבי לקח את איציק גם לעורכי דין ולרואי החשבון שלו, טוען עו"ד ציוני, כך שאיציק לא חשד בדבר, נראה לו סביר לעבוד עם גורמים שלחברו הותיק בענף יש היכרות איתם.
כך, איציק ביצע עסקאות בשבעה מיליון שקל עם האנשים שחברו הכיר לו, חלקן בוצעו בחנות של ה"מנטור". איציק קנה זהב מהספק שבעל החנות הכיר לו, ומכר את הזב ללקוח של בעל החנות, ובעבור כל העסקאות הללו הוא הוציא חשבוניות מהחברה שהקים.
עו"ד ציוני תיאר בערעור כי סנקציית "כפל מס אישי" היא בעלת אופי ענישתי דרקוני וקשה, כמו פטיש חמש קילו בראש, אלא שלטענתו "הסנקציות הקשות בסעיף (כפל המס) לא נועדו לחול על טיפשים, על שלומיאלים, על רשלנים או על פתיים וכל אחד אחר שפעל בתום לב. הוא נועד לחול על עבריינים שפעלו בזדון".
בסעיף 50(א) לחוק מע"מ בעניין הוצאת חשבונית שלא כדין מצוין כי חייב בכפל מס הוא "אדם שאינו רשאי להוציא חשבונית מס". הסעיף נוקב במונח "אדם" ולא "עוסק", מבהיר עו"ד ציוני ומבקש לפרש את הסעיף ככזה המחיל כפל מס על "אדם" שזייף חשבוניות של חברה שאינה בבעלותו, ולא על עוסק אשר הוציא חשבוניות של חברה אשר רשומה כדין בשליטתו, כמו במקרה הנוכחי של איציק.
עו"ד ציוני טוען כי בתיקים אחרים המדינה ביססה הבחנה בין חשבונית מזויפת אשר למי שהוציא אותה אין קשר לעוסק הרשום על גבי החשבונית, לבין חשבונית פיקטיבית אשר אינה מזויפת מאחר שהמוציא הוא גם העוסק. לדבריו, בית המשפט קיבל את ההבחנה הזו לאחרונה בתיק קופת חולים מאוחדת, שם המדינה ביקשה להכיר בחשבוניות פיקטיביות שהוציא אחד הנאשמים גם כמזויפות, כדי להרשיעו בהלבנת הון על בסיס עבירת מקור של זיוף, מאחר ואי אפשר היה להרשיעו בהלבנת הון על בסיס עבירת המס בלבד (עבירות מס הוכרו כעבירות מקור רק בשנים האחרונות, אחרי מועד ביצוע העבירות באותו תיק).
מאחר שלשון החוק היא כי כפל מס יחול על "אדם שאינו רשאי להוציא חשבונית מס", לטענת ציוני תנאי הסף הוא שאין להטיל כפל מס על עוסק הרשאי להוציא חשבוניות, אלא רק על מי שמזייף חשבוניות של חברה אחרת.
בתגובה לערעור שהגישה היחידה לפשיעה חמורה במע"מ, באמצעות עו"ד רויטל בן דוד נטען: "המערער (איציק) ללא שום רקע, ידע, נסיון או יתרון מיוחד בשוק הזהב, ערך בזמן פעילות קצר של כחודש ימים עסקאות של רכישת ומכירת זהב לכאורה בהיקפים עצומים. בהתאם להודייתם המפורשת של גורמים רבים אשר היו מעורבים בעסקאות – החשבוניות שהוציא המערער שימשו רק למתן כסות פיקטיבית לזהב שהוברח, ולא שיקפו את הצדדים האמיתיים לעיסקה.
"מבריח הזהב וכן הספק היחיד של המערער והלקוח הודו כי החשבוניות שהוצאו על ידי המערער הן פיקטיביות. הספק של המערער הינו אסיר משוחרר שאינו בעל נסיון או קשר לתחום הזהב ואינו בעל ממון או נכסים, אלא בעל חובות כבדים. כפי שעולה מהנסיבות, המערער נהג באדישות מוחלטת ביחס לכל חשד ונורות אזהרה שהבהבו בחוזקה ביחס לעסקאות שביצע לכאורה".
תיק הערעור נמצא כעת בשלב הסיכומים בפני השופט הרי קירש.
