"הסיפור הזה, שדומני שמזכיר את אחד מפרקי העונה השלישית של קומדיית הטלוויזיה Friends (חברים), משמש במציאות שאליה נוגע תיק זה רקע לטרגדיה משפטית ומשפחתית", כתב השופט יניב הלר מבית משפט השלום בחדרה בפתח פסק דין שבו הכריע בתביעת לשון הרע שהגיש גבר נגד גיסתו לשעבר.
בני זוג נשואים הסכימו לפני כארבע שנים על "פסק זמן" בחייהם המשותפים. בתקופה זו הבעל עבר לגור בדירה אחרת (בהסכמה), אלא שמעל פני השטח ניהלו הצדדים את חייהם תוך שמירה על התא המשפחתי מול ילדיהם, כולל עריכת סעודות שבת משותפות ובילויים משותפים.
בהמשך, ודי מהר לאחר מכן, ה"פסק זמן" הפך לפרידה ומה שהחל כצעד מוסכם הפך לקרב מר שניטש בין השניים שכבר התגרשו בינתיים. בקרב הזה היו מעורבים בני משפחות הצדדים, לרבות ארבעת ילדיהם – שלושת הבנים הבגירים ובן קטין.
בדיעבד נראה כי ציפיותיהם של בני הזוג מאותה תקופת "פסק זמן" לא היו זהות. בשלב מסוים גילתה האישה כי הבעל מנהל מערכת יחסים עם אחרת, ומשם והלאה הגלגל כבר לא שב לאחור.
בינואר 2021 שלחה אחותה של האישה הודעת טקסט בקבוצת הווטסאפ המשפחתית שבה 20 חברים: "חבל שאתם לא מכירים באמת הנכונה. אבא שלכם בגד באימא שלכם עם בחורה שהיתה בת כיתתי. היא הרסה לכם את המשפחה. הרי הם הכירו במרפאת שיניים. היא היתה השיננית שלו והיום היא המאהבת שלו…".
הפרסום נמחק על ידי הגיסה עצמה, אך לידי הבעל הגיע צילום מסך והוא הגיש תביעה נגד גיסתו לשעבר ובה עתר לפיצוי של 60 אלף שקל על לשון הרע.
הגיסה טענה מנגד כי שלחה את הודעתה בתום לב, מתוך חובה מוסרית כלפי האחיין שלה ומתוך רצון להגן על אחותה המנהלת אורח חיים מוסרי ושמרני ומוכפשת כמי שהסכימה ל"נישואין פתוחים" עם בעלה.
כמו כן טענה הגיסה כי הדברים שנאמרו במסרון היו אמת ונכתבו "בעידנא דריתחא", כתגובה לדבריו המתריסים של האחיין, ויש לראות בהם "זוטי דברים".
הבעל עמד על כך שמעולם לא בגד באשתו לשעבר וכי הקשר עם בת זוגו הנוכחית החל רק לאחר הפרידה.
בנם של הצדדים העיד שבני משפחתה של אמו אמרו שאביו רמאי שבגד באימו שנים וכי הוא ואחיו ידעו שההורים הסכימו על פרידה לשנה ובמהלכה כל אחד מהשניים "רשאי לעשות מה שהוא רוצה".
הרושם שעלה מעדות הגיסה (הנתבעה) הוא שמדובר בטענות שהוכתבו לה, מבלי שאת חלקן היא מבינה לאשורן ולעומקן. היא אף ברחה מאולם בית המשפט באמצע חקירתה, מבלי שנתנה מענה לשאלה האחרונה שנשאלה.
ההגנה לא חסכה בצירוף תמלילים החושפים שיחות אישיות ואינטימיות בין בני הזוג.
דווקא מעדות הגרושה עלה כי היא הבקיאה בהליך המשפטי, ובפועל שהיא גם זו שביקשה לזמן עדים. כך למשל זומנה המטפלת הזוגית של בני הזוג לשעבר. בשלב מסוים היה טשטוש ובלבול בשאלה מי כאן בעלת הדין האמיתית.
גם לאחר דיון הוכחות ארוך, לא נמצאה כל ראיה של ממש לבגידה של התובע "שנים רבות". כמו כן נקבע באופן חד משמעי כי אין כל עניין ציבורי בפרסום האשמות מהתחום האינטימי על אדם בפני ילדיו. השופט קבע לפיכך כי הגנת "אמת הפרסום" לא חלה. בנוסף נקבע שהגיסה לא נקטה לפני הפרסום כל אמצעי סביר לבירור, לרבות בדרך של פנייה ישירה לתובע או של שיחה אישית עם מי מהבנים הבגירים ועל כן ניתן לראות בה כמי שפעלה בחוסר תום לב.
לאחר סקירת הפסיקה בתחום ובשים לב לחומרת ההאשמה כלפי הבעל, שלא הוכחה כהאשמת אמת, ובשים לב לכיעור שבפרסום, נפסק כי הגיסה תפצה את הגרוש של אחותה בתשלום של 40 אלף שקל ועוד 20 אלף הוצאות משפט.
את התובע ייצג עו"ד מקסים ליפקין.
את הנתבעת ייצג עו"ד מיכאל אביב.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
