אי שם לפני ה-4 באפריל 2017 התקבל ביחידת דרור של שב"ס מידע מודיעיני לפיו אסיר בכלא איילון עומד לקבל סמים מעורך דינו אשר אמור להגיע לפגישה איתו. אנשי היחידה נערכו מבעוד מועד ואף קיבלו את אישור הפרקליטות לצפות במפגש.
מכתב אישום שהוגש מאוחר יותר על ידי יחידת התביעות המשטרתית עלה כי המידע המודיעיני לא איכזב. לפי האישום, ב-4 באפריל 2017 אכן הגיע עורך דין פלילי מוכר מהדרום לפגישה עם האסיר אבי עמר (37) מאשדוד, אחד מלקוחותיו המרצה 16 שנות מאסר בתיק מרמה. השניים נפגשו בתא הביקורים בכלא, כאשר מחיצת הזכוכית שבין השולחנות היתה פתוחה. התביעה טענה כי בזמן הביקור הוציא העורך דין מכיס מכנסיו מעט פחות מגרם קוקאין עטוף בנייר טואלט, והניח אותו מתחת לקלסר המסמכים שאיתו הגיע למפגש, באופן שבו הוסתר ממצלמות האבטחה. עמר, כך נטען, הושיט את ידו מתחת לקלסר ולקח את הסם. לאחר מכן הניח את עטיפת הסם במרכז השולחן, פתח באמצעות מצית את השקית, צרך חלק ממנו ואת היתרה הטמין בתחתוניו. במהלך חיפוש שנערך אצל עמר מאוחר יותר, הסם נמצא.
עמר טען מאז נפתחה החקירה כי הסם היה ברשותו עוד לפני המפגש עם העורך דין, שמצדו הכחיש כל קשר להעברת הסם. שופט בית משפט השלום ברמלה, מנחם מזרחי, החליט (שני, 27.1) לזכות את העורך דין מהמיוחס לו, תוך שמתח ביקורת קשה על התנהלות חוקרי המשטרה. את עמר הרשיע השופט בעבירה פחותה – החזקת סם לצריכה עצמית.
בהכרעת דין ארוכה בחן השופט ארוכות הן את הראיות בתיק – בעיקרן התיעוד המצולם, גרסאות הנאשמים ועדי התביעה – והן את התנהלות חוקרי המשטרה.
תחילה, השופט קבע כי התיעוד המצולם מוביל למסקנה לפיה העורך דין העביר לעמר דבר מה אסור, כינה את הפגישה ביניהם "התנהלות בעלת קווי אופי עבריינים", והוסיף כי עדויותיהם של הנאשמים היו בלתי מהימנות. עם זאת ציין כי "יתרת הראיות, הנסיבתיות, המחזקות, מלבד התיעוד המצולם, קרסו במהלך ניהול הראיות ואינן מאפשרות לקבוע ממצא עובדתי מחזק לפיהן". התביעה, קבע השופט, לא הוכיחה כנדרש בפלילים כי בוצעה העברת הסם, ועדיין נותר ספק הסביר.
בהכרעת הדין סקר השופט שורה של מחדלי חקירה. אחד מהם היה העובדה שהמשטרה לא הביאה להעיד את הסוהר/שוטר אשר צפה בעמדת השליטה של מצלמות האבטחה במפגש בין שני הנאשמים. מחדל נוסף: המצלמה הנוספת בחדר המפגש, שיכולה היתה להציג זווית מצולמת רלוונטית אחרת, לא נתפסה על ידי החוקרים, וכך גם לגבי מצלמת המסדרון, שיכולה היתה לברר האם עמר קיבל את הסם קודם למפגש. "אין להקל ראש במחדלים – אין לפטור את העניין בהינף יד, בטענה שממילא לא ניתן היה לראות את הכל באמצעות המצלמה הנוספת, אלא שמחדלים חקירתיים אלו פגעו ביכולת להגיע לחקר האמת, בהגינות הההליך, וקיפחו את הגנת הנאשמים, משום שהמצלמה הנוספת ממוקמת בדיוק במקום בו היתה יכולה לכסות את שנותר נסתר ואין למחדל זה אלא לרבוץ לפתחה של המאשימה".
כמו כן ציין השופט כי העורך דין חזר וביקש מהחוקר לקחת את מכנסיו לבדיקת שרידי סם, אך החוקר לא עשה זאת. השופט ציין בהקשר זה כי התביעה עצמה טענה שהעורך דין התעסק עם מכנסיו כאשר המתין לעמר – טענה שרק מחזקת את חשיבות בדיקת המכנס.
בנוסף ציין השופט כי המשטרה לא בדקה טביעת אצבע על גבי שקית הסם שנתפסה אצל עמר. כמו כן הוא ציין שלא נערך חיפוש קפדני על האסיר "בטרם נכנס לחדר הפגישות, כדי לשלול את האפשרות שהגיע למפגש עם הסם עוד קודם לכן…".
בהכרעת הדין ציין השופט גם את עדותו של אסיר אחר, שהעיד כי בבוקר התפיסה הוא היה זה שהעביר לעמר את הסם, "עדות שנותרה ללא חקירה נגדית ממצה", כהגדרת השופט.
השופט ציין גם כי תעודת חיסיון שהגנה על ראיה חיונית ורלוונטית להגנת הנאשמים, הותירה מצב דברים שבמסגרתו נפגעה הגנתם, כך ש"ניהלו פרשת הגנה מבלי שהיו ערים לכלל הראיות הרלוונטיות שבתיק".
בהכרעת הדין התייחס השופט גם למזכר שנגע למידע המודיעיני ולשיחה בין קצין ביחידת דרור של שב"ס לבין פרקליטת המחוז. המזכר נחתם על ידי רפ"ק ענת קצב, שבעדותה בבית המשפט לא יכולה היתה להוסיף פרטים אמינים אודות נסיבות חתימתה על גבי המזכר, ומה טיב האינדיקציה המודיעינית הנטענת שהיוותה בסיס לפנייה אל פרקליטת המחוז. השופט לא הרחיב מה דעתו על כך ועל עדותה, אך ציין בזהירות המתבקשת: "מצופה מעדה, במעמדה ודרגתה של רפ"ק ענת קצב, המגיעה לבית-המשפט, להיערך מבעוד מועד, ללמוד את העובדות, לשלוט בנבכי תיק החקירה, ולא לאלתר תשובות מן הגורן ומן היקב. לאחר חקירת עדה זו נוסף מסך של ערפל, ונסיבות קבלת האישור מפרקליטת המחוז נותרו עלומות כפי שהיו".
בהתייחסו של השופט לדוחות שכתבו של השוטרים אשר עצרו את העורך דין כתב השופט: "אני סבור שהשוואת שני הדוחות מדברת בעד עצמה והיא מובילה למסקנה כי מדובר בדוחות שהם תאומים סיאמיים, שהתפתחו מ'ביצית' ידע אחת. נוכח הרושם הישיר, הבלתי אמצעי שעשו השוטרים בעדותם, ולאור הנתונים הדומים בשני הדוחות, קשה לייחס לשוטרים מהימנות או אמינות בדבר נכונות הרישום בדוחות ולקבוע ממצא בדבר עצמאותם הראייתית הבלתי תלויה ככל שהם מתיימרים לתאר את האמירה המפלילה".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "החשודים נתפסו והואשמו במסגרת המאבק המתמשך של המשטרה בנגע הסמים המסוכנים ובפרט באספקת סמים. הנאשם הראשון שהוא עורך דין במקצועו, זוכה מחמת הספק, זאת לאחר שבית המשפט קבע כי היא 'תמוהה ביותר, מחשידה ובבחינת עלבון צורה להיגיון לשכל הישר', וכן כי הוא העביר לנאשם האחר דבר מה אסור ב'התנהלות בעלת קווי אופי עבריינים'. נאשם שני שהוא לקוחו של עורך הדין, הורשע בשימוש בסם מסוג קוקאין מול עיניו של עורך הדין. לאור האמור, אנו לומדים את הכרעת הדין ונשקול הגשת ערעור על תוצאותיו לבית המשפט המחוזי באמצעות הפרקליטות כמקובל".
העורך דין שזוכה יוצג על ידי עו"ד אורי בן נתן. עמר יוצג על ידי עו"ד רוית מוחבר.
