בית משפט על טובת הקטין בסוגיית שמות משפחה של ילדים להורים גרושים

שתף כתבה עם חברים

האבא עזב לארה"ב וכאשר חזר כעבור ארבע שנים גילה שבנותיו נרשמו על שם גרושתו, ופנה לבקש צדק

ילד אינו "אובייקט" להנאתו של אחד ההורים. שופטת ג'מילה ג'בארין כליפה

בית המשפט לענייני משפחה נותן בשנים האחרונות משקל רב יותר לזכויות קטינים, "טובת הקטין", בעיקר במחלוקות משפטיות שהינן חלק מסכסוך בין הורים.
בהקשר זה הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה בנצרת בקשה יוצאת דופן של אב, לשנות את שם המשפחה של בנותיו הקטינות (9 ו-7) אשר ניתן להן שם משפחתה של האם.

כאשר האב עבר להתגורר בארה"ב והאמא נשארה להתגורר בארץ עם בנותיהם, היא פנתה למשרד הפנים וביקשה לרשום את שם משפחתן של הקטינות על שם משפחתה.
כעבור ארבע שנים שב האב לארץ. תחילה הוא הגיש תביעה לקביעת אבהות היות והוא לא רשם כלל את הקטינות בתעודת הזהות שלו עם לידתן. משניתן פסק דין ונקבעה אבהותו הרשמית, הוא הגיש באמצעות עו"ד אבי פרץ תביעה לשינוי שם המשפחה של הקטינות.
האב התנגד להצעת הפשרה של האם, שהציעה באמצעות עו"ד איילת כהן להוסיף את שם משפחתו כך שהבנות ישאו בשני שמות משפחה, שם האם ושם האב.
בהמשך האב נעתר והסכים, אבל דרש לרשום את שם משפחתו ראשון.

השופטת ג'מילה ג'בארין כליפה נדרשה לסוגייה החריגה, שכן סעיף 3(א) לחוק השמות קובע כי: "ילד מקבל מלידה את שם משפחת הוריו. היו להורים שמות משפחה שונים, מקבל הילד את שם משפחת אביו".
במקרה הזה, השופטת יצקה תוכן לחקיקה על בסיס העדכונים המשפטיים בסוגיית "טובת הקטין" וקבעה כי על המבקש לשנות שם משפחה של קטין להצביע על נסיבות המצדיקות זאת, ולהראות כי אותו שינוי הינו באמת לטובת הקטין. השופטת ציינה בהקשר זה כי שם משפחתו של הקטין הינו מרכיב מרכזי ומשמעותי ביותר לבניית הזהות האישית, ויש להתאים את המציאות הקיימת העולה בקנה אחד עם טובת הקטינות באופן שהן לא יחוו את השינוי ככזה אשר יקשה עליהן ויבלבל אותן.

עוד בחן בית המשפט את התנהלות האב בחייהן של הקטינות. למשל, היה עליו לקחת אחריות ולרשום את שם משפחתו במועד הראוי לכך, ומשלא עשה כן במשך שנים כחלק מניתוק הקשר עימן, אין להיזקק עכשיו למדורת החוק ולהיעתר לבקשתו.

הכותבת: עו"ד איילה עמר זר

טרם קבלת ההחלטה הסופית, גם קולן של הקטינות נשמע, באמצעות תסקיר שהוגש על ידי עובדת סוציאלית לסדרי דין. בית המשפט הוסיף משקל לרצון הבנות להישאר עם שם משפחתה של האם תחילה, ורק אחריו להוסיף את שם משפחתו של האב.
בין הנימוקים להחלטה הפנתה השופטת לתפיסה המשפטית העדכנית, לפיה ילד אינו "אובייקט" של שמירה והחזקה להנאתו או לטובתו של אחד ההורים, אלא הוא עצמו "סובייקט", הוא גופו "בעל דין".
בשאלה חיונית זו הוסיפה השופטת, כי אין להתעלם מאינטרסים של קטין בשום צירוף נסיבות שהוא, ולשם כך בית המשפט אף יידחה זכות של מישהו אחר – יהא זה האב או האם.

הכותבת עו"ד איילה עמר זר היא עורכת דין לענייני משפחה

 

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות