בחודש מאי הגישה הפרקליטות לבית המשפט השלום בתל אביב כתב אישום נגד אבי כחלון (34) מחולון ונגד אביו שמואל כחלון (61).
השניים הואשמו יחד עם יעקב אלמו (27) מראשון לציון ועוז אליהו (26) מבת ים, לאחר שנעצרו נעצרו בתיק סחיטה אלימה של תושב חולון, אשר לווה כחצי מיליון שקל מהאב ובנו.
כתב האישום מייחס לארבעה, כל אחד לפי חלקו, עבירות סחיטה באיומים, סחיטה בכוח בצוותא, פציעה בנסיבות מחמירות בצוותא, איומים והפרעה לשוטר.
באחד האישומים נטען כי ב-13 במרס השנה הגיעו כחלון הבן, אלמו ואליהו סמוך לבית המתלונן, שם אלמו דקר את המתלונן פעמיים, לעיני בנו של המתלונן, וצעק לעברו: "איפה הכסף איפה הכסף". כתוצאה מכך נזקק המתלונן לטיפול ולתפרים.
בעברו של אלמו 13 הרשעות, ותלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי. הוא אמנם מכחיש מעורבות באירוע האלים, אולם מבחינת הפרקליטות האישום נגדו מבוסס על דוחות צפייה של שוטר בשני סרטוני אבטחה. בראשון, רואים אדם כהה עור בסמוך לזירה. בסרטון השני, שצולם במקום אחר שעות לאחר האירוע, נראה אלמו בבירור. השוטר שערך את דוח הצפייה טען, כי זיהה כי הגבר שמצולם בזירה הוא אלמו, על סמך הסרטון השני שבו אלמו מזוהה בוודאות.
אלמו נעצר עד תום ההליכים, בעוד שסנגורו, עו"ד אמיר ברכה, המשך לטעון כי מדובר בזיהוי על רקע עדתי (פרופיילינג). לטענתו, מרשו זוהה על רקע היותו בן העדה האתיופית, ללא כל ראיה הקושרת אותו לאירוע. בין היתר הוא טען בהקשר זה כי זיהויו של הנאשם בסרטוני האבטחה על ידי השוטר לא היתה מקצועית וללא "השוואת פנים", אלא רק על פי צבע העור.
טיעוניו של הסנגור גברו בהמשך. במסגרת הליך של בקשה לגילוי ראיה חסויה, הוא קיבל מהפרקליטות רשימת פרפרזות. לפי ארבע מהפרפרזות, מספר בני הקהילה האתיופית עובדים אצל בני משפחת כחלון. לפיכך, הסנגור ביקש לחשוף את המקור, שכן יתכן והוא יוכל להצביע על כך שמבצע הדקירה היה צעיר אתיופי אחר ולא דווקא אלמו כפי שטען השוטר שערך את דוח הצפייה. משמע: המקור המודיעיני עשוי לסייע להגנתו של הנאשם.
השופט איתי הרמלין קיים מספר דיונים במעמד צד אחד, בהם נציגי הפרקליטות הציגו בפניו את המידע המודיעיני. בסופו של דבר השופט העמיד בפני הפרקליטות שתי אפשרויות בחירה: אחת, להודיע האם היא חוזרת בה מכתב האישום. שנייה, השופט ימסור החלטה שיפוטית שלא תהיה לשביעות רצונה של הפרקליטות.
לאחר חשיבה מחודשת, אתמול הגישה הפרקליטות לבית המשפט את הסכמתה לחזרה מכתב האישום בעניינו של אלמו וביטול כתב האישום נגדו. כך, אלמו שוחרר ממעצרו לאחר כשמונה חודשים מאחורי סורג ובריח.
עו"ד ברכה מסר בתגובה: "למן היום הראשון זעקנו שנעשה כאן זיהוי על רקע עדתי (פרופיילינג), על רקע עובדת היותו אתיופי, לא היה ולו בדל ראיה נוסף שקושר אותו לאירוע. ברוך השם שלבסוף האמת יצאה לאור והפרקליטות חזרה בה מכתב האישום. אני מודה לפרקליטות על הגינותה, ומאחל ללקוחי את כל הטוב שיש לחירות להציע".
את אבי כחלון מייצגים עו"ד אייל בסרגליק ועו"ד רז מורגן ממשרדו, את עוז אליהו מייצג עו"ד חיים אוחנה, ושניהם מייצגים יחד את האב שמואל כחלון.
ממשרד בסרגליק נמסר: "תיק זה מבוסס על ראיות נסיבתיות שנאספו לאור מידעים מודיעיניים אודות לקוחותינו. בעת קבלת תעודת החיסיון הבנו כי חייבים לפעול ולחשוף את המידעים המודיעים כיוון שאלו אקוטים להגנת הנאשמים. על בסיס עצתנו המשפטית הוגשה עתירה לגילוי ראיה ולאחר מספר דיונים במעמד צד אחד, בהמלצת בית המשפט חזרה בה מאשימה מכתב האישום. לאור הקושי הראייתי והאינטרס הציבורי בשמירה על זהות המקור, בוטל כתב האישום לאחר שמונה חודשי מעצר וכעת נותו לקוחותינו להתמודד עם אישום תקיפה כאשר זהותו של התוקף איננה ידועה והתיק נסיבתי. בסופו של יום תוכח חפותם של מרשינו".
