אף על פי שבמרבית מקרי הגירושין יחולק הרכוש המשותף של בני זוג באופן שווה ביניהם, בית המשפט לענייני משפחה החליט כי במקרה בו הבעל נהג להסתיר כספים מהאישה ולא הוכיח כי הלוואות שנטל שימשו לצרכים משותפים של הצדדים – יש הצדקה לחייב את הבעל לשאת לבדו בחובות.
במסגרת תביעה רכושית שהגישה האישה נגד הבעל לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, היא ציינה באמצעות עו"ד יוסף גביזון כי במהלך הנישואים שמרו כל אחד מבני הזוג על חשבונו הפרטי. לטענתה, בכל תקופת הנישואים הבעל הסתיר ממנה כספים וניצל את תמימותה והאמון שנתנה בו. עוד היא טענה, כי בזמן שהוציאה את כל כספה על כלכלת הבית וצרכי הילדים, הבעל "אגר" כספים והעלים כל מידע לגבי הרכוש שנצבר בחשבונו.
האישה הוסיפה, כי ההלוואות להן טען הבעל נלקחו לצרכיו הפרטיים, מבלי שידעה על קיומן, לא היתה שותפה ללקיחתן או לרצונו של הבעל לקחת הלוואות אלו.
עו"ד גביזון הפנה לפסיקה בה נקבע כי לא ניתן לחייב אדם בהלוואה של בן זוגו אם אין אורח חיים תקין, והצביע על תקופת הנישואין הקצרה, הפרדת החשבונות, אי חתימת האישה על הבקשה להלוואה ואי ידיעתה על ההלוואה.
לפיכך ביקש עו"ד גביזון מבית המשפט לעשות שימוש בסמכותו מכוח סעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני הזוג, ולא לאזן את ההלוואות במסגרת איזון המשאבים.
מנגד טען הבעל, באמצעות עו"ד רן רייכמן, כי על האישה לשאת במחצית ההלוואות, וכי היא אינה רשאית לתבוע רווחים בלבד מבלי לשאת בחובות המשותפים. הוא הפנה לפסיקה בה נקבע כי הצדדים שותפים הן בזכויות שנוצרו בזמן השיתוף, והן בחובות. עוד טען, כי האישה היא שצריכה להוכיח כי ההלוואות נלקחו לטובתו האישית בלבד של הבעל.
לדברי הבעל, ההלוואות נלקחו במהלך החיים המשותפים לטובת רכישת דירה, ולאחר מכן השתמש בכספים לטובת ההוצאות המשותפות של הצדדים.
לאחרונה ניתן פסק הדין בנוגע לחלוקת הרכוש. השופטת רבקה מקייס קיבלה את טענת האישה כי אין מדובר בחובות משותפים (למעט הלוואה אחת), והביעה התרשמותה כי "מועד העלאת הטענות של הנתבע מעורר שאלות נכבדות המטילות ספק במהימנות גרסתו".
השופטת אף חייבה את הבעל בהוצאות בסך 10,000 שקל, וקבעה כי יישא במלוא שכר הטרחה של המומחה (אקטואר) בגין השלמת חוות הדעת.
השופטת מקייס חזרה על הפסיקה לפיה "חוב שאינו בגדר חוב שנוצר בגין ניהול חיי המשפחה עבור כלכלתה ומהלך חייה, או חוב בעל אופי אישי מובהק או חוב שנוצר תוך הפרת חובת נאמנות, או חובות שנוצרו כתוצאה מפעולה חריגה, שהוגדרה אף כמניפולציה כספית של מי מבני הזוג – אינם בני איזון".
