מטען חבלה התפוצץ בחצר בית של קצין צה"ל, סגן מפקד גדוד הסיור הבדואי, המתגורר בישוב בגליל.
כך נודע לאתר "פוסטה".
הקצין שימש עד לאחרונה כמפקד בפועל של גזרת כרם שלום במעבר הגבול לעזה. בשלושת החודשים האחרונים הוא נתון במעצר של שב"כ והמשטרה הצבאית בחשד להברחת סחורות אסורות לעזה תמורת שוחד של מיליוני שקלים. כעת הוגש נגדו כתב אישום לבית הדין הצבאי על עזרה לאויב (30 אפריל).
במקביל להגשת כתב האישום, ובעודו במעצר, מתחת למכונית של אחד מבני ביתו בגליל הוטמן מטען חבלה רב עוצמה, מעוצמת הפיצוץ נהרס לחלוטין הרכב ונגרמו נזקים לרכוש בבית המשפחה הצמוד.
לפני הפיצוץ בביתו, בחקירותיו בשב"כ טען הקצין במסגרת קו ההגנה שלו כי בתקופה האחרונה הוא קיבל איומים.
לדבריו, אלמוני דרש ממנו לשלם חמישה מיליון שקל ושלח אליו תמונה של אקדח בצמוד לתמונה של אחיו, תוך איום לפגוע בבני המשפחה של הקצין.
אותו אלמוני, לדבריו בחקירה, דרש ממנו לחלופין "להכניס עבורו משאית (של סחורות מוברחות) לרצועת עזה", כדי לפרוע את החוב שדרש.
בכתב האישום נגד הסמג"ד ציינה התביעה הצבאית, כי עובר לביצוע ההברחה בחודש ינואר 2026 הגיעו למספר אזרחים שהיו שותפים לקשר עם הקצין מסרים לפיהם הוא טען כי הוא חייב מיליוני שקלים לראש ארגון הפשע מג'דיידה מכר פיראס נעימי.
בכתב האישום הבהירה הפרקליטות הצבאית כי גרסת הקצין בדבר איום שקיבל מארגון נעימי לרצוח את אחיו היא "גרסת בדים" שנבדתה על ידו, בניסיון להפחית מהאחריות שלו.
תגובה דומה התקבלה מפרקליטו של פיראס נעימי (ראו הרחבה למטה).
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה לאירוע מטען החבלה בביתו של הקצין בגליל כי טרם בוצעו מעצרים: "עם קבלת הדיווח אודות הפיצוץ, נפתחה חקירה במסגרתה מבוצעות כלל הפעולות הנדרשות במטרה להגיע לחקר האמת ולאיתור החשודים במעשה. החקירה נמשכת".
האליבי: פיראס נעימי
תזכורת קצרה לפרשה שפרקיה הקודמים פורסמו ב"פוסטה":
הסמג"ד (אשר שמו אסור בפרסום) ומעורבים נוספים לכאורה בהברחות נעצרו בסוף ינואר 2026.
ב-5 מרס הוגש כתב אישום על ידי פרקליטות מחוז חיפה נגד ארבעה אזרחים שהיו שותפים לכאורה עם הסמג"ד בקשר הפלילי:
ג'יית ואמיר גדיר מביר אל מכסור בגליל, חבריו ומקורביו של הקצין.
אמין ועדנאן אבו לטיף מרהט שבנגב.
אברהים חוג'יראת, גם הוא מביר אל מכסור, מוגדר שותף נוסף בחבורה, הוא הוכרז עבריין נמלט דרוש לחקירה.
כתב האישום נגד הקצין פותח בתיאור מעורבותו בהברחה – עם סיפור החוב לנעימי אשר עומד ברקע:
"עובר ליום 5 בינואר 2026, במקום שאינו ידוע לתביעה במדויק, נטען בפני ג'יית גדיר, אמיר גדיר ואבראהים חוג'יראת כי הנאשם חייב לפיראס נעימי, המוכר כאדם המעורב בפלילים בצפון הארץ, סכום כסף משמעותי הנאמד במיליוני שקלים.
"בתאריך 5 בינואר ,2026 בשעות הלילה, נפגשו הנאשם (הקצין), אבראהים וג'יית בביתו של אבראהים. במהלך מפגשם רקמו תוכנית להברחת סחורות אסורות וללא פיקוח לתוך רצועת עזה, תוך ניצול תפקידו הצבאי של הנאשם.
"במסגרת התוכנית הציעו אבראהים וג'יית לנאשם להשתתף בהברחה, בכך שישתמש בסמכויות המוקנות לו מתוקף תפקידו הצבאי… יוציא את התוכנית אל הפועל ויקבל סכום כסף משמעותי מרווחי ההברחה, וכך יפרע את חובו הנטען לפיראס נעימי ואף יוכל להרוויח סכום נוסף ככל שיוותר רווח מהפעולות…
"הנאשם נענה להצעת השוחד הנוגעת לפירעון חובו הנטען לפיראס, אך סירב לקבל סכום נוסף ככל שיוותר רווח מהפעולות".
בכתב האישום נטען עוד, כי לצורך ביצוע ההברחה ג'יית מסר לסמג"ד פק"ל קפה, בתוכו הוטמן טלפון מבצעי. משאית עם הסחורות המיועדות להברחה הועמסה בחברון, והועמסו עליה מכשירי טלפון, משטחי סיגריות, מצברים לרכב, אופניים חשמליים, מחשבים ניידים וראוטרים בשווי מיליוני שקלים.
למבצע היו שותפים סוחר חברוני, ושני הנאשמים מרהט – נהג המשאית עדנאן אבו לטיף ובן דודו אמין אבו לטיף. לפי האישום, כל המעורבים היו אמורים להתחלק ברווח של ארבעה מיליון שקלים.
המשאית הושארה בעזה
המבצע יצא לדרך אור ליום שבת, 10 בינואר בשעה שש בבוקר. לסמג"ד היה תפקיד קריטי.
לפי כתב האישום, הוא פנה למפקד התורן של מעבר 231 הסמוך למעבר כרם שלום והציג בפניו מצג שווא, לפיו בזמן הקרוב הוא יכניס משאית דרך המעבר – כביכול לצורך "פעילות מבצעית", והוא מבקש שלא לעצור או לצלם את המשאית.
הנהג עדנאן אבו לטיף הגיע עם המשאית בשעה 06:30 למעבר, הסמג"ד המתין לו והוביל אותו, הכניס אותו לעזה – הסמג"ד ברכב הצבאי, והמשאית בעקבותיו.
הנהג מרהט השאיר את המשאית במקום מוסכם (חניון "סיוע הומניטרי") בתוך עזה, וחזר לישראל עם הקצין. לפי התכנון, נהג עזתי היה אמור להגיע ולאסוף את המשאית מהמקום. אבל הנהג העזתי בושש להגיע.
חיילים בחמ"ל המופקד על הגזרה שלחו כוח לסרוק את המשאית החונה, שעוררה את חשדם. החיילים עדכנו בכך את הסמג"ד, שהיה המפקד האחראי על הגזרה באותה העת… לפי כתב האישום, הסמג"ד המשיך "לבלף" ואמר לחיילים כי המשאית נמצאת במקום כחלק מפעילות מבצעית. הוא פקד על הכוחות להתרחק, ולהותיר את העניין לטיפולו האישי.
מאחר שהנהג העזתי לא הגיע, נטען, הסמג"ד הכניס את הנהג מרהט, עדנאן, פעם נוספת לתוך השטח העזתי.
עדנאן הוביל את המשאית אל יעדה הסופי המתוכנן – בשטח שבשליטת חמאס בדיר אל בלח.
התביעה הצבאית טוענת, כי הסמג"ד הפקיר את נהג המשאית הישראלי בשטח החמאסי שלושה ימים, עד שהוא הצליח לצאת משם.
כתב האישום טוען כי הקצין "העמיד בסיכון את חייו של עדנאן, במטרה להשלים את תוכנית ההברחה ולקבל סכום כסף משמעותי מרווחיה, ובכך לפרוע את חובו כלפי פיראס (נעימי)".
הסרטון שלא נמצא
כתב האישום מציין כי הקצין ניסה להעמיד לעצמו אליבי עוד לפני שנעצר.
באותו בוקר של ההברחה, לאחר שהתוכנית המקורית השתבשה, הנהג העזתי לא הגיע וכוחות צה"ל ביקשו לבדוק את המשאית, הסמג"ד חשש כי הוא נחשף.
לפי כתב האישום, כבר בשלב הזה הוא יצר קשר עם קצין אחר (סא"ל) ודיווח לו כי ביצע את הברחת המשאית לאחר שנחשף ללחצים ולאיומים מצד גורמים עבריינים.
בכתב האישום נטען כי הקצין פירט באוזניו של הסא"ל "גרסה בדויה, אותה תכנן מבעוד מועד, לפיה הוא קיבל מאלמוני תמונה שבה ראה את אחיו, כשהם יושבים במסעדה בצפון, וקנה של אקדח מופנה לכיוון ראשם".
הקצין תוחקר בהמשך על ידי איש שב"כ והסביר כי יומיים לפני ההברחה הוא קיבל הודעת ווטסאפ עם תמונה חד-פעמית (נמחקת) ממספר טלפון לא מוכר. לדבריו, התמונה צולמה מתוך רכב. על לוח המחוונים (הדשבורד) הונח אקדח שהופנה לכיוון של אנשים שישבו מחוץ לרכב – במסעדה. האנשים האלה, כך הוא זיהה, היו האחים שלו.
הקצין הנאשם טען באוזני החוקר, כי לאחר שהוא קיבל את התמונה, הוא התקשר אל המספר ושוחח עם אלמוני שדרש ממנו לשלם חמישה מיליון שקל, ואם יסרב – הדבר יוביל לפגיעה ברגלי אחיו, ואיים כי בפעם הבאה "לא יהיה לך אח".
האלמוני, לדבריו, הציב לו שלוש אפשרויות: או "להיפרד מאחיך", או להעביר חמישה מיליון" או "להכניס עבורנו משאית לרצועת עזה".
לתמונה כאמור אין כל תיעוד, והפרקליטות הצבאית טוענת כי הגרסה המלאה בדויה. יחד עם זאת, בכתב האישום הפרקליטות הצבאית הכניסה את הסיפור עם כל הפרטים, נטען כי לנאשם הקצין היה חוב שמקורו לא ידוע לראש ארגון הפשע נעימי, ועל כן הוא שיתף פעולה בהברחה.
עוד נטען, כי הקצין שבר את הטלפון המבצעי אשר שימש אותו לקשר הפלילי עם שותפיו, במטרה להעלים ראיות.
את הסמג"ד מייצגים עו"ד אילן כ"ץ ועו"ד חן יצחק.
הסנגור הפלילי עו"ד מוחמד רחאל, המייצג את פיראס נעימי מסר בתגובה: "אפילו הפרקליטות בעצמם סבורים שהגרסה לפיה נעימי מעורב היא שקרית, הם כותבים – "סיפורי בדים". מרשי נעימי מכחיש כל קשר לקצין, וגם חומר הראיות מעלה תמונה ברורה לפיה אין שחר לגרסה הזאת. אין בתיק אף עדות ישירה או שיחה או הודעה שיכולה לקשור את פיראס נעימי השוהה בחו"ל מזה תקופה ארוכה מאוד. כנראה שמדובר בניסיון לבנות קו הגנה זול כדי לכפר על מעשיהם הנלוזים".
