פרקליטות המדינה הודיעה לאיש העסקים מאיר יצחקי מרמת השרון ולפרקליטו עו"ד אורי בר-עוז, על החלטתה לגנוז את תיק החקירה נגד יצחקי בפרשת הסחיטה ברשת "שופרסל".
בחודש מאי 2025 התפוצצה פרשה חדשה של סחיטת דמי חסות לכאורה, בקול גדול: בלשי יאל"כ, היחידה לחקירות כלכליות בלהב 433, עצרו מעל עשרה חשודים בסחיטה של מנהלים וקבלני משלוחים ברשת שופרסל.
לפי החשד בתיק, קבלנים ובעלי תפקידים ברשת נסחטו על ידי גורמים שניסו להשתלט על קווי המשלוחים לבתים, בסניפים שונים של רשת השיווק.
עד כה הוגש כתב אישום נגד נאשם אחד בלבד – העבריין כרים מוסא מבאקה אל-גרביה אשר אף הורשע ונשפט לשלוש שנות מאסר, לאחר ששיבש את עבודת המשלוחים בשני סניפים בגלילות ובחדרה ואיים על זכייני משלוחים, בנסיון להשתלט על נתח מהעבודה.
התלונות בגין סחיטת עובדים וספקים ברשת הוגשו על ידי הנהלת שופרסל עצמה ועל ידי מנהל הביטחון החדש שמונה לשופרסל במרץ 2024 – בכיר המשטרה לשעבר, ניצב בדימוס שמעון לביא.
לביא, מפקד מחוז הצפון לשעבר שהתפטר מהמשטרה לאחר אסון מירון, הובא על ידי הבעלים החדשים שרכשו את שופרסל, האחים אמיר, כדי לעשות "סדר" בצד הלוגיסטי ולהתמודד עם גורמים פליליים, כמו מוסא, שחדרו לספקי הרשת.
המוניטין של לביא והיכרותו עם פיקוד המשטרה הבכיר, הביאו לכך שהיחידה לחקירות כלכליות של להב לקחה ברצינות רבה את התלונות והמידעים שסיפקה הרשת כנגד גורמים המעורבים בעבודתה היומיומית, ולפי הטענה גורמים לה נזקים.
ברשת השיווק עצמה אגב כינו את לביא בחיבה "מפכ"ל שופרסל".
אלא שמסגרת החקירה התרחבה תוך זמן קצר לנותני שירותים לגיטימיים אשר עבדו עם הנהלת "שופרסל" הקודמת במשך שנים רבות. כמו איש העסקים מאיר יצחקי למשל.
יצחקי (67), דמות ססגונית שהיה בעבר יו"ר מועדון הכדורגל עירוני רמת השרון, הוא בעלים של בית דפוס גדול שסיפק את החומרים השיווקיים של "שופרסל" במשך שלושה עשורים. הרשת אף אסרה עליו לעבוד עם מתחריה הגדולים בענף המזון, בשל היותו מקורב להנהלה וחשוף למידע פנים.
ב-2024 שופרסל החליפה בעלות ונרכשה על ידי הנהלה חדשה אשר מינתה כאמור את שמעון לביא לחבר הנהלה בכיר. זמן קצר לאחר מכן, הצדדים הסתכסכו ועבודתו של יצחקי עם הרשת הופסקה. האם הסכסוך העסקי-מסחרי, הוא ברקע חקירת המשטרה בפרשת "שופרסל" אשר הביאה למעצרו למשך כ-12 ימים לפני שנה, בחשד לסחיטה, יחד עם גורמים נוספים?
נפגשים בבית משפט
על רקע הסכסוך האזרחי ועקב הפסקת עבודתו, יצחקי תבע את שופרסל וגם את שמעון לביא אישית, עוד לפני שהוא נעצר – בחודש אפריל 2025.
בתביעה שהגיש לבית משפט המחוזי מרכז באמצעות עורכי הדין ערן וינר, הדר גונן וקרן בן מרדכי, יצחקי תבע פיצויים של תשעה מיליון שקל, וטען כי עבודתו הופסקה מטעמים נקמניים ועל רקע "חשבון אישי ישן" כביכול שהיה בין לביא לבינו מלפני שנים רבות.
בתביעה של יצחקי נכתב: "לאחר שינויי הבעלות בשופרסל וככל הנראה כחלק מניסיון להראות 'התייעלות' לבעלי המניות, ועל הדרך 'לסגור' עניין אישי מן העבר בין לביא לבין מאיר, השליכה שופרסל הצידה נותני שירותים ותיקים ומוערכים, אשר העניקו לשופרסל שירותים לשביעות רצונה במשך זמן רב. בהוראתו של לביא, נקטעה התקשרות בת 30 שנים, וזאת באופן מבזה".
יצחקי טוען בתביעה, כי על רקע תפקידו בקבוצת עירוני רמת השרון לפני כ-20 שנה, היתה בינו לבין לביא שהיה קצין משטרה צעיר, "היתקלות במגרש כדורגל, שהתדרדר לתגרה. יצחקי לא הואשם בדבר, אך נראה כי בליבו של לביא נותרה טינה… ועל כן שם לו למטרה להתנכל למאיר, ולסלקו משופרסל".
אשר להפסקת יחסי העבודה, יצחקי טען כי "הוא נהג להגיע תדיר למשרדי שופרסל לצרכי התחשבנות שונים, שם כל עובדי ההנהלה מכירים אותו ונוהגים בו כבן-בית של ממש… עד שבוקר בהיר אחד בחודש מרץ 2024 ,ללא כל התראה מוקדמת… נאסרה כניסתו למתחם משרדי שופרסל, ואל השער נשלחו מספר גברתנים מאיימים – משל היה אחרון העבריינים… ליצחקי הובהר כי באחת הוא הפך ל'פרסונה נון גרטה' בהוראת לביא, ושמועות פוגעניות הופצו לגביו".
מקריות מעניינת?
ארבעה שבועות בלבד אחרי הגשת התביעה הזו, יצחקי נעצר על ידי המשטרה, יחד עם אחרים, בפרשה שתויגה כ"סחיטת דמי חסות ברשת שופרסל". החקירה הסמויה נפתחה כמובן זמן רב לפני כן.
במהלך קרוב לשבועיים של מעצר, הוטחו ביצחקי חשדות לפיהם הוא לכאורה מעורב עם עוד שותפים בנסיון השתלטות על קווי משלוחים שמבצעים זכייני הרשת, תוך דחיקת קבלנים אחרים.
סנגורו של יצחקי, העורך דין הוותיק אורי בר-עוז, טען כבר בדיון המעצר הראשון כי אין בתיק דבר: "כל התלונות הגיעו רק לאחר שהגיע שמעון לביא לרשת. מקריות מעניינת".
לביא התבקש על ידי "פוסטה" במאי 2025 להגיב לביצוע המעצרים בעקבות חקירת אירועים ברשת, אך הוא סירב להתייחס.
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין צווארון לבן >>
בכתב ההגנה המאוחד שהוגש בשם שופרסל ושמעון לביא יחד, בתגובה לתביעה של יצחקי ביולי 2025 – הם טענו כי ספק הדפוס "הטיל את חיתתו על עובדי שופרסל בהתנהגות שכללה איומים והפחדות", וטענו כי הוא התנהל באופן כוחני מול מנהלי הרשת "לשם קידום ענייניו וענייני מקורביו".
כתב ההגנה שהוגש על ידי משרד עורכי הדין עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות', מתאר סיטואציה בה "באחד מביקוריו הראשונים של שמעון לביא במשרדי הנהלת שופרסל, התובע (יצחקי) הסתובב במסדרונות ההנהלה, נכנס לחדרים, תוך שהוא צועק בקולי קולות 'איפה שלומי? (שלומי אמיר, מבעלי המניות בשופרסל ומנכ"ל משותף בחברה) – שיגיע אליי מיד!".
בכתב ההגנה החברה טוענת אף כי יצחקי "איים על ספקים מתחרים, באופן שהביא ספקים מסוימים לחדול מלתת שירותים לשופרסל… התנהלות כה חמורה, עד שהיא מקימה חשד לביצוע עבירות פליליות".
אלא שחקירת המשטרה העלתה בסופו של דבר שאין ממש בטענה לרף פלילי בסכסוך שבין יצחקי לשופרסל.
המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה בדקה את החומרים שנאספו על ידי המשטרה – וקבעה בחודש האחרון שהתיק ייסגר, כי לא בוצעה עבירה פלילית על ידי יצחקי.
יצחקי משוכנע שהתיק נתפר לשווא, ואומר כי כעת יתבע את נזקיו על הכתמת שמו.
בינתיים, הליכי התביעה האזרחית הקודמת עדיין לא החלו בבית המשפט למעט הגשת כתבי תביעה והגנה, מאותה סחבת ידועה ומוכרת.
בחודש שעבר פורסם בתוך כך בעיתונות הכלכלית, כי ועדה בראשות השופטת שולמית דותן לאישור מינויים בחברות הממשלתיות – פסלה את בקשתו של שר התשתיות אלי כהן למנות את ניצב בדימוס שמעון לביא כדירקטור במקורות.
זאת על רקע האחריות האישית שהטילה עליו ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון מירון, כקצין המשטרה הבכיר שניהל את האירוע.
עו"ד אורי בר-עוז, פרקליטו של יצחקי, מסר בתגובה לסגירת התיק: "המעצר כולו נולד בחטא. הפרקליטות בחנה בצורה מעמיקה את טענות ההגנה שנמצאו נכונות, והחליטה לגנוז את התיק. מרשי שוקל להגיש תביעת פיצויים בעקבות מעצר השווא".
