בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי אין מקום לשייך את עלא ערטול (31) ממג'אר ל"קבוצה עבריינית" שבראשה עומד לכאורה הדוד שלו פאדי ערטול המזוהה עם ארגון אבו לטיף.
עלא הוא אחד הנאשמים בפרשת "הנסיך" – מתיקי הדגל של הפרקליטות בשנה האחרונה בתחום המלחמה בארגוני הפשע בצפון.
על כן, הפרקליטות דרשה לעצור אותו עד תום ההליכים כמו יתר הנאשמים בתיק, למרות שהמעורבות המיוחסת לו היא בתחום העבירות הכלכליות – ולא בתחום העיקרי של עבירות הסחיטה.
עיקר התיק שכולל 12 נאשמים, מייחס עבירות סחיטה בכוח וסחיטה באיומים לנידאל אבו לטיף, פאדי ערטול, אייל סלאמה ואחרים. נטען כי הנאשמים סחטו מיליונים מאיש עסקים שנקלע לחובות, והשתלטו על נכסיו, תוך שימוש באלימות ובמוניטין של ארגון אבו לטיף.
לפאדי ערטול (46) מייחס כתב האישום תפקיד מרכזי בסחיטה, אך לא כן לאחיינו עלא ערטול – הנאשם בעבירות מס ועבירות הלבנת הון.
למרות זאת, הפרקליטות טענה כי עלא שימש כ"זרועו הארוכה" של פאדי וכאיש חזית (פרונט), על מנת להבריח את נכסיו של פאדי ולהסתיר אותם מהרשויות – נכסים שהושגו לכאורה באמצעות סחיטת איש העסקים – שהפך לעד מדינה המכונה "הנסיך".
הפרקליטות טענה כי עלא שימש "צינור כלכלי" לפאדי וליתר הנאשמים, ביניהם נידאל אבו לטיף, ועל כן העילות להשאירו במעצר עד תום ההליכים – חזקות.
מנגד, סנגורו של עלא, עו"ד מרואן והבה, טען כי עלא אינו חלק מהקבוצה העבריינית הנטענת, וכי חלקו בתיק מצומצם ושולי.
עו"ד והבה ביקש לבחון את עלא לפי החלק האישי שמיוחס לו בכתב האישום – ולא לפי "ההד הציבורי" של הפרשה.
הסנגור ביקש לשחרר את עלא למעצר בית. שופט בית משפט המחוזי בחיפה נתנאל בנישו קיבל את הבקשה.
השופט הדגיש בהחלטתו כי "חלקו של כתב האישום העוסק בסחיטה בכוח וסחיטה באיומים, אינו מעניינו של המשיב".
השופט סקר את הפרק הרלוונטי – במסגרתו נטען כי חשבון הבנק של עלא ערטול שימש כ"מלבין הון" עבור פאדי ערטול ועסקיו.
לפי התזה של הפרקליטות, פאדי ביקש לייבא שמן זית מתורכיה כדי להרחיב את עסקיו.
כדי להסתיר את עסק היבוא והכנסותיו מהרשויות – גייס פאדי את חשבון הבנק של עלא אחיינו, וחברה הרשומה על שמו.
באמצעות החברה של עלא, הונפק רישיון יבוא מזון.
לאחר מכן, ייבוא מכולת שמן זית מתורכיה בשווי 172 אלף דולר בוצע על שם עלא – בעוד שהיבואן האמיתי לפי הנטען היה פאדי.
בנותיו של פאדי שילמו לספק התורכי דרך חשבונות הבנק של עלא, כדי להסתיר את מקור הכספים לכאורה ותוך ביצוע עבירות על חוק איסור הלבנת הון.
לבסוף נטען כי עלא, בהנחיית פאדי, מסר דיווח כוזב למכס על שווי המכולה, על מנת להשתמט מתשלום מסים מלא.
השופט בנישו קיבל בהחלטתו את טענת הסנגור והבה, כי מבחינת הנאשם עלא זהו תיק כלכלי בהיקף מוגבל.
הסנגור ציין כי מעשיו של עלא מסתכמים במעורבות בעסקה אחת, וכי הכספים שהתקבלו – דווחו ולא נעשה ניסיון להסוות אותם.
השופט כתב בהקשר זה: "לא ניתן לקרוא בכתב האישום את מה שאין בו. בראש ובראשונה, לא ניתן לשייך את המשיב ל'קבוצה העבריינית'. עלא לא נמנה על קבוצה זו, והוא חיצוני לה.
"שנית, מעובדות המקרה ברור כי חלקו משני לזה של המשיב 2 (פאדי ערטול). הוא לא הגה ויזם את העבירות… גם ההיקף הכספי, כחצי מיליון שקל אינו מהגבוהים, ולא נטען לרווחים כספיים מוחשיים מצד המשיב".
השופט התחשב אף בנסיבותיו האישיות של עלא, אשר סיים לימודי רפואה בחו"ל, ועברו נורמטיבי ונקי.
בסיכום ההחלטה, שוחרר הנאשם עלא ערטול למעצר בית תמורת פקדון של 150 אלף שקל.
עו"ד והבה מסר בתגובה: "פרשת 'הנסיך' זכתה להד תקשורתי עצום, אבל דווקא בפרשות כאלה חשוב לזכור את הכלל הבסיסי ביותר במשפט הפלילי: אדם לא נשפט לפי הכותרת, לא לפי הרעש הציבורי, ולא לפי שמות של נאשמים אחרים. הוא נבחן לפי החלק האישי שמיוחס לו ולפי הראיות בעניינו.
"החלטת בית המשפט היא החלטה חשובה מאוד. בית המשפט אמר בצורה ברורה שאי אפשר לקרוא לתוך כתב האישום את מה שלא כתוב בו, ואי אפשר לשייך אדם לפעילות עבריינית רק משום ששמו מופיע באותו תיק עם נאשמים אחרים. מרשי אינו מואשם בעבירות הסחיטה שנמצאות בלב הפרשה, ובית המשפט קבע כי חלקו הנטען הוא משני, תחום בזמן, קשור לעסקה אחת, וכי אין בעניינו חשש ממשי לשיבוש".
לדברי עו"ד והבה, "כאשר אדם נעצר בתוך פרשה שקיבלה תהודה ציבורית כל כך גדולה, עצם השיוך לפרשה עלול ליצור רושם קשה עוד לפני שההליך המשפטי החל להתברר לגופו. לכן ההחלטה הזו משמעותית: היא מחזירה את הדיון מהכותרות אל הראיות, מהפרשה הכללית אל האדם הספציפי, ומהרושם הציבורי אל הכללים המשפטיים".
