יפו: צו הריסה היסטורי לחומת "פרדס אבו סייף"

שתף כתבה עם חברים

לטענת המדינה, הגדר על כל מקטעיה נבנתה תוך פלישה למקרקעי המדינה ויצרה מתחם מסוגר שבמשך שנים ארוכות מכונה "פרדס הסמים", הגם שמתגוררות בו 117 משפחות ו-650 נפשות

הגדר התוחמת את המתחם בפרדס הסמים (באדיבות: Google Street View)

השופט ציון קפאח מבית משפט המחוזי בתל אביב קיבל את עמדת המדינה ואישר את החלטת בית משפט לעניינים מקומיים בתל אביב להרוס את הגדר המקיפה את המתחם המכונה "פרדס אבו סייף" ביפו, שנבנתה בניגוד לחוק וללא היתר בנייה בשטח של כ-50 דונם.
צו ההריסה יכנס לתוקפו בחודש פברואר.

פרדס אבו סייף נמצא בשכונת יפו ד', על גבול בת ים. בשנות ה-80 היה מזוהה הפרדס עם משפחת פשע מקומית, ותפקד כתחנת סמים ענקית אליה נהרו אלפי צרכנים של הרואין וקוק פרסי, הרבה לפני "הכספומטים" של לוד. המשטרה טוענת, כי גם היום המתחם מהווה את אחד המרכזים הגדולים להפצת סמים ביפו, ועל כן הוא עדיין מכונה "פרדס הסמים", הגם ששיטות המכירה השתנו. משטרת תל אביב מבצעת על בסיס קבוע פשיטות על המתחם וחושפת פעילות עבריינית, אך היא איננה מצליחה למגר את התופעה.
במשפחת אבו סייף טוענים כי מדובר בשטח ציבורי שכל אחד יכול להיכנס אליו, מנגד טוענים במשטרה כי מדובר במקום מגודר שרק בני המשפחה או מי שמורשה על ידה יכול להיכנס אליו.

כאמור, המדינה הגישה בקשה למתן צו הריסה ביחס ל-10 מקטעים של גדר אשר נבנו מלוחות פח אטומים בגובה של כארבעה מטרים ובאורך של כחצי קילומטר, המקיפים מתחם גדול בין הרחובות רובינשטיין והמחרוזת. לטענת עו"ד אריאלה בן אהרון מהמחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה, הגדר על כל מקטעיה נבנתה על מקרקעי המדינה תוך פלישה לקרקע השייכת לציבור אשר יוצרת מתחם סגור בלב שכונת מגורים. עוד נטען, כי המתחם מהווה אבן שואבת לפעילות פלילית ומקשה על אפשרויות האכיפה המשטרתית, ועל כן יש להורות על הריסת החומה.

מנגד, באמצעות עו"ד דוד קירשנבאום, טענו בני משפחת אבו סיף כי הסיבה האמיתית לנקיטה של המדינה בהליך המשפטי הוא סכסוך קנייני בין הרשויות לבין משפחת אבו סייף המורחבת אשר מונה 117 משפחות ומתגוררת במתחם מזה 150 שנה. לטענת המשפחה, המקרקעין שבבעלותה נרשמו שלא כדין על שם המדינה, ולכן הגורם שיזם את ההליך המשפטי אינו פרקליטות מחוז תל אביב פלילי אלא הפרקליטות האזרחית, אשר שואפת לפינוי המתחם, תפיסתו, ובנייה בו על פי תוכניות המצויות כבר בהכנה – תוך שלילת זכויותיהם של דיירי המקום.

מתוך סרט תעודה של משטרת ישראל וחברת יס

שופטת בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב, איילת הרנוף, דחתה את עמדת הדיירים וקיבלה את עמדת המדינה.
בית המשפט קבע כי הגדר נבנתה בניגוד לחוק והורה על הריסתה, תוך שהוא דוחה את כל טענות המשפחה, לרבות הטענה לאכיפה בררנית וכן הטענה כי הגדר נבנתה לפני קום המדינה על פי חוקים שהיו קיימים בתקופת המנדט, ומכאן שלא היתה עליהם החובה לקבלת היתר בנייה.

השופטת הרנוף ציינה בהחלטתה, כי "העובדה שמוצבת בלב העיר גדר/חומה בגובה של 4 מטר, באורך של כ-500 מטר, אשר סוגרת מתחם שלם שכולל ייעודי קרקע שונים ומוציאה אותו אל 'מחוץ לתחום' ולסביבה הסובבת אותו, מונעת גישה אליו, מונעת אפשרות לראות דרכו ולתוכו, ומונעת מעבר בין הרחובות המקיפים אותו – כל אלה מקימים אינטרס ציבורי מיוחד בהריסת אותה גדר".
על ההחלטה זו הגישה המשפחה ערעור לבית משפט המחוזי בו נטען בין היתר, כי גם אם הגדר נבנתה ללא היתר, משפחת אבו סייף מונה כיום כ- 650 נפשות, צאצאים לעשרות משפחות שהתגוררו במתחם כ-150 שנה.

השופט ציון קפאח

בסיום הדיונים בערכאת הערעור, השופט קפאח חזר על נימוקי בית המשפט לעניינים מקומיים, בסוגיית מאפייני החומה, וקבע, "כל אלה מקימים אינטרס ציבורי מיוחד בהריסת אותה גדר".
עוד קבע השופט, "בית משפט קמא סייר במתחם, תיעד את ביקורו והגיע למסקנה כי הגדר הבנויה בגובהה המלא מנתקת את המתחם מסביבתו, מוציאה בפועל שטחים המיועדים לשימוש הציבור, ומייחדת אותם למתגוררים במתחם ומוזמניהם. בכך ביטא בית משפט קמא את מסקנתו העובדתית, למצער, באשר להלך רוחו של עובר אורח מן המניין… מבלי להביע דעה באשר לנימוקיו האחרים של בית משפט קמא – די בכך על מנת להותיר על כנו את הממצא בדבר קיומו של האינטרס הציבורי".
לפי בית המשפט, צו הריסה יכנס לתוקפו בפברואר 2022, אבל הצו לא יחול על גדר שבנויה על מקרקעין המיועדים לאזור מגורים מיוחד אשר תוחמת חצר בית מגורים בתוך המתחם וגובהה אינו מעל 1.5 מטר.

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות