כתב אישום שהוגש לבית המשפט הצבאי ביהודה נגד סוחר עזתי שעבר ליהודה ושומרון חושף ציר מרכזי בהברחות הגדולות לרצועת עזה בשנה האחרונה.
מדובר בנאשם ראג'ב פאיז עבד אלחמיד סלים (32). עד כה הוגשו כתבי אישום נגד כ-20 אזרחים ישראלים, מספר אנשי צבא בסדיר ובמילואים ואפילו כנגד איש שב"כ – אבל התיק של איש מהם לא מגיע להיקף הזה.
לפי כתב האישום, הסוחר העזתי סלים, יחד עם עוד שניים – חאלד אבו חלף מרמאללה ואדם נוסף המכונה "אבו באסל" שלפי התביעה הצבאית היה "בעל קשרים רבים במשטרת ישראל" – אחראים להברחה של 16 משאיות עם סחורות אסורות לעזה במשך שנה, בשווי עשרות מיליוני שקלים.
התביעה הצבאית טוענת כי ראג'ב סלים הפיק מההברחות האלה רווח אישי של 18 מיליון שקל, וכי בחלק מהכספים שהרוויח הוא רכש וילה מפוארת בדובאי.
לפני המלחמה, לסלים היה אישור כניסה לישראל כסוחר עזתי. משפחתו היתה אחראית על תיאום והעברת סחורות מישראל לרצועה. גם ב-7 באוקטובר 2023 הוא היה בשטח ישראל כדין – אבל עקב פרוץ המלחמה ההיתר שלו נשלל, אז הוא מצא בית ברמאללה והחל לפעול עם סוחר שם – חאלד אבו חלף.
לאחר פתיחת המעברים לעזה להכנסת סחורות "הומניטריות" בעיצומה של המלחמה – פנו אל סלים סוחרים רבים מעזה שהכירו אותו וביקשו ציוד, בחלקו אסור.
לפי כתב האישום, סלים ואבו חלף החלו לארגן להם סחורות ולגבות עמלות תיווך.
סלים שימש בפועל כגורם המקשר בין עזה לבין יהודה ושומרון, דאג להשגת הסחורות מספקים שונים, לאחסונן במחסנים, לאריזתן והעמסתן על המשאיות.
האדם המכונה בכתב האישום "אבו באסל" הוא שהפעיל את מערך ההברחות בשטח והכניס את המשאיות לרצועת עזה.
התביעה הצבאית טוענת כי אבו באסל פעל בהסוואה תחת כיסוי של סיוע הומניטרי; הוא עמד בראש עמותה שנועדה להכניס "סיוע" לרצועה. העמותה שימשה כ"כרטיס ביקור" לכאורה למערך ההברחות.
מה שעוד יותר מעניין הוא, שלפי התביעה הצבאית ל"אבו באסל" – זה שלא נחשף בשמו האמיתי – היו "קשרים רבים בכוחות הביטחון ובמשטרת ישראל".
כנראה שזה הקל עליו את פעילותו; לפי הנטען, אבו באסל קבע את מועדי ההגעה המדויקים למעבר כרם שלום, ושלט בתזמון הכניסה וזהות המשאיות שתיכנסנה בכל מועד.
נגד אבו באסל מתנהל תיק נפרד.
הסוחר סלים היה אחראי לפי התביעה הצבאית להכנת 33 משאיות של סחורות, רבות מהן אסורות: טלפונים ניידים, מחשבים, סיגריות, טבק, לוחות סולאריים, מצברים לרכבים, גנרטורים, אופנועים, אופניים חשמליים, מכונות כביסה וגם מוטות ברזל.
כמות גדולה של אייפונים הוא קנה לפי הנטען בדובאי, והצהיר בכזב שמדובר בחלקי חילוף, לצורך הפחתת תשלומי מכס.
רק בתוך חודשיים (מאי-יוני 2025), נטען כי הנאשם הבריח לעזה סחורות אסורות בשווי העולה על 20 מיליון שקל. לצורך כך הוא נעזר בשלושה מחסנים: ברמאללה, בדבוריה שבצפון ישראל, ובבית הערבה.
עוד נטען בכתב האישום, כי במהלך פעילותו של סלים במסגרת ציר ההברחות תחת "אבו באסל", אירע מקרה שבו הוא כמעט נתפס בעת ביצוע הברחה במחסן בבית הערבה – "אולם אבו באסל הפעיל את קשריו עם גורמים במשטרה, ובאמצעותם הביא לסיום האירוע ללא נקיטת הליכים".
בנוסף ל-16 משאיות שהוברחו במהלך שנת 2025, נטען כי סלים היה אחראי גם להיערכות להברחתן של 17 משאיות נוספות, אשר הועמסו בסחורות והמתינו להברחה במחסנים שונים.
מתוך אלה, תשע משאיות עמוסות נתפסו במחסן בבית הערבה ומשאית נוספת נתפסה ברמאללה.
על גבי המשאיות שהמתינו במחסנים נתפסו כמויות נוספות של סחורות אסורות המיועדות להכנסה לעזה ללא פיקוח, כולל סולר, מכונות לטיהור מים, חלקי חילוף לרכב, מלגזה, מנועים, ציוד מכני לתיקוני רכב, מוצרי מזון ועוד.
לפי האישום, חלק מהכספים בגין חלקו בהברחות, הוא קיבל באמצעות מטבעות דיגיטליים מסוג USDT.
לסלים מיוחסות עבירות הלבנת הון, איסור פעולה ברכוש וביצוע שירות עבור התאחדות בלתי מותרת ועוד.
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין צווארון לבן >>
לפי הפרקליטות הצבאית, נתפסו אלפי התכתבויות של סלים עם סוחר בעזה, בהן נראות המשאיות מועמסות עם הסחורה שאיש הקשר העזתי ביקש. נתפסו גם אלפי התכתבויות עם מעורבים אחרים ויש תיעוד לכאורה של העברות כספים.
התביעה הצבאית דרשה לעצור את סלים עד תום הליכי משפטו וטענה כי הוא ידע על העברת חלק מהסחורה לידי חמאס, ואף יצר קשר עם מפקדי חמאס לצורך תיאום הכנסת הסחורה.
לפי כתב האישום, בשל בקיאותו הרבה בחוקי העברת הסחורות לעזה, הוא "פעל מתוך מודעות מלאה כי הסחורה אסורה להעברה, וכן כי חלקה עתיד להגיע לידי ארגון הטרור".
סנגורו של הנאשם, עו"ד דרוויש נאשף, אמר כי טענה זו אינה מבוססת בראיות, וביקש לשחרר את סלים בתנאים מגבילים – בדומה לתנאים בהם שוחררו אזרחים ישראלים המעורבים בהברחות לעזה, אשר שוחררו למעצר בית.
שופט בית המשפט הצבאי ביהודה קיבל את בקשת ההגנה וקבע כי למרות ראיות התביעה בתיק, יש קושי לייחס לסלים עבירות ביטחוניות. זאת, בדומה להחלטת בית המשפט העליון בעניינם של הישראלים המעורבים בהברחות, כי העיקר הוא עבירות כלכליות, אך הטענה לקשר עם חמאס ועבירות על בטחון המדינה – חלשה יחסית.
בית המשפט הצבאי החליט איפוא לשחרר את סלים בתנאים מגבילים לאחר שיפקיד חצי מיליון שקל וייחתמו ערבויות.
הפרקליטות הצבאית לא ויתרה והגישה ערר, בטענה שהתיק של הסוחר העזתי במקורו הרבה יותר חמור ורחב-היקף מזה של האזרחים ואנשי הצבא הישראלים, וכן רבות מהסחורות שהבריח הן "דו-שימושיות" (יכולות לשמש גם לשימושים צבאיים).
התביעה טענה גם לסיכון גבוה שהנאשם לא יתייצב למשפטו, מאחר שאינו אזרח ישראלי, וייקל עליו להתחמק אם ישוחרר.
מנגד, עו"ד נאשף טען כי נאשמים אחרים בדרגת מעורבות גבוהה מזו של הנאשם, שוחררו בהסכמה.
בית המשפט הצבאי לערעורים דחה את ערר התביעה, ואישר את שחרורו של סלים. השופטת, סגן-אלוף סיון עומר, קבעה שאין ראיה ישירה לכך שהסחורות או חלקן הגיעו לידי חמאס".
השופטת הצבאית הדגישה כי "במצב דברים זה, צדק בית משפט קמא כאשר נתן משקל ממשי לשחרורו של (הנאשם האחר) חאלד אבו חלף ממעצר, בתנאים מקלים ביותר. מדובר בשותף למעשיו של המשיב, אשר לכאורה ובשונה מן המוצהר על ידי התביעה הצבאית, עומק מעורבותו ומודעותו אף גדולים משל המשיב".
