בן גביר מקים מנהלת ממשלתית שתשלב את שב"כ במאבק נגד הפרוטקשן

שתף כתבה עם חברים

במרכז התוכנית שתובא לאישור הממשלה, הקמת צוות בין-משרדי בראשות בן גביר עם נציגי השב"כ, משרד המשפטים, רשות המסים, השלטון המקומי ונציגי בעלי העסקים

איתמר בן גביר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מקדם "תוכנית חירום לאומית" למאבק בתופעת הפרוטקשן, הכוללת שילוב של השב"כ בטיפול בעבירות דמי החסות, הקמת קרן פיצויים ממשלתית לעסקים נפגעים, הקמת מנהלת להגנה על עדים מאוימים, הרחבת סמכויות האכיפה של המשטרה וקידום שורת תיקוני חקיקה נגד ארגוני הפשיעה.

לפי התוכנית שהוגשה לממשלה, תופעת הפרוטקשן תוגדר כאיום לאומי הפוגע בביטחון האישי, במשילות, בחופש העיסוק ובכלכלה הישראלית.

במסמך נכתב כי ארגוני הפשיעה מפעילים למעשה "מס צללים" על בעלי עסקים, קבלנים וחקלאים, וכי העלויות מגולגלות בסופו של דבר אל הציבור דרך יוקר המחיה ותקציבי המדינה.

עוד נטען כי הנזק למשק הישראלי כתוצאה מהתופעה מוערך ב-4.5 מיליארד שקל בשנה.

במסגרת המהלך יוסמך השר בן גביר להוביל מבצע חירום לאומי בשיתוף כלל משרדי הממשלה, תוך הקמת צוותים מיוחדים ופורום בין-משרדי בהשתתפות המשטרה, משרד המשפטים, נציגי שירות הבטחון הכללי, רשות המסים, השלטון המקומי ונציגי בעלי העסקים.

עוד כוללת התוכנית הקמת מנהלת ייעודית להגנה על עדים ובעלי עסקים מאוימים בתחום הפרוטקשן (מחוץ לרשות להגנת עדים), שתעניק ליווי, אמצעי מיגון ותוכניות הגנה מותאמות אישית. לצורך כך יוקצו כ-10 מיליון שקל בשנה ותקנים ייעודיים.

בנוסף, תוקם קרן פיצויים ממשלתית שתפצה בעלי עסקים על נזקי רכוש ואובדן הכנסה כתוצאה מפרוטקשן, לצד מנגנון שיבוב שיאפשר למדינה לגבות את הכספים חזרה מעברייני הפרוטקשן עצמם.

הנזק למשק הישראלי כתוצאה מהתופעה מוערך ב-4.5 מיליארד שקל בשנה (צילום ארכיון להמחשה: משטרה)

הצעת ההחלטה כוללת גם הרחבת השימוש באמצעים טכנולוגיים באזורי פשיעה, תיקוני חקיקה שיאפשרו עדויות מוגנות והעדה מוקדמת של עדים, וקידום חוקים שימנעו מארגוני פשיעה להשתלב במכרזים ציבוריים ובחברות אבטחה.

אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>

בהודעת השר בן גביר הוזכרו הצעדים הקודמים: הקמת שתי מחלקות פרוטקשן של יאחב"ל במחוז צפון ובמחוז דרום מאבק בתופעה.
בנוסף, ביולי 2023 נחקק חוק הפרוטקשן שכלל לראשונה התייחסות לנושא גביית דמי חסות (גד"ח) ולא רק סחיטת דמי חסות באלימות (סד"ח).

כתוצאה מכך, הנתונים מצביעים על שינוי מגמה במאבק בתופעה: בשנת 2024 הוגשו 309 כתבי אישום על עבירות גביית דמי חסות וסחיטת דמי חסות, לעומת 573 כתבי אישום בשנת 2025 ו-253 כתבי אישום נכון לאפריל 2026.