פלילי | כלכלי | צבאי | נוער
מידע מורחב
פלילי | תעבורה | אסירים | משפחה | נוער
0505417090 מידע מורחב
פלילי | תעבורה | מעצרים וחקירות
0506597777 מידע מורחב
פלילי | צווארון לבן | תעבורה
0505073551 מידע מורחב
פלילי | אסירים | מעצרים וחקירות
0523602602 מידע מורחב
פלילי | פשיעה חמורה | סמים | מעצרים | צבאי
0502585250 מידע מורחב
פלילי | פשע חמור | מעצרים וחקירות
0525981800 מידע מורחב
לשון הרע | הפרת פרטיות | זכויות יוצרים | תכנון ובנייה
מידע מורחב
פלילי | צבאי | מעצרים וחקירות
0505275828 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | בינלאומי
0547577333 מידע מורחב
פלילי | תעבורה | אסירים | מעצרים וחקירות
0546618438 מידע מורחב
פלילי | פשיעה חמורה | מעצרים וחקירות | אסירים
0525633956 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | אסירים | שירותים מיוחדים לעורכי דין
0505645022 מידע מורחב
משפחה | פלילי | נוער | צווי הגנה וחירום 24/7
0525588944 מידע מורחב
פלילי | נוער | מעצרים וחקירות
0522888660 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | אזרחי | עסקים ונדלן | אסירים
0528488515 מידע מורחב
פלילי | תעבורה | פשע חמור | נוער
0522350561 מידע מורחב
פלילי | צווארון לבן | מחש | תעבורה | מעצרים וחקירות
0506270283 מידע מורחב
מיסים - פלילי ואזרחי | פשיטות רגל
0522614884 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | צווארון לבן | עסקים
0507254555 מידע מורחב
עו"ד מורן נירשברג-דרורי
פלילי | פשיעה חמורה | מעצרים וחקירות | אסירים
עו"ד חיים אוחנה
משפט פלילי | פשיעה חמורה | קטינים | מעצרים וחקירות
עו"ד אמיר נבון
פלילי | כלכלי | אסירים
משה אלון ושות'
פלילי | תעבורה | נדל"ן | משמעתי
עו"ד שוש חיון
פלילי | כלכלי | פשיעה חמורה | צווארון לבן
עו"ד מוטי אזולאי
משפט פלילי | פשיעה חמורה | פשיעה כלכלית
מנשה, אלמוג – עורכי דין
פלילי | צווארון לבן | תעבורה | אסירים | מעצרים וחקירות
עו"ד סימון חדאד
משפט פלילי | פשיעה חמורה | צווארון לבן
עו"ד זיו קדוש
פלילי | פשיעה חמורה | סמים | מעצרים וחקירות | ייצוג אסירים
זנו – קרן, משרד עו"ד
פלילי | פשיעה חמורה | אסירים | נוער
עו"ד אמיר מסארווה
פלילי | תעבורה | אסירים | מעצרים וחקירות
עו"ד עמית ויצמן
משפט פלילי | פשיעה חמורה | אסירים | מעצרים וחקירות
עו"ד עדן פוליטקין
פלילי | צווארון לבן | תעבורה | תכנון ובנייה

בנות זוג אושרו כאמהות, מבלי שהוכיחו את משך הקשר ביניהן

למרות הסכם על הורות משותפת והסדרי ממון, התעקשו במשרד הרווחה שהשתיים יוכיחו כי היו זוג לפחות חצי שנה. כדאי שתקראו מה בית המשפט חשב על זה
שיתוף ב email
שיתוף ב google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
הדרישה פוגעת בשוויון ובזכותן להורות (אילוסטרציה)

בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה הורה (18.9.19) כי בת הזוג של האם הביולוגית תירשם גם היא כאמה של התינוקת, על אף שלא הציגו מסמכים המעידים על חיים משותפים וניהול משק בית משותף לפחות שישה חודשים טרם הלידה.

לאחר שהביאו תינוקת לעולם, בהחלטה משותפת, פנו בנות הזוג למתן צו הורות פסיקתי כך שבת הזוג של האם הביולוגית תירשם גם היא כאם הקטינה. המבקשות צירפו את ההסכם עליו חתמו ביוני 2018, מספר חודשים לפני תחילת ההיריון.

בהסכם הצהירו על חייהן המשותפים, והסדירו בין היתר את מערכת החובות והזכויות שביניהן בכל הנוגע לענייני ממון, כמו גם את נושא ההורות של כל אחת מהן ביחס לילדים שייוולדו לאחרת, במהלך הקשר הזוגי. עוד סיכמו את הזכויות והחובות שתהיינה לכל אחת מהן ביחס לילדים המשותפים, גם במקרה של פרידה. ההסכם אושר בבית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין, לאחר שהשתיים הצהירו בפני בית המשפט, שהן מנהלות חיים משותפים מאז שנת 2017.

נציג היועמ"ש, עו"ד אורי קידר לא התנגד, אולם נציגת היועמ"ש במשרד הרווחה, עו"ד דנית חשין, התעקשה שבטרם יינתן הצו יש לבחון את הקשר הזוגי, ולפיכך עתרה לקבל מסמכים המעידים על חיים משותפים וניהול משק בית משותף, לפני הלידה (חשבונות בנק, הסכם שכירות וכו'). לטענתה אין להסתפק בהסכם בין בנות הזוג, מאחר שאין בו מועד מפורש המעיד על תחילת הקשר הזוגי, למעט הצהרתן. מאחר שההסכם נחתם רק ארבעה חודשים בטרם ההיריון, הסבירה עו"ד חשין, אין בו כדי להעיד על חיים משותפים, תחת קורת גג אחת וניהול משק בית משותף.

באמצעות עו"ד איריס שיינפלד התנגדו בנות הזוג לדרישה, וטענו כי עצם העלאתה פוגעת בזכותן לשוויון, בכבודן ובפרטיותן, וכן בזכותן הבסיסית להורות. השופטת נאוה גדיש קיבלה את עמדתן, קיבלה את בקשתן וקבעה כי השתיים יירשמו שתיהן כאמהות הקטינה, מבלי לקבל מהן אסמכתאות נוספות. "עיון בתוכנו של ההסכם מעיד על איכות הקשר שבין השתיים, איכות שחשובה לא פחות ממשכו של הקשר (אם לא יותר מכך)", כתבה.

"השתיים ציינו כי הן חשות שגורלן נקשר, והביעו התחייבות הדדית לחיים משותפים…ואף בחרו לתת הוראות מיוחדות למקרה שמי מהן תאבד את כושר השיפוט או יכולת התפקוד שלה. הדרישה כי  בנות הזוג יגישו ראיות לקיום קשר זוגי של שישה חודשים טרם ההוריה איננה רלוונטית בענייננו לטעמי, מקום שהמבקשות בחרו להסדיר את הקשר הזוגי שביניהן בהסכם מחייב אשר הובא לאישור בית המשפט".

צודקות בנות הזוג, המשיכה השופטת גדיש, שהדרישה להצגת המסמכים פוגעת בזכותן להורות. "כידוע, בני זוג שאינם בני אותו מין לא נדרשים להציג כל ראיה שהיא על חיים משותפים, ואף לא להצהיר על חיים משותפים, עם הולדת ילד משותף. במקרה כזה, די בכך שהם מציגים עצמם יחד כהוריו של תינוק, עם היוולדו, על מנת שיירשמו כהוריו.

"אמנם, מעמדן של שתי נשים הוא בהכרח שונה, שכן הצהרתן מבוססת לכל היותר על רצון וכמיהה להיות אמהות משותפות לילד, ולא על קשר ביולוגי. אלא, שאין בהבדל זה כדי להצדיק חדירה מיותרת לפרטיותן ודרישה כי יציגו ראיות…לכך שהחלו את הקשר שישה חודשים לפני ההיריון. האם לא יעלה על הדעת כי שתי נשים תבקשנה לבסס קשר זוגי ולהרחיבו לקשר משפחתי, גם בתקופת זמן קצרה יותר? ברור שכן! בדיוק כמו שניתן להעלות על הדעת שבני זוג, גבר ואישה, יחליטו להקים תא משפחתי משותף, אחרי תקופת זוגיות קצרה".

לבסוף טרחה השופטת להדגיש כי "ראוי היה שהמחוקק יסדיר מעמדו של מי שאיננו הורה ביולוגי, ומבקש לקבל מעמד כזה".

עו"ד דפנה לביא

הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה".

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט

נבנה על ידי אנגורה מדיה
דילוג לתוכן