סכסוך משפחתי טעון, טענות ל"גניבת זרע", אב שמסרב לקשר עם בנו ואם שמבקשת לשנות את שם משפחתה מטעמים עסקיים. כל אלה התנקזו לפסק דין חריג שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה.
השופטת לירון זרבל-קדשאי דנה בתביעה של אם לילד כבן שלוש, שביקשה להחליף את שם משפחתו של בנה לשם משפחתו של האב הביולוגי, אף שהאב אינו מעורב בחייו ואינו מעוניין בקשר עמו.
הצדדים ניהלו מערכת יחסים קצרה שממנה נולד הקטין. מאז התנהלו ביניהם שורה של הליכים משפטיים: בירור אבהות, מזונות, משמורת, סמכויות הוריות ואף הנפקת דרכון לקטין.
במרכז הסכסוך עמדה טענתו העקבית של האב, כי הפך לאב "בעל כורחו" וכי נפל קורבן ל"גניבת זרע" ולתחבולה מצד האם.
האב אמנם הוכר כאביו של הקטין, אך לא ביקש לבסס עמו קשר כלשהו, אינו מגדל אותו ואינו נוכח בחייו. המשמורת הבלעדית והסמכויות ההוריות הרחבות נמסרו לאם.
בכתב התביעה טענה האם כי היא מבקשת שבנה יישא את שם משפחת אביו. לטענתה, כך מחייב חוק השמות.
בנוסף היא טענה, כי פקידת משרד הפנים מסרה לה שאינה יכולה לשנות את שם משפחתה לשם משפחתה הקודם כל עוד בנה נושא את שם משפחתה הנוכחי. אלא שכאשר נכנסה לתמונה עובדת סוציאלית לסדרי דין, התברר רובד נוסף ומסקרן יותר.
לפי התסקיר, האם סיפרה כי ברצונה לחזור לשם משפחתה הקודם, משום שעל שמו בנתה מותג אופנה. עוד טענה, כי שם משפחתה הנוכחי הוא "שם רוסי" וכי בנה יתקשה לחיות בישראל עם שם כזה.
לדבריה, לילד יש אב ועליו לשאת את שם משפחתו.
האב התנגד בחריפות לבקשה. הוא טען כי אין לקטין כל זיקה לשם משפחתו וכי שינוי השם אינו משרת את טובת הילד. לטענתו, מדובר למעשה במהלך שנועד להפעיל עליו לחץ על רקע מחלוקות המזונות.
האב טען, כי הקטין גדל אצל אמו בלבד, והיא הדמות ההורית היחידה בחייו, ולכן טבעי שימשיך לשאת את שם משפחתה.
העובדת הסוציאלית לסדרי דין הגישה תסקיר חד-משמעי נגד הבקשה. לדבריה, בגיל הרך חשוב לאפשר לילד תחושת זהות ושייכות לדמות המטפלת המרכזית בחייו. במקרה זה, מדובר באם בלבד.
בתסקיר נכתב כי שינוי השם עלול ליצור אצל הילד "בלבול בזהות, תחושה של ניכור ותחושת חוסר שייכות". עוד הודגש, כי שם משפחה לבדו, ללא נוכחות הורית בפועל, אינו יוצר קשר או זיקה לאב.
גם נציגת היועץ המשפטי לממשלה אימצה את מסקנות התסקיר והבהירה כי במציאות שבה הילד גדל אצל אמו בלבד וללא קשר עם האב, נכון שימשיך לשאת את שם משפחת האם.
פסק הדין כולל כמה אמירות חריפות במיוחד. השופטת זרבל-קדשאי קבעה כי שם משפחתו של האב הוא כיום "נטע זר" בחייו של הקטין, והחלפת השם אינה מתיישבת עם טובתו.
"אביו נעדר מחייו לחלוטין… החלפת שם משפחתו של הקטין לשם משפחתו של האב רחוקה מלהלום את טובתו ואינה מבוססת בשכל הישר או מצויה בגבולות ההיגיון הבריא", כך כתבה.
בהמשך הוסיפה: "הקטין גדל ללא אב בחייו… מתקשה אני לראות כיצד תתגשם טובתו של הקטין אם תונח על צווארו משקולת נוספת והוא יאלץ לשאת את שם משפחת אביו, כתזכורת תמידית לעברו".
השופטת אף הדגישה כי האם לא ביקשה להוסיף את שם משפחת האב לשם המשפחה הקיים, אלא למחוק לחלוטין את שם המשפחה של עצמה ולהותיר את שם משפחת האב בלבד – עובדה שהכבידה עוד יותר על הבקשה.
אחת הנקודות הבולטות בפסק הדין היתה התייחסות בית המשפט למניע העסקי שנחשף בתסקיר.
השופטת קבעה כי גם אם האם מבקשת לחזור לשם משפחתה הקודם מטעמים מקצועיים או מסחריים, הרי שכל אינטרס אישי או עסקי שלה נסוג מפני טובתו של הילד. לדבריה, "כל טובת הנאה שיכולה לצמוח לתובעת משינוי שם משפחתו של הקטין בטלה בשישים".
בית המשפט דחה את התביעה במלואה (25.5). השופטת קבעה כי שינוי שם המשפחה המבוקש עומד "בניגוד מובהק" לטובת הקטין. השופטת אימצה ללא סייג את עמדת גורמי המקצוע וקבעה כי הילד ימשיך לשאת את שם משפחת אמו.
עוד סיפורים מרתקים במדור לענייני משפחה >>
עורך דין מומלץ לענייני משפחה >>
למרות הביקורת על התביעה, השופטת בחרה שלא לחייב את האם בהוצאות משפט.
פסק הדין מצטרף לשורה של החלטות המדגישות כי בסכסוכי שמות ומשפחה, גם כאשר ברקע עומדים רגשות קשים, מחלוקות כספיות וטענות חריפות בין ההורים, השאלה היחידה שבאמת מעניינת את בית המשפט היא מה משרת את טובת הילד.
ב"כ האם: עו"ד גדלי סולן.
ב"כ האב: עו"ד דורית ענבר סברדליק.
הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
