בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את העתירה של רפ"ק רינת סבן והוציא לשר איתמר בן גביר צו המורה לו לאשר את קידומה לדרגת סגן ניצב.
השופט דוד גדעוני קבע, כי סירובו של בן גביר המונע מהקצינה דרגה, עומד בניגוד לעמדת המפכ"ל וגורמי המקצוע במשטרה, לוקה בחוסר סבירות קיצוני וקיים חשש ממשי בדבר שיקולים זרים בשל מעורבותה של הקצינה בחקירות ראש הממשלה ויועציו.
סבן משרתת במשטרה 24 שנים. מזה למעלה משנה היא משמשת כעוזרת של ראש אח"מ (אגף החקירות והמודיעין) ניצב בועז בלט. התפקיד שלה הוא בתקן של סנ"צ, אבל הדרגה חייבה מעבר קורס פיקוד ומטה (פו"מ).
בסוף 2024, השר בן גביר דווקא אישר את המלצת המפכ"ל וסגל הפיקוד הכללי לקדם את סבן ובן גביר גם חתם על כתב המינוי שלה לתפקיד עוזרת ראש אח"מ בדרגת סגן ניצב. בכתב המינוי נכתב כי הדרגה תוענק לה עם סיום הקורס.
זמן קצר לאחר אישור השר, יצאה סבן לקורס והשלימה אותו בהצלחה.
אבל כאשר היתה בקורס ובמהלכו, במרץ 2025, זומנה סבן על ידי סניגורו של ראש הממשלה, עו"ד עמית חדד, לתת עדות בבית המשפט בתיק 4000. רק לאחר שנתנה את העדות, חלה תפנית בעמדת בן גביר והוא סירב לחתום על אישור העלאתה בדרגה.
בן גביר טען, כי במהלך העדות בתיק 4000 בבית המשפט, רפ"ק סבן השיבה פעמים רבות לשאלות של עו"ד חדד, כי אינה זוכרת.
טענה נוספת של בן גביר עסקה במעורבות של סבן בצוות החקירות של יועצי ראש הממשלה אוריך-גולן-אינהורן, בפרשת הטרדת עד המדינה שלמה פילבר (בשנת 2019) וההערות שהעיר בית משפט העליון על החקירה הזו.
חוקרי יאח"ה זימנו את יועצי ראש הממשלה לחקירה, שבמהלכה חוקרים וביניהם רינת סבן, ביקשו לקבל לידיהם את מכשירי הטלפון של היועצים ולעשות בהם חיפוש, ללא צו בית משפט. החוקרים פעלו לפי פרקטיקה שנקראה "הסכמה מדעת", שאיפשרה לפי הנהלים לעיין בטלפונים גם ללא צו, אם החשודים מסכימים לכך.
אולם, החוקרים לא עמדו בתנאי לחיפוש כזה – הם לא ציינו בפני החשודים (יועצי נתניהו) שהם רשאים לסרב לחיפוש בלא שהדבר ייזקף לחובתם.
בן גביר הפנה להחלטה של בית המשפט העליון, שמתח ביקורת קשה על התנהלות החוקרים והחיפוש הלא חוקי. עם זאת, העליון לא פסל את הראיות והכשיר את התיק למשפט (רק שיגר אזהרה לתיקים עתידיים), מאחר ש"הפאול" בחקירה תוקן בדיעבד, כאשר בסופו של דבר ניתן צו חיפוש על ידי שופט בטלפונים.
השר בן גביר טען, כי סבן היתה שותפה להתנהלות לא חוקית של צוות החקירה, כפי שקבעו שופטי העליון.
המפכ"ל דני לוי ויועמ"ש המשטרה אלעזר כהנא הביעו עמדה עצמאית נגד עמדת השר.
בנוגע לפרשת יועצי ראש הממשלה, ציין המפכ"ל כי מדובר בחקירה משנת 2019, שבה סבן הייתה קצינה זוטרה בדרגת פקד, לא היתה הממונה על החקירה ולא קיבלה החלטות עצמאיות ביחס לפעולות החקירה וכל פעולותיה (כולל החיפוש ללא צו) נעשו בהנחיית הדרג הפיקודי ובאישור הייעוץ המשפטי ביאח"ה והממונים עליה.
בנוסף, המפכ"ל כתב כי לא ננקט שום צעד פיקודי או משמעתי נגד אף אחד מהחוקרים שעסקו בתיק, קידומם לא עוכב ולא מוכר לו צעד דומה בתיקים אחרים כאשר מדובר בפגם או מחדל מהסוג הזה.
גם בתיק 4000, סבן היתה קצינה זוטרה יחסית. יועמ"ש המשטרה כתב, כי קשה להבין את הביקורת על העדות שהיא נתנה בבית המשפט כאשר זומנה על ידי הסניגור חדד.
מאחר שסבן זומנה כעדת הגנה – לא בוצעו לה ריענון זיכרון והכנה לקראת הדיון והיא העידה שנים רבות לאחר החקירה. מטבע הדברים, טען יועמ"ש המשטרה, היא לא זכרה פרטים כאלה ואחרים ומאחר שהיתה קצינה זוטרה בפרשה, לא ניתן לצפות שתזכור את כלל הפרטים, ההנחיות וההחלטות שקיבלו דרגים מעליה או מי קיבל איזו החלטה (במסגרת "מתקפת השאלות" של הסניגור).
יועמ"ש המשטרה כהנא כתב, כי הקצינה נתנה "תשובות שגרתיות הנשמעות על דוכן העדים חדשות לבקרים". כלומר, "הבורות" התקשורתיים שלכאורה נפלה אליהם בעדות אינם בורות ממשיים.
המפכ"ל לוי כתב, כי האירועים המדוברים אינם מצדיקים עיכוב דרגה ואינם מחייבים דיווח קודם למינוי וכי ההערכות המקצועיות של סבן גבוהות במיוחד. כאמור, היא כבר מכהנת כעוזרת ראש אח"מ במשך שנה, באישור קודם של בן גביר למינוי – רק שהשר החליט בדיעבד לא לתת לה את הדרגה הנלווית לתפקיד.
השופט דוד גדעוני קיבל את עתירת הקצינה ודחה את תשובת השר בן גביר.
השופט כתב, כי לעמדת הגורמים המקצועיים הבכירים – כלומר מפקדיה של סבן במשטרה – יש לתת משקל משמעותי והשר בן גביר לא נתן תשובה של ממש לטיעוני המפכ"ל ולא ביסס את עמדתו, מדוע צריך למנוע דרגה מסבן.
השופט קבע, כי עולה חשש ממשי שהשיקולים של בן גביר זרים – מאחר שבהתחלה הוא חתם על כתב המינוי של סבן לעוזרת ראש אח"מ ורק אחרי שהעידה בתיק נתניהו, השר שינה את עמדתו.
"קיים צבר של אינדיקציות שדי בו כדי ליצור ספק מהותי… שביסוד ההימנעות מקידומה של העותרת בדרגה עומדים שיקולים בלתי ענייניים נוכח מעורבותה בחקירות ראש הממשלה ויועציו", כתב השופט.
"עמדנו על החשיבות של שמירת עצמאות המשטרה. החלטה ביחס לקידום קצין משטרה הנגועה בפגמים והמעלה חשש לשיקולים זרים, עלולה לפגוע בעצמאות המשטרה ולהרתיע את חוקריה בכלל ואת אלה האמונים על חקירות אנשי ציבור בפרט".
בסיכום, הורה בית המשפט לשר לאשר את קידומה של סבן לדרגת סגן ניצב.
היבט חריג אחר – רפ"ק סבן יוצגה בעתירה נגד השר על ידי התנועה לאיכות השלטון ועורכי דין מטעמה, רחל אל-שי רוזנפלד ותומר נאור. בן גביר טען, כי יש לחקור כאן היבטים לא חוקיים וחשד לקבלת טובות הנאה על ידי הקצינה.
מנגד, יועמ"ש המשטרה תנ"צ אלעזר כהנא אישר לקצינה את הייצוג על ידי התנועה לאיכות השלטון וציין כי סבן חתמה על הסכם ניגוד עניינים, שלפיו היא לא תטפל בענייני התנועה לאיכות השלטון ככל שנוגעים למשטרה.
את השר לביטחון לאומי ייצג בעתירה עו"ד דוד פטר.
לאחר ההחלטה השתלח השר בן גביר בבית המשפט וכתב: "שוב הוכח שאין שופטים בירושלים – טענת בית המשפט המחוזי כי לשר אסור לשקול את מעורבותה של סבן בחקירות לא חוקיות של לשכת ראש הממשלה היא בעצמה שיקולים זרים, ומלמדת שכל פסק הדין מושתת על שיקולים זרים. במדינה מתוקנת, חוקרת שמעורבת בחקירה לא חוקית צריכה לסיים את שירותה במשטרה ולא לקבל הגנה מיצחק עמית ושלוחיו. רפורמה משפטית עכשיו".
