פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט העליון ערעור על זיכויו של יאיר ביטון, בעל השליטה בחברת הבנייה הציבורית ב.יאיר מכל אשמה, בתיק בו יוחסה לו הלבנת הון בגין הקשר העסקי עם חברה בשליטת יצחק אברג'ל.
שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב טלי חיימוביץ זיכתה את ביטון מכל אשמה, בסיום משפט הוכחות שנמשך שנים. ביטון זוכה מקשירת קשר לפשע, קבלת דבר במרמה והלבנת הון בעשרות מיליוני שקלים, אי גילוי מידע ועבירות מנהלים בתאגיד.
מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות, עו"ד רחל מטר, הגישה לבית המשפט העליון הודעת ערעור לקונית, עם בקשה כי נימוקי הערעור יוגשו בנפרד. יחד עם זאת, עו"ד מטר מבהירה כי הפרקליטות תטען כי התוצאה המשפטית אליה הגיעה השופטת חיימוביץ אינה סבירה, לשיטת הפרקליטות. בערעור יתבקש בית המשפט העליון להרשיע את ביטון בכל העבירות שיוחסו לו, למעט קשירת הקשר.
"כתב האישום מתאר פרשה חמורה – כניסתם במרמה של גורמים בעלי מוניטין עברייני, כולל יצחק אברג'ל אשר הורשע בעבר בניהול ארגון פשיעה, לזירה העסקית הלגיטימית", כתבה עו"ד מטר. לפי תזת התביעה, ביטון "העביר במרמה מיליוני שקלים מהחברה הציבורית אותה ניהל לחברה (גן רווה, ז"ק) בה היה יצחק אברג'ל בעל שליטה". הפרקליטות תוסיף ותדגיש בערעור כי הכספים אשר הועברו מ-ב.יאיר לחברת גן רווה מצאו דרכם לאברג'ל, לבני משפחתו ולמקורביו, "תוך שביטון מסתיר לכאורה עובדה זו, שאברג'ל הוא בעל השליטה והזכויות בכספים, מהגורמים הרלוונטיים, דירקטוריון ב.יאיר ומסב נזק משמעותי לחברה הציבורית שבניהולו".
למעשה, בהכרעת הדין של בית המשפט המחוזי השופטת חיימוביץ אישרה כי הוכח שיצחק אברג'ל היה בעל שליטה בגן רווה, קבלנית הביצוע מטעם ב.יאיר בפרויקט הבנייה באילת, וכי הכספים שהועברו לחברה ולמנהליה נסים פינס ושמעון בלולו, מימנו גם את ארגון אברג'ל ומקורביו. הוכחו העברות כספים מהחברה ליצחק עצמו בעת שהיה בכלא בארה"ב, למקורביו ולבני משפחתו בארץ. פינס ובלולו, מנהלי החברה, קיבלו הוראות ממנו, ואף נקבע כי ביטון היה מודע למעמדו של אברג'ל בגן רווה.
יחד עם זאת, לפי השופטת חיימוביץ הפרקליטות כשלה בהוכחת העיקר: ביסוס הקשר הפלילי בין יאיר ביטון, כבעלים של ב.יאיר, לבין יצחק אברג'ל. הפרקליטות סברה כי די בהוכחת נוכחותו של אברג'ל בגן רווה ומודעותו של ביטון אליה, כדי להרשיע את ביטון בעבירות המרמה והלבנת ההון.
בית המשפט המחוזי חשף את החולשות שהביאו לקריסת התיק: לא הוכח שיאיר ביטון הוא זה אשר הורה על ההתקשרות של ב.יאיר עם גן רווה, לביצוע הפרויקט אליו הוזרמו כ-30 מיליון שקל מהחברה הציבורית. מי שניהל את ההתקשרות עם החברה ועם פינס ובלולו היה יורם ביטון, אחיו של יאיר ביטון, שכלל לא עמד לדין בתיק הזה.
מעבר לכך, לא הוכח שביטון ידע כי התקציבים שאישר במהלך ביצוע הפרויקט לחברה הקבלנית, לא שירתו במלואם את הבנייה, וחלקם שימשו לצרכים אחרים. "לא די בהוכחה שתקציבי הבנייה שהוזרמו לפרויקט חרגו מהנהוג", כתבה השופטת חיימוביץ, "למרות העובדה שביטון אישר תשלומים חורגים (מעבר לתוכנית) עבור הביצוע, לא הורם הנטל הנדרש להוכיח כי פעולותיו חרגו מהסביר בענף הבנייה… דחיתי את טענת המאשימה, לפיה רקם ביטון קשר פלילי להוציא במרמה כספים מחברת ב.יאיר ולהעבירם לאברג'ל. בסופו של ההליך נותרנו עם חשדות בלבד".
עוד נקבע, כי לא הוכחו יחסי חייב-ונושה בין ביטון לבין אברג'ל, אשר היו אמורים לשיטת הפרקליטות לבסס את המניע להעברת הכספים מתוך סחיטה.
מאחר שעניינם של הנאשמים האחרים, מנהלי גן רווה פינס ובלולו, טרם הסתיים, הפרקליטות מבקשת להגיש את נימוקי הערעור במלואם לאחר מתן גזר הדין לנאשמים אלה, שזוכו אף הם מחלק מהעבירות שיוחסו להם והורשעו באחרות. הפרקליטות צפויה לערער גם על הזיכוי החלקי של פינס ובלולו מעבירות הלבנת הון חמורות, עבירות מנהלים וחלק מעבירות המרמה. דיון טיעונים לעונש בעניינם של נאשמים אלה ייערך ב-4 באוקטובר.
ביטון מיוצג על ידי עורכי הדין איתן פלג ואסף גולן.
בלולו מיוצג על ידי עו"ד תמיר סננס ממשרד נוי סננס שפרלינג חצרוני, ועו"ד ערן ערבה.
פינס מיוצג על ידי עו"ד עדי ברקאי.
,
