שר המשפטים גדעון סער הודיע כי יציג בקרוב הצעת חוק מקיפה, בחוק יסוד לעיגון זכויות של נחקרים, חשודים ונאשמים בחקירה ובמשפט. תזכיר החוק אמור להתפרסם במהלך מושב החורף של הכנסת. סנונית מקדימה לכך היתה הצעת חוק שאושרה החודש בקריאה ראשונה, להרחבת שיקול הדעת לפסילת ראיה שהושגה באופן לא חוקי – גרסה מוקטנת של "פרי העץ המורעל" בישראל.
כעת, פנה לשר המשפטים הסנגור הפלילי עו"ד אסף דוק, המציע לחזק את ההגנה על זכויות נחקרים, באמצעות קביעת חובת נוכחות של סנגורים בחדרי החקירות, לצד החשודים. בארץ, ההצעה נדונה פעמים רבות אך מעולם לא קודמה ברצינות – בעוד שבארצות הברית נוכחותו של עו"ד מטעם החשוד במהלך החקירה, נקבעה לפני עשרות שנים.
לדברי עו"ד דוק, עורך דין אשר יישב בחקירה ירתיע ויתריע מפני תרגילים אסורים. "נכון להיום, החוק בישראל אינו מכיר בזכותם של חשודים לנוכחות עורך דין מטעמם במהלך חקירה משטרתית. זהו מצב בעייתי", כתב עו"ד דוק לשר סער. "על הנחקרים מוטל לחץ גדול מצד החוקרים ללא סיוע ותמיכה, ולעיתים אף משתמשים כנגדם באמצעים פסולים הפוגעים בזכויותיהם. התוצאה ניכרת במקרים רבים בהם מושגות הודאות, עדויות והפללות עצמיות שאינן עומדות בקנה אחד עם זכויות הפרט הבסיסיות.
"לו יכול היה עורך הדין לשהות עם לקוחו, סביר יותר שהיה מתמודד בצורה שקולה והגיונית יותר עם הטענות המופנות כלפיו, ולשמור על רגיעה שתסייע לו לצלוח את המעמד. עצם נוכחותו של עורך הדין עשויה להרתיע את החוקרים מפני ביצוע פעולות פסולות, מה שיתרום כמובן לתקינות ההליך ולחקר האמת", כתב הסנגור. "בנוסף, הדבר יאפשר לבתי המשפט להתייחס לממצאי החקירה ככאלו שהושגו תוך שמירה מלאה על זכויות הנחקר, מבלי להידרש לדיונים ארוכים על כך בדיעבד ותוך צמצום מספר הודאות השווא מצד הנחקרים".
עו"ד דוק הזכיר במכתב, כי ועדה ציבורית למניעת הרשעות שווא בראשות השופט אליעזר גולדברג המליצה כבר לפני כ-30 שנה לפתוח את חדרי החקירות, כך שזכותו של העצור תהיה לבקש נוכחות עו"ד בחקירתו, במיוחד כאשר החקירה אינה מתועדת. עו"ד דוק ציין כי הסנגור לא אמור להתערב אקטיבית בחקירה, אלא לשמש כמשקיף שיתריע מפני פעילות אסורה, הפעלת לחץ ואלימות.
למכתבו של הסנגור השיבה עו"ד רעות גורדון כץ, ממחלקת יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. לדבריה, נכון לעכשיו, ההצעה נדחתה לאחר שעלתה בוועדה המייעצת לשר המשפטים בעניין סדר הדין הפלילי, בראשות נשיאת בית משפט העליון בדימוס, מרים נאור.
לפי תשובת משרד המשפטים, הוועדה הציבורית בראשות השופטת נאור, דחתה את ההצעה בדעת רוב "לאחר שקילת יתרונות וחסרונות", וקבעה כי תיעוד בוידאו הוא "ערובה סבירה לחקירה נאותה". החוק בישראל מחייב קיום תיעוד חזותי לחקירות רק בעבירות שהעונש בגינן הוא מעל עשר שנים. לפי ועדת נאור, "יש לפעול להרחבת חובת התיעוד החזותי של חקירות חשודים ככל שהדבר יתאפשר מבחינה תקציבית".
במשרד המשפטים טוענים כי מדיוני ועדת נאור, עולה שאף לשכת עורכי הדין והסניגוריה הציבורית "העלו קשיים יישומים" והביעו חשש מהנטל הכבד שיוטל על סניגורים שידרשו לנכוח בחקירות משך שעות ארוכות, והעלויות והמשאבים הנדרשים לכך.
עו"ד דוק סבור כי מדובר בקשיים הניתנים למענה, וכי בחקירת פשעים חמורים התיעוד בוידאו של חדר החקירות אינו מספיק. זאת לנוכח הנוהג, במיוחד ביחידות החקירה המובחרות לבצע תרגילי חקירה לא מתועדים מחוץ לחדר החקירות – למשל התרגיל הידוע של "הפסקת הסיגריה" כאשר חוקר ממשיך ללוות את החשוד במסדרונות ומתשאל אותו באופן "בלתי פורמלי".
