הסמויה 7054

בחודש ספטמבר אשתקד, בשיאה של מגיפת הקורונה, הגישה פרקליטות מחוז דרום כתב אישום נגד 10 עבריינים מוכרים היטב למשטרה מאשדוד, קריית מלאכי והוד השרון, על תקיפה אכזרית וסחיטה של עבריין דרומי מוכר אף הוא מתחום עבירות הסחיטה (19 אוגוסט 2020).

בכתב האישום נטען, כי על רקע סכסוך עם אותו עבריין, אסיר משוחרר בשנות ה-30 לחייו, הנאשמים חברו יחד בתכנון ובתיאום מוקדם לאתר את היעד ולתקוף אותו תוך שימוש בסכינים, פטיש ואבן משתלבת. 10 הנאשמים הם:
אדם דפס (עו"ד אורי בן נתן)
אביב אלמוג אמסלם (עו"ד יצחק פרץ)
אלמוג עזרן (עו"ד עמית ויצמן)
עומר סער (עו"ד אסף גונן)
איב בועז איטח (עו"ד רועי אטיאס)
אופק אשכנזי (עו"ד בנימין מלכא)
מאור כהן חדיבר (עו"ד בני זיתונא)
משה ארפן חכימיאן (עו"ד אהוד בן יהודה)
יחיאל ליאל ביטון (עו"ד רז קרן ישועה)
ליאור שוקרון (עו"ד זאב פלסבורג)

היעד לתקיפה שרד את מופע האלימות הזה, הוא הצליח לקום ונכנס לחנות סמוכה שם התמוטט אך טופל במסירות על ידי העובדים אשר הזעיקו צוותי מד"א ומשטרה. הפצוע פונה לבית החולים קפלן ברחובות כשהוא סובל מדקירות מרובות ועשרות חתכים שגרמו לאובדן דם רב. מורדם ומונשם הוא הוכנס לחדר הניתוח שם קיבל כמה מנות דם, הרופאים עצרו את הדימומים, תפרו את החתכים והצילו את חייו.
שוטרים של מרחב לכיש שהוזעקו לזירה העבירו את החקירה לבלשי ימ"ר לכיש, ואז התברר כי יחידת העיקוב הסמויה של מחוז דרום היתה במעקב אחרי החשודים המרכזיים בזמן אמת – מאז שהתארגנו בשתי מכוניות באשדוד ונסעו ליעד בלתי ידוע בקריית מלאכי ועד שאיתרו את היעד שלהם באזור המסחרי של "עיר המלאכים", לרבות בזמן האירוע עצמו כאשר בוצעה התקיפה אשר תועדה גם על ידי מצלמות האבטחה של חנות ויקטורי.

ההליך הזה של עוקבים סמויים מצית את הדמיון פעם אחר פעם, הן על רקע התחפושות ומעטה החשאיות סביבם בשטח ובבתי המשפט, והן בשל העובדה שהם אינם נוהגים להתערב או לסכל פשעים שנעשים אל מול עיניהם, גם כאשר מדובר בפשעים חמורים כמו רצח.
כך למשל במקרה המפורסם של רצח מרגריטה לאוטין, העוקבים הסמויים שתיעדו את רמי עמירא במפגש עם צמרת ארגון אברג'ל בחוף טובאגו בבת ים הבחינו ביורה מגיע על אופנוע חבוש בקסדה ועם אקדח שלוף, אבל לא השכילו לטרפד את הירי. גם היעדים, עמירא ומוטי חסין, הבחינו במתנקש אבל הם מיהרו לברוח לכיוון המים והסוף היה טראומטי כידוע: במקום לפגוע ביעדים שלו פגעו כדורי המתנקש בעובדת הסוציאלית מרגריטה שישבה בחוף עם בעלה וילדיה, היא נהרגה והמדינה נכנסה לטראומה שהובילה למאבק חורמה בארגוני הפשיעה.

תיק התקיפה האכזרית של האסיר המשוחרר מקריית מלאכי הרבה פחות מפורסם, אבל העיקרון דומה: שלושה עוקבים סמויים "ישבו" על הכנופייה מאשדוד לצורך תיעוד מהלכים מחיי היום יום של כמה מחבריה המוגדרים כיעדים של ימ"ר לכיש. כאשר היעדים הללו בצעו לכאורה את התקיפה האלימה העוקבים קפאו על השמרים כדי לא להיחשף, ולא ניסו למנוע את האלימות החמורה שהתרחשה לנגד עינהם – כך לפחות על פי דו"חות הפעולה שלהם.

אחד העוקבים מכונה 7054, ומדובר בעוקבת.
ב-30 מאי היא התייצבה על דוכן העדים באולמו של השופט אליהו ביתן בבית משפט המחוזי דרום בבאר שבע, תחת מעטה כבד של הסוואה. "היא לבשה ברדלס, עם מסיכת סקי שחורה על כל הפנים, כובע, משקפי שמש, לא היתה שום אפשרות לזהות אותה, אבל לפי הקול שלה, ומבנה הגוף הרזה, נראה שהיה מדובר בבחורה צעירה יחסית".
העוקבת הסמויה 7054 סירבה בתוקף לתת כל פרט באשר ליחידה אליה היא משתייכת, היכן תדרכו אותה, באיזה רכב נסעה אחריהם, אפילו באיזה מרחק היתה מהנעקבים היא סירבה לפרט בבית המשפט, בנימוק שזה יכול לחשוף את היחידה ואת שיטות העבודה שלה. היא רק הסכימה לומר שהיא הודרכה לתעד כל תנועה של היעד ארפן (משה) חכימיאן, ועדיין, העדות שלה סיפקה הצצה נדירה לפעילותם של העוקבים הסמויים, מי שנחשבים בדרך כלל לממוקדי מטרה ואמינים ביותר. בתיק הזה, כאשר העוקבת היתה על דוכן העדים וסיימה לתת את העדות הראשית שלה לפי שאלות התובעת, עו"ד ענבל ברסאנו, בחקירה הנגדית של הסנגורים התברר כי שום דבר אינו מובן מאליו, גם לא מראה עיניים.

מאשדוד לקריית מלאכי
"ב-19 אוגוסט עברתי תדריך בתחילת היום ובו הוצגו לי תמונות שונות… ושל הנדון שעליו יצאנו לעבוד… מדובר במשה חכימיאן היושב מולי על ספסל הנאשמים", החלה לספר העוקבת בבית המשפט, מה שגרר מיד הסתייגויות של הסנגורים אשר דרשו לראות את התמונות שהוצגו לה בתדריך אבל בקשתם סורבה בטענה שסוג התמונות יכול לחשוף שיטות עבודה.

"ב-16:51 אני רואה ברחוב האורגים באשדוד רכב מסוג טויוטה קורולה בצבע לבן ובו נוהג משה חכימיאן, ליד הנהג ישב אדם דפס… ושני בחורים שלא הצלחתי לזהות במושב האחורי….
"ב-17:21 ראיתי את הקורולה… על רחוב מנחם בגין לכיוון היציאה מאשדוד כיוון כביש מספר 4… רכב נוסף מסוג גראנד קופה בצבע לבן ובו ארבעה בחורים אותם לא הצלחתי לזהות נסע בעקבות הקורולה….
"ב-17:50 אני רואה את רכב הקורולה והגרנד קופה בעקבותיו נוסעים בעיר קרית מלאכי…. על רחוב בן גוריון… מסתובבים לכיוון רחוב רש"י…
"ב-17:57 אני רואה את משה חכימיאן בליוויית אדם דפס, אביב אלמוג, אלמוג עזרן.. ונאשם מספר 3 איב איטח (העדה מצביעה על הנאשמים שבאולם ועל אלה שבמסך הוידאו מהכלא, פוסטה)… ראיתי שכל הקבוצה הזו יוצאת ממעבר רגלי בין רחוב השושנים לרחוב הוורדים… אני רואה אותם רודפים אחרי בחור, אותו לא זיהיתי…. הבחור שרדפו אחריו לבש חולצה לבנה ומכנס ברמודה. אני רואה אותם רודפים אחריו בסמוך לעסק ויקטורי… הבחור שבמנוסה נפל לקרקע ואני רואה את אדם דפס לובש כפפות שחורות אוחז בידו סכין ודוקר את האיש שנפל לקרקע… אני רואה את אלמוג עזרן, איב איטח, אביב אלמוג ועוד בחור שבאותו שלב לא זיהיתי, חובטים בידיהם וברגליהם בבחור שהיה על הרצפה, מיד הם רצו חזרה לכיוון המעבר הרגלי… ממש כשהם מתחילים לרוץ אני רואה את מאור כהן זורק על הבחור שהיה על הריצפה אבן גדולה, וגם הוא הצטרף לבורחים…".

בהמשך לכך תיארה העוקבת את מנוסת התוקפים לגן יבנה, שם הם החליפו מכוניות והיעד "שלה" חכימיאן עלה על מונית.
מתי כתבת את הדו"ח ביחס לזמני האירוע, שאלה התובעת וגרמה לעוקבת לחשוף שיטת עבודה מעניינת. מתברר שבמהלך העבודה העוקבים לוחשים למכשיר דיגיטלי פרטים על שעות, שמות, מקומות וכדומה, ובעת חיבור דו"ח הפעולה הם שולפים את המידע הזה כדי לדייק בכתיבה. "יש לנו אמצעי חסוי שבאמצעותו אנחנו מתעדים אירועים בזמן אמת, ואחר כך לוקחים ממנו את הנתונים לצורך רישום דו"ח הפעולה", הסבירה העוקבת, ורמזה על כיוון מעניין לסנגורים בחקירה הנגדית.

Embed

Copy and paste this HTML code into your webpage to embed.

הסרטון של ויקטורי
ראשון חקר אותה עו"ד אורי בן נתן המייצג את הנאשם מספר 1, אדם דפס, המזוהה עם הכנופייה הגרוזינית מאשדוד. אפרופו שיטת העבודה של חיבור דו"ח הפעולה, בנסיון להבין כיצד היא זיהתה כל אחד מהחשודים, עו"ד בן נתן סחט ממנה אישור על כך שבמהלך כתיבת הדו"ח היא נעזרה בסרטון של רשת "ויקטורי" שתיעד את התקיפה.
לטענת הסנגורים באולם, כעוקבת סמויה היה עליה לכתוב דו"ח עיקוב רק על בסיס מה שראתה במו עיניה או באמצעים שעומדים לרשותה במסגרת הפעילות הסמויה, אבל אסור לה להיעזר באמצעים חיצוניים דוגמת סרטוני אבטחה או עדויות של גורמים שונים.

עו"ד בן נתן: מבין העזרים שהיו לך, ראית גם את הסרטון מיום האירוע?
העוקבת: "נחשפתי לסרטון מסוים… הזיהויים שאני כותבת בדו"ח שלי הם אותם זיהויים שהעברתי בזמן אמת לאותו מכשיר שאני מדברת עליו".
מתי ראית אותו?
"ראיתי אותו ביום האירוע… לא זוכרת שעה מדויקת…".
כמה פעמים ראית את הסרטון? כמה פעמים החזרת קדימה ואחורה וקדימה ואחורה כדי לזהות?
"לא זיהיתי על סמך הסרטון… ולא כל האירוע מתועד בסרטון. בדו"ח שלי אני מציינת מה ראיתי ביחס לכל האירוע".

אצל עו"ד בן נתן דווקא התחזק עכשיו החשד, שהעוקבת נעזרה בסרטון כדי לחדד את פרטי הזיהוי של הלקוח שלו.
בדו"ח כתבת שאת מזהה את אדם דפס… עם אחרים יוצאים בריצה ממעבר רגלי… איך זיהית שזה אדם?
"בתחילת היום הוצגה לי תמונה וזיהיתי את אדם".
היתה לאדם דפס מסכת קורונה?
"לא זוכרת".
הוא היה עם כובע?
"לא זוכרת".
אז איך את יכולה להגיד שזיהית אותו?
"כפי שאמרתי, יש לנו אמצעי שאנחנו מדווחים בו בזמן אמת על אירועים… זיהיתי את אדם דפס וזה גם מה שדיווחתי ולאחר מכן רשמתי בדו"ח".
מה המרחק שראית את אדם דפס בשטח?
"הנתון הזה חסוי".
בדו"ח לא כתבת מה אדם לבש.
"אמנם לא ציינתי מה הוא לבש, אבל אני זוכרת… הוא לבש חולצה שחורה. באשר למכנס, אני לא בטוחה ואני לא רוצה לומר סתם… מה שכתוב בדו"ח זה מבחינתי מה שהיה".

"לאורך כל הסעיפים בדו"ח שלך לא כתבת שאדם דפס היה עם חולצה שחורה", הטיח בה הסנגור והוסיף בציניות, "חשבתי שהתבלבלת…אבל אולי מרוב שראית את הסרטון… זה גרם לך להיזכר כאן שהוא לבש חולצה שחורה? כי בדו"חות שלך לא רשום בחצי מילה חולצה שחורה… הסרטון שראית מספר פעמים עזר לך להיזכר שאדם דפס היה עם חולצה שחורה, אבל זה לא משהו שראית בזמן אמת, כי אחרת היית כותבת את זה בדו"ח הפעולה שלך".
העוקבת מנסה להסיט את הדיון מהחולצה השחורה: "אירוע תקיפה עם סכין, זה משהו שאדם ממוצע לא שוכח, ואני לא שכחתי".
אני אומר שלא זיהית את אדם דפס… מה ראית אצל אדם דפס שיכולת לזהות בו?
"אני ראיתי את אדם דפס וזה הזיהוי שלי וזה מה שכתבתי. אם היה לי ספק ולו הכי קטן, לא הייתי כותבת שזיהיתי אותו…. כתבתי את הדו"ח ממה שראיתי ולא על פי הסרטון".
האם זה תקין שלפני שתכתבי דו"ח העוסק בזיהוי פרטים את תראי דיסק שמתעד את האירוע, שבו ניתן ללמוד הרבה פרטים נוספים?
"את הזיהויים שבדו"ח אני מעבירה בזמן אמת דרך האמצעי שיש לנו, ולא על סמך סרטון".
אז למה ראית גם את הסרטון…?
"אין לי תשובה למה ראיתי אותו… היתה לי אפשרות לצפות בסרטון וראיתי אותו".
רצית חיזוקים… ללמוד את האירוע… את השטח?
"לא הייתי צריכה שום חיזוקים, כמו שאמרתי קודם את כל הדיווחים העברתי בזמן אמת".

איפה איב איטח?
התקלה הבאה של העוקבת נחשפה בחקירה הנגדית של עו"ד אטיאס, שביקש לדעת אם היא מזהה באולם את מרשו, הנאשם איב איטח, עליו היא הצביעה בתחילת העדות שלה כאשר זיהתה את הנעקבים.
אני מבקש ממך להסתכל עליו שוב ולהגיד מה את מזהה בפנים שלו?
"אני בטוחה במאה אחוז שזה הוא".
אבל הבן אדם שהצבעת עליו כאיב איטח הוא לא איב איטח.
"ואני אומרת שזה הוא… הוא יושב במסך הוידאו הימני, הוא השמאלי מבין השניים… אני הצבעתי על השמאלי עם הכיפה, וזה מתועד…".

בשלב הזה כאשר השניים ממשיכים להתנצח, השופט ביתן מתערב ומודיע: "העדה הצביעה על החלון המרכזי במסך הטלוויזיה, שבו נמצאים שני נאשמים, הנאשם מספר שש אופק אשכנזי והנאשם מספר ארבע עומר סער. העדה אמרה שהנאשם מספר שש הוא איב איטח".
העוקבת הגיבה במבוכה לקביעת השופט ובקשה לראות תמונה של איב איטח, כדי לרענן את זכרונה: "לא ראיתי את התמונות 10 חודשים לפני הדיון", התנצלה, אבל עו"ד אטיאס סיכם זאת בציניות כמנצח: "זה לא בושה שלא זיהית את איב איטח כאן באולם, משום שגם במעקב לא זיהית אותו… לא בארבעה אירועים שקדמו לתקיפה ולא בחמישה אירועים שלאחר התקיפה… רק בשעת התקיפה זיהית אותו… אולי טעית?".

המשפט יימשך בחודש יולי בבית משפט המחוזי בבאר שבע.