מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הקמת מאגר מידע גנטי של כלבים, של ח"כ אלי דלל (הליכוד) והצעה דומה של ח"כ נאור שירי (יש עתיד). 15 חברי כנסת תמכו בהצעה ללא מתנגדים והיא תועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה.
העל פי הצעת החוק מוצע להקים מאגר מידע גנטי של כלבים, באמצעותו ניתן יהיה לאתר בעלי כלבים שאינם אוספים ומשליכים לאשפה את צרכי כלביהם.
בדברי ההסבר נכתב: "בעלי כלבים רבים נוטים שלא לאסוף את צרכי כלבם ולהשליכם לאשפה ומותירים זאת בשטחים הציבוריים. בישראל רשומים כחצי מיליון כלבים ועשיית צרכיהם ברחובות גורמת לפגיעה במראה ובחזות העיר, באיכות חיי התושבים, ובעיקר מהווה מפגע תברואתי קשה. על אף ניסיונותיהן של חלק מהרשויות המקומיות להתקין מתקני שקיות אשפה ייעודיות לאיסוף הצרכים ופיזור פחים בגינות, עדיין היקף התופעה רחב".
לפני כשנתיים, בחודש יולי 2021, פרסמנו באתר "פוסטה" כי מועצת העיר תל אביב אישרה בישיבתה הערב הקמה של מאגר די-אן-איי לכלבים במסגרת חוק עזר עירוני.
לפי חוק העזר החדש, כל בעל כלב יצטרך לתת דגימת די-אן-איי למאגר, כך שבמקרה ותימצא צואת כלבים ברחוב, פקחים יוכלו לאתר את בעל הכלב ובהמשך הוא ייקנס באמצעות דו"ח שיישלח בדואר.
המאבק של עיריית תל אביב בתופעה התפתח במשך השנים באמצעות קמפיינים שונים נגד בעלי כלבים שאינם אוספים את גללי כלביהם, וגם באמצעות קמפיינים להעלאת המודעות. הקמפיין כלל שלטי חוצות וגם סרטון הסברה אינטרנטי והעלאת סכום הקנס על אי איסוף צואת כלבים. יחד עם זאת עד היום לא נמצא כלי לאלו שלא נתפסים ושמאירים את צואת הכלב.
מאחר והחוק עבר בכנסת בקריאה טרומית הוא כאמור יעבור לדיונים בוועדת הפנים ואיכות הסביבה כיצד ליישמו. ח"כ שירי, שהחל משנת 2018 ועד לכנסת האחרונה, היה סגן ראש עיריית הוד השרון, אומר ל"פוסטה" כי החוק שעיריית תל אביב העבירה לפני שנתיים הוא בהעדר סמכות חוקית. "זה צעד דקלרטיבי בלבד כי צריך שיתוף פעולה של בעלי כלבים". לטענת ח"כ שירי במצב הנוכחי אין לעיריית תל אביב סמכות להורות לבעלי כלבים לתת דגימת די אן איי. "עיריית תל אביב לא נתנו דו"ח אחד. עכשיו שיעבור החוק הם (הרשויות המקומיות) יוכלו לייצר את הקונסטרוקציה כדי ליצור את המאגר. כיום כל בעל כלב מחויב בחיסון כלבת, באותו מעמד יצטרך בעל הכלב למסור את הדגימה".
מה גרם לך להעביר את החוק?
"כל אדם דרך פעם על צואה. כסגן ראש עיר ראיתי שיש בעיה באכיפה במפגע. זה מגיע למצב שעיריות לא מצליחות למגר את התופעה".
מה לגבי בעלי כלבים שלא ישתפו פעולה ולא יביאו את הכלב לוותרינר?
"רשויות המדינה יצטרכו לפתור את זה. כל חוק שעושים לא אוכפים במאה אחוז. בסוף רשויות צריכות לבנות את המאגר. הרעיון שהוא לא בא לכפות על רשות מסוימת אלא בא לתת כלי לאכיפה. כלומר רשות שלא תרצה ליישם את החוק לא תהיה חייבת".
האם יהיו בעיות ביישום החוק העתידי?
"אחת הבעיות ביישום החוק הוא שאם תושב של עיר אחת מגיע לעיר אחרת לא ניתן יהיה לקבל דגימת DNA כי הוא שמור במאגר עירוני. לכן אני מציע להקים מאגר מידע ארצי, לדעתי זה יהיה בהמשך".
אז למה החוק לא אומר להקים מאגר ארצי?
"בשנתיים שלוש האחרונות שניסיתי לקדם את החוק במשרד לאיכות הסביבה לא ששו לעשות את זה. מהות נוספת של החוק הוא עצם העובדה שקיים מאגר כזה זה יצמצם את השארת הצואה במדרכות".
חברת מועצת עיריית תל אביב מאיה נורי (תל אביב אחת), שהייתה פעילה בקידום החוק, אמרה לאתר "פוסטה" כי "הצעת החוק היא צעד משלים להצעה לסדר שאושרה על ידי מועצת עיריית ת״א יפו כבר לפני שנתיים, ובה הוחלט לאכוף אי איסוף צואה של כלבים באמצעות בדיקות DNA, הצעה שעודנה מחכה לאישור משרד הפנים. כולי תקווה שהמהלך יגרום לעוד רשויות לפעול על מנת לאפשר אכיפת צואה באמצעים הללו".
