מי יחקור את עידית סילמן?

שתף כתבה עם חברים

עו"ד מירב זמיר מתקשה להאמין לחברת הכנסת התוססת מהקואליציה, ומציעה לקדם חקיקה נגד תלונות שווא

דוגמא לקלות היד שבה אדם יכול לשחרר את חרצובות לשונו ("פגוש את העיתונות" עם ח"כ סילמן)

תופעת תלונות השווא, או בלשון החוק – "מסירת הודעה כוזבת", נפוצה בעיקר בתחום עבירות המין ואלימות במשפחה. הגם שיש בחוק כלים שיש בהם כדי להביא לצמצום התופעה – בוודאי להעניש את אותו אדם שהעז לפגוע סתם כך באדם אחר – הלכה למעשה לא נעשה דבר.
התייחסות מקלת ראש זו של גורמי אכיפת החוק והמערכת המשפטית, יש בה למצער כדי להרחיב את תופעת השקר הנפוצה במחוזותינו גם לתחומים אחרים. נוכח המקרה של ח"כ עידית סילמן, נדמה שניתן כבר להכריז כי עסקינן במכת מדינה.

לפני כחודש בחרה ח"כ סילמן "להגיש תלונה" קבל עם ועדה בזירת התקשורת. ב"עדותה" בתוכנית "פגוש את העיתונות" היא סיפרה לצופים כי מספר שבועות קודם לכן הותקפה באלימות בתחנת דלק ורמזה כי התוקף הוא פעיל פוליטי ימני. בתגובה מיידית לעדות מטלטלת זו, ומשאף אדם לא העלה על דעתו כי חברת הכנסת בודה דברים מדמיונה, פנו חברי הכנסת משה ארבל ומיכאל מלכיאלי לשר לביטחון הפנים ולמפכ"ל המשטרה בדרישה לחקור את המקרה ולאתר מיידית את האדם שאחראי לתקיפה לכאורה. אז התברר כי לא רק שזו לא טרחה אפילו להגיש תלונה במשטרה, אלא אט אט החלו להתגלות בקיעים בגרסתה.

אמנם צפוי שהתיק ייגנז ממש באותה מהירות שהופרחה טענתה באוויר, אך השאלה היא באיזו עילה ייסגר, והאם נוכח החשש המתגנב תתבצע חקירה – הפעם כלפי ח"כ סילמן, כדרך לברר האם עסקינן בעלילת שווא.

האמת ניתנת להיאמר: קיומה של חקירה נגד ח"כ סילמן הינה דבר מתחייב, לא רק מוסרית, אלא גם נוכח הנחיית פרקליט המדינה (מספר 2.5 – "מדיניות פתיחה בחקירה"). אלא שבמציאות העגומה שהתפתחה, בה נדמה שחסים על "מתלונני שקר" (בוודאי כאשר עסקינן ב"מתלוננות"), החשש הוא שיהיה מי שיסמוך על זכרונו הקצר של הציבור ועלילה זו תישכח כמו רבות לפניה.

כדרך למנוע "שיכחה" זו, תנועת "אבות למען צדק" הקדימה וכבר הוציאה הודעה לתקשורת, לפיה פנתה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה להסיר את חסינותה של ח"כ סילמן ולהעמידה לדין על מסירת הודעה כוזבת לפי ס' 243 בחוק העונשין.

קשה שלא לעודד פניות מעין אלה, שמטרתן היא לצמצם תופעה מחרידה זו, שבה בהינף יד של ממש ניתן להחריב עולמו של אדם בדרך של הכתרתו בתואר המפוקפק "חשוד". פעמים רבות מדי המשטרה אינה מנהלת חקירה מהותית בנוגע למידת האמת שבתלונה, משליכה את יהבה על מה שמכונה "מהימנות," וזו סובייקטיבית עד מאוד וממהרת להטיל הגבלות קשות, לרבות מעצר. אז, אותו אדם ייאלץ לשלם מכיסו סכום כסף ניכר כדי לממן את הגנתו. במרבית המקרים תיגרם פגיעה קשה לתעסוקתו ולשמו הטוב.

המקרה של ח"כ סילמן יש בו כדי לשמש דוגמא לקלות היד שבה אדם יכול לשחרר את חרצובות לשונו, גם ב"פריים-טיים" קבל עם ועדה, כדרך "להדביק" אות קלון של ממש על מצחו של אדם. אכן במקרה הזה לא הוכפש אדם ספציפי, אך ברמיזותיה גרמה נזק לשמם הטוב של "פעילי הימין", שלכאורה תקפו באלימות קשה על רקע פוליטי.

עו"ד מירב זמיר

רק במציאות שבה גורמי אכיפת החוק יפנימו את היקף הפגיעה הנגרמת לכל מי שהוגשה נגדו תלונת שווא, נראה יותר מקרים בהם תפעל מערכת אכיפת החוק כנדרש וכמצווה מחוק העונשין. כדרך לצמצם את התופעה, הצעתי היא שבמקרים בהם מוגשת תלונה – אותו מתלונן יידרש להצהיר במפגיע כי הוא מודע לכך שתלונת שווא הינה עבירה פלילית, וכי אם יימצא שמסר תלונת שווא יינקטו נגדו צעדים לרבות שיפוי בגין נזקיו של הנילון. כך ניתן יהיה גם להרתיע וגם לבדוק את מידת מהימנותו בהתייחסו לאזהרה זו. אולי אז תרבות השקר שפורחת ומלבלבת במחוזותינו תבוא לסיומה.
כולי תקווה שעד לפעם הבאה בה ניתקל בתופעה, נזכור היטב מקרה זה של ח"כ סילמן ונתאזר בסבלנות עד לסיומה של חקירת המשטרה בטרם נחרוץ דין וגורלו של אדם.

עו"ד מירב זמיר היא עורכת דין פלילית – מנויה באינדקס עורכי הדין של "פוסטה"

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
2 Comments
הוותיק ביותר
החדש ביותר הכי הרבה הצביעו
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות